63 תשובות
שואל השאלה:
זה מרגיש חרא מדיי לפרוק בפרטי לאנשים פה..
ומצטערת לשמוע שגם את חווית משהו בסגנון.
אנונימית
שואל השאלה:
יש לי אחיות וברור שיש לי משפחה.. אחותי האמצעית כבר איימה פעם אחת על אמא שלי שהיא תדווח לרווחה (מעולם לא סיפרתי לה על המצב בבית.. היא פשוט ממש נגד זה שאני אמשיך להישאר בבית ימים שלמים בלי ללמוד ולהיות בחברה.. מבן אדם עם ביטחון עצמי פיזית נהייתי יותר סגורה.. אני עדיין מאוד אנרגטית אבל רק עם מי שאני באמת מרגישה איתה בנוח)
אנונימית
שואל השאלה:
ותודה, מעריכה..
אנונימית
שואל השאלה:
זה נוראי.. אמא שלי קוראת לי סנובית כי לא רציתי לפתח ולהיכנס לשיחה כשבת דודה שלי הגיעה עם חברה שלה לבית של דודה שלי כשהייתי אצלה..
הרגשתי לא בנוח.. אמרתי לאמא שלי שאם היא לא אמרה לי שגם אני יכולה להצטרף אני פשוט לא* אצטרף..
גם כשהייתי בחופשה עם ההורים שלי ברודוס ראיתי נערה בת גילי וכל כך רציתי להתחבר אליה אבל הרגשתי הכי נורא לידה.. הרגשתי פשוט מוזרה בזמן שהיא הייתה כל כך מגניבה וכיפית.
אנונימית
שואל השאלה:
אני בת 13 רק מבהירה לצורך העניין.. היא מונעת ממני כל* דבר שקשור לעצמאיות..
כבר היו לי הרבה פעמים שברחתי עם חברה אחת מתל אביב לסופר מתחת לבית שלה.. אמא שלי סומכת עליה כשאנחנו לבד.. או כשלמשל החלטתי להכין פסטה (היא נגד נגד נגד שאדליק גז ואבשל) כשהייתי לבד בבית.. הדבר הזה יותר פשוט כדי להעמיד אותו בתור עובדה ש'אני עושה את זה לא משנה מה'.. אבל היא מונעת ממני לצאת לבד לרחוב.
ואין לי באמת איך להביע את עצמי.. כי כל דרך כלשהי נמנעת אם זה בגלל שאני 'דתייה' (לא חרדית*) או בגלל הגיל שלי..
אנונימית
שואל השאלה:
נפטרו מזמן..
ואין לי מספיק ביטחון\אומץ (מה שזה לא יהיה) כדי לגשת אליהן ולספר להן על זה..
אנונימית
שואל השאלה:
היו לי והפסקתי לפגוש אותן ברגע שהן התחילו לרדת ממני..
אני בן אדם ששונא בכל ליבו לרדוף אחרי אחרים (או ליצור קשרים כשזה חד צדדי איך שלא תפרש את זה)
אני כן רואה בנות והכל אבל קשרים אני לא מפתחת.. ואני כן רוצה להגיד שאני בן אדם חברותי וציני*
ולשאלתך אני בת 13..
אנונימית
אני מצטערת לשמוע שזה מה שעברת
אני יכולה לך לומר על מקרה דומה שקרה לי אבל לא אפרט את זה כאן
כואב לי לשמוע אותך כי אני כל כך מבינה ❤❤
הפרטי שלי פתוח אני מחכה לך :)
שואל השאלה:
ברור שניתקתי מהן קשר.. הייתי בדיכאון.. וויתרתי על כל כך הרבה דברים מעצמי בשבילן..
