כותבים דוגמא או דוגמה?

בעבר, בהשפעת צורת הכתיבה ◄הארמית, היה נהוג לכתוב את המילה דוגמא בא' בסופה (וכך גם מילים רבות נוספות: גרסא, טבלא, אסמכתא, משכנתא וכו'). בעברית, לעומת זאת, הסיומת הנכונה היא בה', למשל: כורסה, סדנה, עסקה, פסקה ועוד.

אחד מ◄תהליכי השינוי הטבעיים של מילים זרות הנקלטות בעברית הוא התאמה למבנה הסיומות העברי, ובפרט - הפיכת הסיומת א' לה'.

האקדמיה ללשון העברית דנה בנושא והחליטה:
"שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה' בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא".

מן הראוי לציין, שההחלטה הזאת אינה מתייחסת ללשון רבים. בלשון רבים, ההטמעה לעברית עוד לא הושלמה, והאקדמיה מתירה להשתמש בצורת הריבוי הארמית דוגמאות, לצד הצורה העברית דוגמות.

במילה דוגמאות, בנוסף לכח ההרגל ולהיתר האקדמיה, יש סיבה נוספת להעדיף את סיומת הרבים -אות, והיא להבדיל בינה לבין המילה דוֹגמוֹת (במלעיל), צורת הרבים של המילה הלועזית דוֹגְמָה (dogma), שפירושה קביעה מושרשת – לרוב קביעה שרירותית שאין מהרהרים אחריה. אמנם ביחיד אי אפשר להבדיל בין דוּגמה לבין דוֹגמה, אבל לפחות ברבים, הצורה "דוגמאות" מאפשרת להבחין בין שתי המילים.

אפשר את שתי הצורות

זה לא משנה (למרות שאני אישית אוהב לכתוב דוגמה). אבל ברבים חייבים לכתוב דוגמות ולא דוגמאות. יש לזה הסבר אבל שכחתי אותו. זה המורה לעברית שלי הסבירה

אפשר גם וגם..

אפשר לכתוב את זה גם וגם:)

2 המילים נכונות.
אני כותבת "דוגמה".

אפשר לכתוב גם וגם.
אני כותב "דוגמא".