6 תשובות
הי
חשוב לשוחח עם הילד "בגובה העיניים", ולהסביר לו, עד כמה זה מזיק.
זה מזיק לשיניים, ולפה.
וכמובן לעשות זאת בהדרגה.
צריך לשכנע את הילד, ולא להפחידו, כמובן.
בתחילה לזמן קצר, ולהאריך את הזמנים.
וכשמדברים אתו, כדאי לבקש שיוציא את המוצץ מהפה, כי אי אפשר להבין מה הוא אומר.
זוהי עוד סיבה להפסיק.
אפשר להסביר שהמוצץ התאים, כשהוא היה תינוק, אך כעת, הוא גדול.
לשכנע את הילדון שאין לו צורך במוצץ.
ולתת חיזוקים חיובים כשהוא, בכל פעם, מצליח.
אל תשכחו שמדובר בגמילה...
זה לא קל לו. אך בעזרת תמיכתכם-יגמל.
בהצלחה.
יש לבדות סיפור כמו " יש אמא ברווזה ויש לה תינוק שאין לו מוצץ בוא נביא לה אותו מתנה " או דברים בסגנון לפי הילד, וכאשר הילד ירצה את המוצץ בחזרה יש להזכיר לו את הסיפור שוב שוב ולא להכנע לבכי ותחנונים, גג שבוע זה נגמר.
דרך ב היא לבנות " בית מוצץ " עם הילד ולקשט אותו ולקבוע שמהיום המוצץ נמצא בבית שלו למנוחה כמה שעות ביום. בתדירות להוסיף שעות עד לגמילה סופית.
הכי חשוב זה סבלנות! בהצלחה
ילד בן ארבע קשור למוצץ שלו מגיל ינקות, ונכון שזה לא קל

אני למשל דאגתי לטבול את המוצץ במיץ לימון כל עת שלא היה אצלו

והסברתי לו שהוא מתקלקל עד שהוא זרק אותו לפח לבד, כלומר הצעתי לו

כמובן שנתתי לו צעצוע תחליף,

וזהו עבר לו,

בשורות טובות
שואל השאלה:
תודה אנונימי, גם לי היתה כזו מחשבה, מאד אהבתי
מתוך נסיון עם ילדי.

מציבים בפני הילד תאריך יעד - (נניח ביום ההולדת שלו, בחופש הגדול) בו הוא מוותר על המוצץ.
אפשר לצ'פר אותו במתנה קטנה אם יעמוד ביעד ולספר לו על זה לפני.
עוד בתגית "גמילה, מוצץ".
מערכת סטיפס