התאהבתי בגדולה מהן ואין לי שמץ איך הגעתי למצב הזה
(היא פשוט ניצלה אותי ושיחקה בי כל כל הזמן)
אנונימית
אני מציע לך לשבת איתה ולהגיד שאת תחיי איך שאת רוצה. בכל מקרה אם היא אלימה פיזית או מילולית עוד פעם תספרי למבוגר נגיד חבר של אמא שלך או לאחותך, למרות שזה נראה מוזר זה ממש ממש חשוב, לפעמים בתוך הסיטואציה לא יודעים כמה משוגעת היא. בכל מקרה אם את רוצה לפרוק את יותר ממוזמנת לכתוב לי בפרטי. ואם משהו קורה את גם מוזמנת
שואל השאלה:
מעריכה אותך ממש
תודה רבה רבה3>
אנונימית
שואל השאלה:
אני הסברתי לה כבר בסיטואציה ההיא כשהיא הייתה אלימה איתי שאם אני אבחר לא להיות דתייה בעתיד (מה שאני בכל מקרה מתכננת לעשות) זה יהיה בגללה.. כי כי בגללה פיתחתי אנטי לתפילות.. כי היא מכריחה אותי וגורמת לי רע עם זה
אנונימית
ומה היא אמרה?
שואל השאלה:
מעריכה את הכל.. ניסיתי לדבר עם עמותת ער"ן אבל לא ממש הרגשתי הטבה במצב רוח.. זה ממש מוריד לי..
גם היה לי חבר ממש טוב שהכרתי שנה שעברה באוגוסט אבל הוא התחיל להתרחק וזה פשוט עבר לניתוק קשר (בפברואר).. לקח לי זמן להתעודד ולהמשיך הלאה כי הוא באמת היה מעל ומעבר בשבילי (לא פיתחתי אליו תלות אבל הוא בהחלט היה משהו מאוד משמעותי עבורי במיוחד בגלל שהוא היה היחיד ששיתפתי אותו והוא גם הבין והזדהה)
אנונימית
שואל השאלה:
היא הסתכלה עליי כמו שמסתכלים כל שטן.. גם אתמול כשהסברתי לה שצריך לקבל את העובדה שכל אחד יבחר לעצמו את הדרך שלו היא אמרה לי שצריך להתפלל הרבה תהילים נגד טילים.. אז הסתכלתי על התקרה במבט חושב, וכשחזרתי להסתכל עליה העיניים שלה עוד שניה יצאו מהחורים כשהיא ראתה את ההיסוס וההשקפה השונה שיש לי על החשיבה שלה
אנונימית
עם כמה שזה עצוב אבל אני חושב שמותר לה להגיד את זה. מה שכן אסור זה לפגוע בך פיזית, נפשית, לא לספק משאבים כמו אוכל... ודברים כאלו. *יכול להיות שלהרחיק מכל העולם זה גם אסור.
בכל מקרה אם משהו חמור קורה אם כמה שזה קשה כדאי לך לדווח עליה. נשמע שהיא לא כשירה לטפל בילדים. *אני לא אומר לך לדווח אבל תשקלי אם זה מחמיר.
אני מכיר סיפור דומה מבן אדם אחר וקודם כל אני מצטער לשמוע שאת חווה את הכפיה הקיצונית הזו וכל ההתנהגות חסרת טאקט++ שקרה לך עד עכשיו,
יש באמת משפחות כאלו שחוזרות בתשובה או מאמינים שעוברים את הקו ולפעמים גם מעוותים את כל הפואנטה של מסורתיות במסגרת דתית והולכים יותר מדיי רחוק עד כדי כך שהם מתחילים להרוס את הילדים שלהם לגמרי,
אני חושב שכדי שתצאי מהגיהנום המיותר הזה את צריכה לפנות למסגרת שמטפלים בילדים עם התייחסות מזלזלת במשפחה בעיקר במקרה שלך זה מאוד קיצוני, אני מאמין שיש עמותות שעוזרים בדיוק לאנשים כמוך, אני חשבתי גם לפנות למשטרה אבל אני חושב שקודם כל צריך למצוא עמותה שמטפלים בילדים שרוצים לצאת מהבית שבו כבר אי אפשר לשלוט על המצב בצורה נורמלית
שואל השאלה:
חזרו בתשובה לפני שנולדתי... ולאט לאט.. כשהייתי קטנה עוד זה היה ממש ממש קטן וחלקי.. עכשיו זה כבר עצום מבחינת אמא שלי.. אבא שלי נשאר דיי אותו דבר
אנונימית
שואל השאלה:
ואני מעריכה את התגובה שלך.. אבל אין לי מספיק ביטחון או אומץ ללכת ולפנות לעמותות או לגורמים חיצוניים.. היא הצליחה לעשות את העבודה שלה ולעשות לי על המצפון כהוגן
אנונימית
אבא שלך עוצר אותה? אם כן תנסי לדבר איתו.
