יש לי חברה יחסית טובה שבבית ספר אני מרגישה לידה קצת לא בנוח...

אנחנו רוב הזמן ביחד בבית ספר ולרוב הבנים מהכיתה מתחילים איתה שיחות (לא עכשיו שיחות נפש אבל שיחות כאלה בקטנה מביאים לה קצת מהחטיפים שלהם מבקשים ממנה ללחוץ להם על איזה קופסר במשחק לא יודעת) ושואלים אותה שאלות ואם נניח יש שיעור שהכיתה מחולקת ואנחנו כזה מחכות בכיתה השניה למורה הם רואים את שתינו אבל דווקא קוראים רק לה ואני הכי שמחה בשבילה שהיא או יותר נכון הם מתחילים שיחות ומתחברים אבל כאילו מה לא בסדר איתי שכאילו מתעלמים ממני לא מתחברים עליי או מתחילים איתי שיחות ושלא תחשבו שאני שקטה בצד ובגלל זה לא מנסים להתחבר עליי כאילו אני כן שקטה וביישנית קצת אבל אני עדיין מנסה לדבר איתם לפנות עליהם למרות שיש פעמיים שהם מתעלמים לא יודעת עם זה בכוונה או שהם באמת לא שמים לב אבלל באמת מה פאקינג לא בסדר איתיי מה אני עושה לא נכוןן אני תמיד בוכה על זה כאילו איזה מסכנה אוףף
ובקיצור בקטעים האלה אני מרגישה לא ככ בנוח לידה..
גם כשאנחנו עם הבנות היא פתאום נדבקת עליי (במיוחד שהילדה שהיא לא סובלת נמצאת) ומתחילה ממש לדבר איתי ולצחוק איתי ולרכל איתי עלייה (שעזבו שגם זה קצת מציק כי היא דווקא סבבה) אבל כשהבנים מדברים איתה היא עסוקה מידי בשבילי..
קיצור באמת לא יודעת מה לעשות בקשר להכלל, עצות, טיפים, דעות הכל משהוו?
משום מה אני חושבת שזה בגלל היופי יש לה גוף יפה יש לה שיער גלי כזה והיא מתלבשת יפה לבית ספר

מה אתם חושבים?