3 תשובות
כן ברור
אז אני אגיד לך מה. אתן לך תשובה ממש מפורטת. לפי ההסכמים הסטנדרטיים (או מה שנקרא בלשון המקצועית "חוזים אחידים") עם מנפיקות כרטיסי האשראי, הרי שהכרטיס הוא לשימוש אישי בלבד של בעל הכרטיס. המנפיק אוסר להעביר את הכרטיס לאדם אחר, לרבות בני משפחה. עדיין, הפרקטיקה הנוהגת בימנו היא שהורים כן נותנים מידי פעם לילדים להשתמש בכרטיס, ובדרך כלל, זה אכן מסתיים בשלום כי ההורים לא מכחישים את העסקאות, ואז למנפיקות לא באמת אכפת. תנאי המנפיק נועדו כדי לספק להם הגנה מפני שימוש לרעה. לא רק לבעל הכרטיס אלא גם להם עצמם שכן הם חייבים לפצות לפי חוק כרטיסי חיוב עסקאות במסמך חסר (שהם רוב העסקאות נכון להיום). עד כאן, היה למעשה פרולוג לתשובה. עכשיו אני מגיע לתשובה ממש, אחרי שהסברנו את כל זה. במישור האזרחי- אסור, זו הפרת ההסכם. במישור הפלילי, הילד לא עובר על החוק כל עוד ההורה יודע את סכום החיוב שהילד ביצוע. התוצאה המתקבלת מכל הדייסה הזו היא שאם אתה קונה עם הכרטיס של ההורים שלך בחנות, והם לא מכחישים אף עסקה, אז לאף אחד לא אכפת מזה. הסיפור יתחיל מקום שההורים שלך יכחישו עסקה ואז מחלקת הביטחון של המנפיק (כאל, מקס, ישראכרד) יפתחו בחקירה משלהם או שאולי יחליטו להעביר את זה למשטרה.
בקיצור גם אם טכנית טכנית אסור, זה לא משנה באמת, ולאף אחד לא אכפת.
ההורים שלי הביאו לי כמה פעמים את האשראי גם בגיל 12 כדי ללכת למכולת למשל. גם חברות האשראי ככל הנראה יודעות שבעלי הכרטיס הם לא תמיד היחידים שמשתמשים בו.