בכל מקרה אם יש מצב שאת רוצה לדווח אבל מפחדת את מוזמנת לפנות ואני אנסה לעזור בכל מה שאני יכול
^^^^מבין את הפחד שלך, שאם תלכי להתלונן או לדווח על מה שקרה לך למשך כל החיים שלך אז יתחילו להתנהג עלייך ביותר עלימות, כדי לצאת מהפחד הזה, את צריכה להיזכר בזה שחשוב לך שהחיים שלך יהיו יותר טובים ממה שהם נראים עכשיו, שכל מה שקרה לך מסיבות לא מוצדקות לא מגיע לך,
תאריך להתאמן כל זה מנטלית וללכת על החופש שלך מכל הגיהנום הזה, אחרי שתצליחי לדווח על המצב למסגרת שיכולה לעזור לך, כל מה שמשפחה תגיד עלייך כבר לא יהיה משנה, מה שהם אומרים או מעירים לך וקוראים לך בשמות לא מאפיין את האישיות שלך בשום צורה, את סה"כ בן אדם שכמו כל בן אדם אחר רוצה להיות מחונכת בצורה בריאה ולא קיצונית ולקבל ניסיון מזלזל ברמה כמו שזה קורה במשפחה שלך
שואל השאלה:
אני כן דתייה (כי אין לי ממש ברירה).
אבא שלי מעמיד אותה לפעמים במקום.. הוא מסביר לה שזאת לא הדרך והיא טועה.
ושוב* אין לי מספיק אומץ לפנות למשטרה.. בזמנו לקחתי מכשיר הקלטה והקלטתי אותה מנסה להסביר לי שהמדינה חוטפת ילדים ושאסור ללכת לבתי ספר (מי בכלל קונה את הקונספירציות שלה?).
תכננתי ללכת עם זה למשטר אבל נקרעתי בין המצפון שהיא עשתה לי על הראש לבין ההרגשה הנפשית שלי..
ידעתי שאני לא בטוחה אם אני רוצה לאבד אותה בגלל משהו זמני אבל כואב..
אנונימית
אני יכול להבין אותך,גם אני דתי אם באלך לדבר על זה את מוזמנת לפרטי
שואל השאלה:
מעריכה3>
אנונימית
קודם כל ממש מוזמנת לפרטי.
אבל תנסי למצוא אדם קרוב שיוכל לעזור לך. מה עם אבא? אולי מורה(נחמדה)? פשוט משו שתוכלי לסמוך עליו ויוכל לעזור לך. קרה לי מקרים דומים, והפתרון שמצאתי זה או לצאת מלאא מהבית, או פשוט להסתגר בחדר. בקיצור, פשוט להמנע ממפגש עם ההורים.
