שמעו אני רושם סיפור שהמצעתי אני רושם אותו בתשבות וגידו לי איך הסיפור.

שואל השאלה:
כל התחיל אתמול ביום שישי שלאויס רב אם אמו מיכאלה וביום שבת שלמחרת לאויס התעצבן אליה ועזב את הבית שיצא מדלת הבית הוא שאל את עצמו, מה עשיתי? איפה אני אגור? לאן הלך?
ואז לאויס אמר אני הלך ברחוב ואולי מישהוא יסכים שאני יגור אצלו שבוע ואז אחזור לביתי לאויס עבר לעד מישהוא ושאל אותו "סלח לי אדון אני יכול לגור אצלך שבוע משום שרבתי אם אימי?" "לא תסתלק מפו עני תגור ברחוב!" צעק האיש בחוזקה.
ואז לאויס אמר לעצמו בוא נשאל עוד כמה אנשים הוא שאל איש ועוד איש כחה 15 אנשים ואף אחד לא היסכים לו. לאויס אמר אני לא אחזור הביתה גם אם אצטרך לגור ברחוב אני חוזר הביתה עוד שבוע לחש לעצמו
השעה הייתה 22:00 היה מאוחר ולאויס אלך לישון בפינת הרחוב למחרת הוא קם השעה הייתה 8:30 הוא היה מלוכלך כולם זילזלו בו כי חשבו שהוא עני הוא היה עצוב כל כך לאויס הלך לקנות לעצמו אוכל ומים
ואז היה השעה 21:30 והוא חזר לפינת הרחוב והלך לישון ככה זה היה במשך שבוע שלם אחרי שבוע לאויס חזר לביתו ושדפק בדלת אמו פתחה לו ואמרה לו "איפה האיתה? דאגתי כל כך לאן נעלמתה?" ואז לאויס אמר לה
"ישנתי ברחוב שבוע כי עתצבנתי אמא סליחה אני לא הברח מהבית שוב" למחרת נגמר החופש ואמו של לאויס העירה אותו לבית הספר לאויס היה בכיתה יב הוא אהב ללמוד וגם אהב את המורים לאויס קם שתף פניו אכל ארוחת בוקר והלך לבית הספר
ברגל בבית הספר הייתה ילדה שתמיד עצבנה אותו והוא שנא אותה כל כך היא הייתה מספרת מול כול הכיתה שלו שקרים כמו היא הייתה אומ רת שהוא מתנהג בבית שלו כמו כלב שהוא הולך על ארבע והוא מלקק אנשים כמו כלב כמובן שהיא שיקרה ואז לאויס היה
אומר שהיה משקרת ואף אחד לא אמין לו ורק לילדה הזאת כולם האמינו מחשבה אחת עלתה לראושו של לואיס אני יתנקם בילדה הזאת לאויס לקח מסור מחדר המורים ושמר בתיק שלו שהיה צלצול בסוף היום של בית הנספר לאויס לקח את המסור ובא מאחורי
הגב של הילדה אם הסכין ואז הוא חתך לה את הראש ועל המקום היא נפלה ומתה. לאויס רץ מהר לביתו ולא סיפר דבר לאמו ממה שקרה בבית ספרו הוא לא אמר שהוא רצח ילדה הוא אמר שהכול היה טוב בבית הספר והלך לחדרו ושם אמר לעצמו אם יגלו שזה.. עצרתי
אני מה יקרה לי? ישימו אותי בבית הסוהר? חשב לעצמו ונבהל הוא הלך לבית הספר למחרת ושהלך כולם בכו וילד אחד אמר לו "שמעתה מה קרה הילדה מתה רצחו אותו" לאויס שאל בפחד שיגלו אותו "אמרו מי עשה את זה?" הילד אמר לו
"עדיין לא גילו אבל יודעים שזה קרה אם מסור אם יבדקו טביעת אצבע מכל אחד מהילדים שבבית הספר" לאויס נסה לברוח מבית הספר כדי שלא יעשו לו טביעת אצבע הוא ניסה לטפס מ על השער אבל השער היה גבוה מידי והוא לא הצליח הוא ניסה עם כיסאות
שולחנות אך ללא הצלחה הוא חשב שהלך עליו ואז אלה לראשו מחשבה הוא אמר לעצמו אני יתחבא בשירותים עד סוף היום הוא ישב בשירותים שעה אחר שעה עד שנירדם שקם בית הספר ננעל כבר השעה הייתה 18:00 ובית הספר נגמר בשעה 14:00 והוא
