3 תשובות
הי. בהחלט יכולה להזיק. הילד יתרגל להיות במרכז ולא ידע להתמודד כאשר הוא לא במרכז. יש בכך להשליך על יכולת ההתמודדות שלו בכלל עם סיטואציות חברתיות בהמשך הדרך.
כפי שכבר נכתב - תשומת לב רבה מדי, כאשר הכל סובב סביבו ומייד כשמבקש משהו ודורש התייחסות - הוא מקבל - הוא ילמד להיות תלוי במקומו במרכז וידרוש זאת תמיד ומכולם. הוא יתקשה להתמודד בגן ובהמשך חייו במצבים שהוא לא מקבל את מלוא תשומת הלב.
כיצד לדעת אם זה יותר מדי? לשים לב האם הילד מתמודד עם מצבים שהסובבים איתו עסוקים במשהו אחר ולא בו. האם הוא דורש בדרכים מפריעות ומתישות את תשומת הלב. או שמסוגל לחכות בסבלנות ולהיות עסוק במעשיו.
כיצד לדעת אם זה יותר מדי? לשים לב האם הילד מתמודד עם מצבים שהסובבים איתו עסוקים במשהו אחר ולא בו. האם הוא דורש בדרכים מפריעות ומתישות את תשומת הלב. או שמסוגל לחכות בסבלנות ולהיות עסוק במעשיו.
הי אמא צעירה
תשומת לב היא לא מצרך פסיכולוגי אלא ביולוגי.
משמעות טענה זו היא שכל תא ותא בגופו של אדם זקוק לקבלת מגע/מבט/ליטוף - התייחסות.
זה נובע מהתנייה שאנו כעוברים עוברים בבטן של אמנו התניה שאורכה 9 חודשים.
כמה תשומת לב אדםם צריך ביום?
תשובה של אריק ברן מייד ה- ta היא =אינסוף התייחסויות.
המציאות היא שלא מקבלים את כל זה, אבל כמה מאות ביום זה מצב מניח את הדעת.
מרבית בני האדם לא מגיעים למצב זה אלא סובלים מתת התייחסות כמותית וכמובן גם איכותית.
האתגר שלך הוא לא להעניק בעצמך את כל תשומת הלב הנחוצה לילד, כי זה עלול לייצר תלות גדולה מדי בך.
האתגר מצוי בלהראות לו כי הוא יכול גם לתת לאחרים (לא רק לך) ולקבל גם מאחרים (לא רק ממך) על ידי הפגשתו עם ילדים קטנים אחרים.
הוא יצטרך ללמוד לבקש תשומת לב בדרכים מניחות את דעת הסובבים- גם מאחרים.
ובעקר להשאר פתוח לכל סוגי תשומת לב שאחרים מוכנים להעניק לו כולל בקורת שלילית.
הוא יצטרך ללמוד ממך (את תהווי לו מודל) כיצד לתת תשומת לב לעצמו (לשבח את עצמו על הישגיו, לבקר את מעשיו).
הוא יצטרך כמובן ללמוד ממך על הענקת תשומת לב לאחרים (את תדגם אני לו זאת). מי שלא נותן- לא כ"כ מקבל!
כל אלו הם דרכים להעשיר את משק תשומת הלב שלו.
האתגר שלך הוא לזהות במשפחה "טקטיקות" העוברות מדור לדור, ומצמצמות מאד את זרם תשומת הלב שהילד יכול להשיג.
כך למשל הורים משדרים לילדם במילים מפורשות או במבטים וברמזים גופניים:
"אל תשויץ"- כלומר אל תתן לעצמך תשומת לב.
"אל תבקש תשומת לב- הימנע מלעסוק בדיג של מחמאות".
"אל תקבל מאחרים- היה צנוע דחה התחסויות מחמיאות"- והילד לומד להאדיןם ממחמאה במקום לחייך, או מתנצל על העובדה עבור קיבל מחמאה או תשומת לב (הבגד שלך מקסים- בתגובה עונה הגברת הא זה מלפני שמונה שנים).
תוכלי לקרוא מאמר שלי בנושא: "כמה אהבה מגיעה לך?" בלינק המצ"ב.
בהצלחה
שוקי
רק אם ידע
תשומת לב היא לא מצרך פסיכולוגי אלא ביולוגי.
משמעות טענה זו היא שכל תא ותא בגופו של אדם זקוק לקבלת מגע/מבט/ליטוף - התייחסות.
זה נובע מהתנייה שאנו כעוברים עוברים בבטן של אמנו התניה שאורכה 9 חודשים.
כמה תשומת לב אדםם צריך ביום?
תשובה של אריק ברן מייד ה- ta היא =אינסוף התייחסויות.
המציאות היא שלא מקבלים את כל זה, אבל כמה מאות ביום זה מצב מניח את הדעת.
מרבית בני האדם לא מגיעים למצב זה אלא סובלים מתת התייחסות כמותית וכמובן גם איכותית.
האתגר שלך הוא לא להעניק בעצמך את כל תשומת הלב הנחוצה לילד, כי זה עלול לייצר תלות גדולה מדי בך.
האתגר מצוי בלהראות לו כי הוא יכול גם לתת לאחרים (לא רק לך) ולקבל גם מאחרים (לא רק ממך) על ידי הפגשתו עם ילדים קטנים אחרים.
הוא יצטרך ללמוד לבקש תשומת לב בדרכים מניחות את דעת הסובבים- גם מאחרים.
ובעקר להשאר פתוח לכל סוגי תשומת לב שאחרים מוכנים להעניק לו כולל בקורת שלילית.
הוא יצטרך ללמוד ממך (את תהווי לו מודל) כיצד לתת תשומת לב לעצמו (לשבח את עצמו על הישגיו, לבקר את מעשיו).
הוא יצטרך כמובן ללמוד ממך על הענקת תשומת לב לאחרים (את תדגם אני לו זאת). מי שלא נותן- לא כ"כ מקבל!
כל אלו הם דרכים להעשיר את משק תשומת הלב שלו.
האתגר שלך הוא לזהות במשפחה "טקטיקות" העוברות מדור לדור, ומצמצמות מאד את זרם תשומת הלב שהילד יכול להשיג.
כך למשל הורים משדרים לילדם במילים מפורשות או במבטים וברמזים גופניים:
"אל תשויץ"- כלומר אל תתן לעצמך תשומת לב.
"אל תבקש תשומת לב- הימנע מלעסוק בדיג של מחמאות".
"אל תקבל מאחרים- היה צנוע דחה התחסויות מחמיאות"- והילד לומד להאדיןם ממחמאה במקום לחייך, או מתנצל על העובדה עבור קיבל מחמאה או תשומת לב (הבגד שלך מקסים- בתגובה עונה הגברת הא זה מלפני שמונה שנים).
תוכלי לקרוא מאמר שלי בנושא: "כמה אהבה מגיעה לך?" בלינק המצ"ב.
בהצלחה
שוקי
רק אם ידע