מוזמנת לבוא להמשיך להתייעץ ולשתף בפרטי:)
^^^ בסוף בקשר למצפון, יש פה שני דרכים שאת יכולה ללכת בהם,

א. שחרור מהגיהנום לצמיתות לחיים יותר טובים
ב. להמשיך להתמודד עם משהו נפשי שיכול להרוס את הבן אדם לגמרי

כל הכבוד לאבא שהוא משתדל לעמיד אותה במקום ולמרות שזה קורה ולא תמיד, זה עדיין משפיע עלייך, דרך אגב מהסיטואציה שאת תיארת אם היא מתנהגת ככה אז זה משהו שצריך באמת לעשות איתו משהו,
אם עדיין יש אצלך את ההקלטה של מה שהיא אומרת, כדי להעביר את כל הפריטים שאת יכולה למסגרת שיכולה לעצור אותה לגמרי, אם אבא הוא בסדר ולפי מה שהבנתי הוא עושה הכל כדי לעזור לך, עדיין אל תתני לזה להמשיך, זה לא מגיע לך, מגיע לך ולאבא מסגרת משפחתית שהיא יותר בריאה ממה שאמא שלך עושה
שואל השאלה:
אני מעריכה את כל המילים ואת כל החיזוקים... אפילו יותר מאיך שזה עובר בטקסט..
גם אם גידלתי פה ושם עור של פיל לפגיעה מילולית שלה ושל עוד אנשים וגם מעבר זה לא אומר שאישית אני לא מתייסרת ממצפון...
ברור שאני לא מתכוונת עכשיו לחכות עד גיל 18.. אבל אני מרגישה קטנה מדיי בשביל לעשות את הצעד העצום הזה (בעיניי לפחות) של לפנות לגורמים חיצוניים..
באמת תודה על הכל..
אנונימית
שואל השאלה:
אז אני אסביר.. היא לקחה את המכשיר הקלטה הזה וכמעט עלתה על זה שהקלטתי אותה. אני יודעת שעשיתי את הדבר הכי מפגר שאי פעם בן אדם שרוצה לעזור לעצמו יכול לעשות אבל אני באמת לא רציתי לקחת את הסיכון של להסתבך איתה ולהיכנס לזה עמוק יותר..
אז מחקתי את זה ואין פח אשפה או אפשרות לשחזר..
אני יודעת שעשיתי טעות אבל אין לי איך לתקן את זה.. כי גם אם אני אלך עכשיו למשטרה לדווח הם ירצו הוכחות.
אנונימית
כן אני מבין זה משהו שמאוד קשה לעשות אותו בעיקר כשבן אדם בגיל צעיר לפני גיל 18 צריכה להתמודד עם זה, זה או לעשות את הצד שיכול לעזור לך, או להישאר ולא להתגבר על זה, אני לא מכריח אותך כמובן חלילה למהר עם זה כי זה מלחיץ ומלא מחשבות נכנסות שרק מפחידים אותך, אבל הכל בראש שלך, תנשמי עמוק, תלכי לאכול ותשתי מים ואז תחשבי איך את יכולה לעזור לעצמך במצב כזה ואיך את יכולה לתכנן את הדברים


אה מחכת את ההקלטה אני מבין כן עשית את זה מלחץ.. לא נורא הכל בסדר, אבל עדיין אפשר להתחיל חשוב על איך עושים את הצד הזה
שואל השאלה:
אבל הבעיה שאפילו היא לא מסכימה לי לצאת לבד מהבית.. כשהיא שמעה שהסתובבתי בשכונה בשבת היא התפחלצה ואמרה שחוטפים ילדים..
ברור שאני לא מאמינה לזה אבל אני לא יכולה להילחם איתה בזה.. והלכתי לא פעם ולא פעמיים לסופר.. שלא תבינו לא נכון, עם כמה שאני אולי יכולה להיות חסרת ביטחון אני לא מוותרת על המטרות שלי גם אם זה יכול להתבטא ככה חיצונית..
אנונימית
שואל השאלה:
ברור ברור הכל טוב אני ממש לא לוקחת את זה בלחץ.. אני מתמודדת עם זה כבר הרבה זמן והגעתי למסקנה שאם אני אנסה להגביר צעדים כשאני בעצמי לא יודעת על איזה צד אני רוצה להיות גם אם כרגע אני נמצאת על אחד מהם זה לא יעזור לי..