חיכה עד למחר למחרת ביום חמישי הוא למד ושנגמר בית הספר רץ לביתו שלא יבחינו שלא עשו לו טביעת אצבע שחזר אמו אמרה לו "לאויס איפה האיתה אתמול ביום רביעי למה לא חזרתה לבית עוד פעם ברחתה מהבית?" ולאויס אמר לה "נרדמתי בבית הספר
ואז נעלו את בית הספר כי קמתי אחרי שהוא נגמר" ואז מיכאלה אמו של לאויס אמרה לו "תשים לב פעם הבא אני עוד הקבל התקף לב מזה שאתה מדאיג אותי מאוד" ולאויס אמר לה "זה לא יקרה שוב אני ישים לב פעם הבא" והלך לחדרו בחדרו הוא אמר מה
יקרה לי אם יגלו שאני רצחתי את הילדה וחשב שזה סופו הוא פחד שיגלו שהוא רצח את הילדה ואז הוא אמר שעדיף לו למות מהשאר להיות בבית הסוהר כל החיים הוא לקח מסור חשמלי וחתך את גופו לשני חצים ומת אמו של לואיס אמרה לו לבוא לאכול אך לא הבינה
למה לאויס לא עונה לה והיא הלכה לחדרו היא חשבה לעצמה אולי הוא נרדם הוא שהוא לא שמע היא ניכנסת לחדרו של לאויס ורואה את גופו חתוך היא לא אמרה שהיא לא יכולה לחיות בלעדיו הוא היה כל החיים שלה היא לקחה את המסור וחתכה אותה גם לשני חצאים.
ואז בעלה של מיכאלה ששמו היה מיכאל חזר לבית אחרי שהיה בברצלונה שעשה שם עסקים חזר ופתח את דלת הבית הוא נכנס לחדרו של לאויס כדי להגיד לו שהוא חזר ולומר לו שלום ושפתח את דלת חדרו של לאויס הוא ראה שמיכאלה ולאויס חתכו אותם לחצי בעזרת המסור
הוא ידע שלאויס חתך את עצמו לחצי ואמו חתכה את עצמה לחצי משום שהמסור היה לידם ודם וטביעת אצבע שלהם בו הוא בכה אך המשיך את החיים שלו בעצב רב למחרת ביום שבת הוא הלך לקבור אותם בקבר שנמצא שתי רחובות מביתו כשחזר לביתו השעה היית 00:30
והוא הלך לישון למחרת יום ראשון הוא קם וצריך ללכת לעבוד בחנות הממתקים שבקצה הרחוב הוא הולך למכור ובאים אליו אישה אחת אם הבן שלה היא אומרת לו "אני רוצה סוכרייה על מקל"מיכאל אומר לה "זה עולה 5שקל" היא מביאה לו והולכת בשעה 14:00 הוא סוגר את החנות
והולך לביתו בביתו הוא עצוב עכשיו הוא לבד ואז פתאום האמא והבן שקנו מהחנות שלו באים אליו לבית שלו ואומרים לו "אפשר לישון אצלך שבוע כי אין לי בית?" הוא אומר "בטח בטח כמובן בשמחה רבה" האישה שואלת "אפה אני ובני נישן?" מיכאל אומר לה "אתם תשנו בספות"
האישה צועקת בקול חזק "לך אתה תישן בספה אני יושנת במיטה יבן אלף יחרא יכלב אני יהרוג אותך!" מיכאל אומר לה "טוב טוב את תשני במיטה" בפחד רב "לא משנה כבר שכבתי בספה" אומרת לו האישה מיכאל עונה לה "כן מה שתגידי" כעבור שבוע להתראות מיכאל אומרת
האישה והילד שישנו אצלו שבוע מיכאל אומר להם "ביי היה כיף לארח אותכם" שהם יוצאים מיכאל אומר לעצמו בני זונות אם הם יבוא שוב אני חותך אותם אם מסור פתאום הוא שומע דפיקה בבית שלו הוא מכין את המסור פותח את הדלת והאישה והילד נכנסים והיא באה להגיד לו משהו
והוא חותך אותה לשניים ואת בנה לארבע חצאים ורוצח גם אותו כדי שלא ילך לכלא פתאום מיכאלה ולאויס יוצאים מהקבר ללא רוח חיים ורודפים אנשים למה לא הבתם ללאויס לשון אצלכם לשבוע וכל מי שלא הביא לו לישון אצלו אם הרגו יותר מ15 איש למחרת יום שני אם חוזרים לקבר ללא