אנונימית
אני ככ מצטערת לשמוע מה את אומרת
באמת כאב לי לקרוא את מה שתיארת
דבר ראשון אני שולחת לך חיבוק❤
דבר שני האם יש לך אופציה לעבור לפנימייה? או לגור אצל דודים או משהו?
שואל השאלה:
אז העצבים פה שהיא ממש נגד לתת לי אייפון ויש לי רק טלפון כשר (אני בכלל לא משתמשת בו) וצריך להכניס איזה כרטיס כדי לבצע הקלטות.. אבל אם היא תשמע שאני רוצה לעשות הקלטות היא ישר תחשוד.. גם היא ביום שישי (שעבר) היא נכנסה לחדר (שלא נדבר על זה שהיא הקפיצה לי את הלב) היא חטפה את הטלפון שלי והתחילה לעבור על שיחות נכנסות וכאלה שנענו.. כשפעם אחת מישהו מטומטם התקשר אליי ושאל אותי 'אם אני מוכרת כרטיסים למירון' היא התחרפנה ולקחה לי את הטלפון, צעקה לו שלא יתקשר וניתקה..
אנונימית
כן,כשיש טלפון כשר זה ממש קשה ( גם לי יש) תנסי לדבר איתה ברצינות ובלי עצבים ככה זה עובד
שואל השאלה:
אז לא פעם ולא פעמיים חשבתי על לקחת את הכסף שקיבלתי מהבת מצווה (קיבלתי 8000 ולקחתי מתוכם 500 כדי לקנות בושם של בילי אייליש וכדי לבזבז עם חברה בסופר בזמנו.. מה שאמא שלי מאוד מאוד מתעבת וגם בגלל זה אנחנו רבות.. היא טוענת שהצורה של הבושם מתבטאת ב'עבודה זרה' וכפירה)
ולנסות לנסוע לדודה שלי בתל אביב.. או לנסות להתחיל משהו למרות אני יחסית קטנה בשביל לנסות לקבל חיים עצמאיים יותר בייחוד כשאין לי מי יודע מה ניסיון אבל רצון ומוטיבציה ברור שיש.. אני בן אדם אופטימי עם מצבי רוח שנוטים להשתנות ובגלל זה אני גם יכולה להיות דיכאונית אבל תמיד תמיד עם התלהבות ורצון להשיג דברים שאני באמת חולמת להשיג אותם (בעיקר את החופש הנפשי והפיזי שלי)
אבל אני לא יכולה להידחף לחיים שלה.. היא בן אדם שגר לבד בבית ואין לה זמן ולא אופציה להמשיך 'לגדל' אותי.. ואני לא יודעת אם אני רוצה ללכת לפנימייה..
אנונימית
שואל השאלה:
ניסיתי לא פעם ולא פעמיים.. זה לא באמת עוזר.. אצלה זה נכנס מפה יצא משם.
היא לא שמה עליי
אנונימית
הבנתי....
אולי פנימיה תעשה לך טוב כי זה גם לגור רחוק מהבית וגם חברות חדשות ואולי זה יתן לך הזדמנות לפתח קשרים חברתיים
שואל השאלה:
אני לא יודעת..
אנונימית
היי אני מבין לגמרי מה את עוברת.. אם את צריכה משהו את לגמרי מוזמנת לפרטי❤
שואל השאלה:
מעריכה3>>
אנונימית
דבר ראשון לא יודעת עד כמה זה עוזר אני איתך ותומכת בך וכמובן שהפרטי שלי פתוח בשבילך.
אני מבינה את הרצון שלך לא לדווח למשטרה או לאף אחד, את קטנה בטירוף וזה ככ לא מגיע לך..
הייתי ממליצה לך לעד שתיהי גדולה בעוד כזה שנה שנתיים ותלכי לדווח ותיהי מספיק בשלה ובטוחה, לכי תשיגי הוכחות.
יש לך שנה שנתיים ובהן תשיגי את כל ההוכחות שאת יכולה.
את צריכה
למצוא מקום להחביא אותם בשביל שלא תוכלי אפילו את ללכת ולהרוס אותן ברגע של משבר תשימי לך בראש טוב טוב שאין מצב שאת הורסת את המקום הזה ושהמקום הזה זה העתיד שלך

דבר שני שאת צריכה זה לעשות חיפוש ולבדוק איזה דברים אילו הוכחות המשטרה תצטרך, טביעות אצבעות הקלטות מכשירים מסויימים ממש תחפשי מה המשטרה אוהבת ותשיגי

דבר שלישי תעשי חיפוש פיסיכי בבית, כשאת לבד ואין סכנה תחפשי כל דבר קטן כל רמז הכל לכי תדעי מה תמצאי שם אל תוותרי על אף פינה
שולחת חיבוק וכל דבר אני פה
ממש מצטערת לשמוע מה זה החרא הזה דתיה היא לא
וואי סורי היא פסיכופתית, בת כמה את אגב?
שואל השאלה:
ברור שלא.. ההפך אפילו.. היא גורמת לי לשנוא להתפלל. אני מגיעה למצב שכבר יותר משנתיים אני משקרת לה על התפילות שלי. אני לא באמת מתנהגת כמו דתייה כשהיא לא ליידי.. אני עושה את זה כי אני חייבת ובשביל 'לכבד' אותה.
ואני 13
אנונימית
זה מזעזע אני מצטערת לשמוע, את לא חושבת לספר לאחיות הגדולות שלך?
שואל השאלה:
לא.. האמון שיש לי בהן לגבי הנושאים האלה מאוד מצומצם..
אנונימית
אני ממש מצטערת לשמוע שזה מה שאת עוברת, זה נורא קשה ואני אפילו לא מסוגלת לדמיין את רמת הכאב שלך.
לדעתי כדאי לך לדבר עם דודה/דוד שתוכלי לגור אצלם אולי בינתיים, תסבירי להם את כל הסיפור, ואם זה הולך טוב אז אפילו תיכנסי לבית ספר ציבורי כדי שתוכלי להתפתח חברתית.
אם זה לא יכול לעבוד לדעתך אז גם לנסות להתקבל לאיזו עבודה בשביל לצאת מהבית ולהכיר אנשים יכול לעזור, כי זה יתן לך הפסקה מהמשפחה והזדמנות לנשום.
אני מצטערת שזה מה שאת עוברת אבל התנהגות של הורים ואחים אי אפשר לתקן, אז אלו העצות היחידות שיש לי בראש. אני מקווה שהמצב שלך ישתפר ואת יכולה לכתוב לי בפרטי תמיד❤
אני נורא מצטערת לשמוע על מה שאת עוברת וחווה .
אולי תנסי לדבר על זה עם עמותת סהר (שבדרך כל מערן הן לא כותבים משפט אחד וחצי) .
ולא , לפרוק לאדם אחר זוהי לא חרטא ולא בולשיט , לשמור בלב לא יעשה לך טוב בכלל אלא רק יהפוך את המצב ליותר גרוע (מניסיון).
אם את צריכה ורוצה לדבר עם מישהי את בכיף יכולה לדבר איתי , הפרטי שלי פתוח תמיד , וגם אני דתייה אז אני אוכל להבין אותך יותר טוב 3>
הא אוי אני ממש מצטערת, תאמת שנראלי עדיף שתהיי בפנימייה כשאת יכולה
את כותבת על מצב קשוח.כילדה לאמא שמתחזקת אני מבינה אותך. לא פעם שיש חילוקי דעות בינונו וזה בסדר,אנחנו מאמינות בדברים שונים.
גם לי יש מחברת אישית וממש הבארתי למשפחה שלי שהיא שלי בלבד ואין להם כל זכות לגעת או לקרוא בא והם מכבדים את זה
מה שאמא שלך עשתה היה לא במקום בכל צורה שעולה על הדעת.!