רוח חיים היה למיכאל ומיכאלה עוד ילדה שלמדה 10 שנים בברזיל ושמה היה שינה היא הייתה בת 20 ועכשיו היא חוזרת הבתיה שהיא מגיע הביתה היא ניכנסת ורואה שאין אף אחד בבית היא הולכת לחדר של לאויס כדי ליראות אם הוא שם ורואה שאין אף אחד ומתחילה להילחץ היא מיתקשרת
לאבא שלה ואמא ולאח שלה ואף אחד לא עונה לה היא צועקת בבעלה איפה אמא ואבא ואח שלי? היא נילחצת היא הולכת לבית קברות ליראות אם הם מתים ורואה קבר של מיכאלה (אמא שלה) קבר של לאויס (אח שלה) ורואה קבר של מיכאל (אבא שלה) ולא יודעת מה לעשות
אין לה אף אחד יותר בעולם הזה היא נישארה בודדה במשפחה כול הדודים הספתא הספא מצד האמא ומצד האבא מתו לא נשאר לה אף אחד היא בוכה שעה ואחרי שעה היה כבר מאוחר והיא הלכה לישון השעה הייתה 00:50 בלילה היא חולמת שאין לה רגלים ואין לה ידים והיא בכסא גלגלים
ביער עזובה בלי אנשים והיא צוחקת ואז למחרת יום שלישי היא מתוררת ואומרת איזה מזל זה היה רק חלום היא רוצה ללכת לשטוף פנים אבל היא פתאום לא מצליחה לקום היא מסתכלת על רגליה ורואה שיש לה רגל אחת ויד אחת היא בוכה ואומרת איך זה קרה לי אני אמות בסוף היא אומרת בבכי רב
למה זה צריך ליקראות לי? שינה שאלה את עצמה למה אני צריכה לחיות כך ההורים שלי מתו אח שלי מת אני אבדתי רגל ויד למה זה קורה לנו? לא הבינה שינה והלכה לישון השעה היית 1:00 היה מאוחר למחרת יום רבעי שינה קמה בבוקר ורואה שחסר לה עוד יד ושנישאר לה רגל אחת היא
לא מבינה איך זה קורה לה מי עושה לה את זה שאלה את עצמה היא הולכת לחנות שבקצה הרחוב שלה וקונה לחמניות היא שואלת את המוכר "קמה עולים הלחמניות?" המוכר רואה שיש לה רגל אחת ואין לה ידיים ואומר לה "בישבילך זה חינם" אומר לה ומוסיף "תבריאי שהיה לך ידיים ועוד רגל
אמן" המוכר מוסיף עוד משהו לדיבורו "אם את צריכה עוד משהו תבואי תמידלחנות שלי ותיכחי חינם אני מקווה שתבריאי ביי "שינה אומרת לו "תודה אדוני תבורך ביי להתראות" וחוזרת לביתה אם כיסא גלגלים השעה הייתה 3:00 הא הולכת לישון שקמה למחרת יום חמישי רואה שחסר
לה הרגל השנייה שלה ואז היא אומרת לעצמה איך זה קרה אין לי ידיים אין לי רגליים מה קרה לי? והולכת לישון בשעה 18:00 לא היה מאוחר אבל היא לא יכלה לעשות כלום היא הייתה עצבנית עצובה למחרת יום שישי היה קמה ורואה שחסר לה עין היא הולכת בכיסא גלגלים לחנות שקנתה לחמניות
ושואלת את המוכר שהיה לפני יומיים "המוחר איך זה קורה לי אתה יודע אבדתי שתי ידיים שני רגליים ועין איך זה הגיוני?" המוחר מסתובב ורואה שזה באמת קרה לה הוא אומר לה "מה איזה מסכנה את איך זה קרה לך אני מצטער מאוד אני מישתתף בצערך אולי תבואי לישון היום עצלי רוצה?"
שינה אומרת לו "אבל איך אנשים יודעים איפה אני גרה אני גרה במקום מיסתור רק לך סיפרתי איפה אני גרה" המוחר אומר לה "את חושבת שזה אני אני בחיים לא הייתי עושה לך את זה אני לא כזה אני בן אדם טוב" שינה אומרת לו "צודק אתה בחיים לא הייתה עושה דבר כזה" אבל היא מתחילה
לחשוד בוא היא יושנת אצלו למחרת יום שבת (אני המשיך את הסיפור מחר)

אני לא מאמינה שקראתי את כל זה
אבל זה ממש יפה: )
בהצלחה, יש לך כישרון תנצל אותו

יפה

הסיפור לא טוב בכלל
ויש לך חמישים מילארד שגיאות כתיב ואי אפשר לקרוא חלק מהסיפור בגלל זה.