אני מאמינה שהדרך הכי טובה להתמודד עם המצב זה להבהיר להורים שלך שהם צריכים להיות הוגנים כלפיך. כלפי ההחלטות שלך.
ונכון בשבילם יהיה לכבד אותך ואת הרצונות שלך.
לגבי האלימות אני מאמינה שלא הייתה לך שום כוונה לפגוע באמא שלך כי היא זאת שבאה אליך ואת הגבת בהלם.
כמובן שאם המקרה הזה חוזר שוב צריך להבאיר לאמא שלך שזה לא מקובל.
לא רואה צורך לגשת למשטרה
לפחות לא עכשיו,כי המצב יעלץ לערב רווחה.

לא רואה כל סיבה שהם לא יקשיבו לך.

אני כאן לכל דבר.
יואו הא כל כך עושה את זה לא נכון היא פשוט איבדה את זה לחלוטין
היא צריכה הדרכה ואת צריכה עזרה דחוף
זה לא דת מה שהיא עושה זה שיגעון מוחלט יואו
יואו נשמה טובה כמה קשה לך וואי
תנסי לדבר אולי עם מוקד טלפוני
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא חושבת שזה שלב לעבודה יפתי.. אני יחסית קטנה בשביל זה ולא נראה לי שאמא שלי בכלל תאפשר לי לצאת לעבודה אם היא לא מוכנה שאצא לרחוב..
אנונימית
יש לי שאלה
חוץ מזה שהיא נורא תכעס
מה עוד יקרה אם תצאי מהבית לבד בלי רשות?
אנונימית
שואל השאלה:
מעריכה את כולכן אחת אחת..
אני אוהבת אתכן.. ולגבי הנושא של פנימייה כרגע אין לי מספיק אומת/ ביטחון (איך שלא תראו את זה) כדי לעשות את הצעד הזה ולעזוב את הבית..
אנונימית
שואל השאלה:
אני יצאתי כמה פעמים (לסופר) זה עוד בקטנה... אבל כשחזרתי לפני שנתיים מאיזו פעילות בליווי מדריכה בת 16 הביתה (הליכה של 20 דקות מה שגם יכלתי לעשות בעצמי) היא התחרפנה והחרימה לי את הטלפון..
אנונימית
בואי לפרטי אני חווה גם ככה
אני יודעת שזה קשה אבל אולי תנסי להילחם
היא תתחרפן אבל בסוף היא אולי תיאלץ להשלים עם זה
אנונימית
שואל השאלה:
היא השלימה עם כמה עובדות שהצבתי לה.. כמו שאני רוצה להתחיל לבשל לבד ובכלל אני לא שואלת אותה..
כרגע היא בטוב איתי.. אבל אני לא רוצה לחכות לרגע שבו היא תוציא היום את העצבים שלה עליי
אנונימית
אז תעשי צעדים
אנונימית
שואל השאלה:
אין לי אומץ לדברים העצומים האלה
אנונימית
זה נשמע שאת נמצאת במין כת, עם זאת כן יש לך מחשב... אולי תתחילי לצפות/לקרוא תוכן על אנשים שהצליחו לברוח מכתות - כן, זה ממש קשה, אבל אין לי רעיון אחר עבורך...
תעזבי את הבית
שואל השאלה:
רק להבהיר* אני לא נמצאת בכת.. אני לא דוסית או מה שזה לא יהיה.. אני דתייה.. ההורים שלי שומעים שירים של פעם (כי הם באו מהמקום הזה).
אמא שלי לא עם פאה ואבא שלי לא עם פאות או איזה כובע שחור ומוזר..
אבל אמא שלי יותר מדיי קשורה לאלוהים והתפילות חשובות לה יותר מהכל.. ובגלל זה היא מרשה לעצמה להתנהג אליי כמו חרא כי אין לי את ההשקפות שלה
אנונימית