רק אני מרגישה ממש חסרת חשיבות וכאילו למה אני לא דונלד טראמפ או משהו כזה?

לא מאוחר לשנות את זה

אל תתלונני
תעשי

אז תתחילי לשנות את זה

שואל השאלה:
כן העניין הוא שאני לא יכולה להיות משהו כזה חשוב ולשנות את העולם כי יש לי מה שנקרא הפרעת אישיות נמנעת (חרדה חברתית הכי חזקה שיש).. אני בקושי יכולה לדבר לבן אדם אחד..
וגם אני לא חושבת שאני כזאת כריזמטית או כישרונית שיכולה להשפיע.
אז אל תגידו לי תעשי.. ברור שהייתי רוצה לעשות!

תקשיבי יש לך 2 אופציות או להשאר בסטיפס ולכתוב את זה או ללכת להתקבל לעבודה משמעותית או ללמוד משהו משמעותי לעלות לאט לאט בדרגות להתגבר על החרדה ולעשות משהו שמבחינתך משמעותי

אז תשארי קורבן מה את רוצה שיגידו לך כולם יכולים להתלונן פשוט להלחם במה שעוצר אותך ולעבוד על זה כמה שיותר חזק וכאילו להבין שהכל בראש וכריזמה וכישרון זה לא קשה אלא אם את שרה דינג דונג אז הבעיה באמת קשה

שואל השאלה:
מי מספר לכם שחרדה חברתית זה לא עובר..
בסך הכל כתבתי פריקה. סליחה שכתבתי את זה אם הייתי יכולה הייתי מוחקת את זה

זה לא עובר אבל אפשר ללמוד להסתדר עם זה ולהפחית את הלחץ והעומס שזה נותן בתור אחד שהיה מתלונן כמוך

את לא צריכה להתנצל ורק שתדעי שזה כן עובר אם את תנסי לאט לאט ברור שזה לא יהיה פשוט אבל את תצליחי בסוף וחוץ מזה אף אחד לא יצא עלייך או משהו כזה פשוט אמרנו שאם זה עד כדי כך חשוב לך אז תעשי את זה ותנסי במקום לדבר על זה בסטיפס

שואל השאלה:
ברור שזה חשוב והייתי רוצה לעשות את זה אבל אף אחד לא מבין מה זה חרדה חברתית.. זה כמו להגיד למישהו בדיכאון לחשוב חיובי וזה יעבור.. זה לא!
כל החיים אני סובלת מזה וזה לא עובר לא משנה כמה ניסיתי רק סבלתי רצח כל יום יום עד שהפסקתי להלחם בזה..
נשבעת שהייתי מוחקת את השאלה המטומטמת שלי עדיף שתדווחו על השאלה שלי כבר

תפסיקי להרגיש אשמה את לא אשמה בכלום אנחנו פשוט באמת נתנו את ההצעות שלנו והדעות שלנו זה הכל

שואל השאלה:
אני מרגישה אפס והבהירו לי את זה פה ממש טוב.. אני אפס ואני זין של בן אדם.. אני זרע מזדיין ומבוזבז..
סליחה על המילים הגסות אני פשוט כל כך עצבנית ומתוסכלת עכשיו..

את ממש לאא קודם כל בדוק את תורמת משהו ככה זה עובד את עושה להוא והוא עושה למישהו וככה זה גלגל וחוץ מזה מה את חושבת שאנשי הסטיפס פה מועילים במשהו? כל צהל על הרגליים ואנשים פה שואלים מתי יתחיל האח הגדול אז בבקשה תפסיקי להיות קשה עם עצמך ואם את רוצה את יכולה לביא לספר לי בפרטי

שואל השאלה:
אבל אני כבר בת 22 וכמעט כל סטיפס הם בני נוער אז ברור שהם לא יעשו שום דבר מועיל..
אני עובדת בתור מדביקת מדבקות.. הולכת להתקלח ולישון ככה כל יום.. שום דבר לא מועיל פה..

קודם כל יש פה אנשים יותר מבוגרים ממך ודבר שני הכל בסדרר אף אחד לא מצפה ממך להיות עכשיו ראש ממשלה ואם עד כדי כך חשוב לך הייתי מציע לך לחלק אוכל חם וטעים ללוחמים או להרים איזה מיזם יפה שיהיה לטובתם זה נגיד ממש מועיל

שואל השאלה:
הלוואי שיכולתי אבל אני נשבעת לך שאם ירביצו לי אני לא אגיב כנראה.. אני ממש אילמת מחרדה אני לא אומרת סתם אז תכלס אני לא יכולה לעשות כלום..
אני פוסט טראומתית בגלל שהתעללו בי בילדות וזה גורם לי לחרדה חברתית קשה שלא עוברת..
אני נטו לא יכולה לעשות כלום בעולם הזה..
אני מרגישה שאני עומדת להתעלף רק מללכת מחר לעבודה מחרדה.. אני באתי לעולם כדי לסבול כנראה ולא כדי לתרום..

את יודעת רבי נחמן אומר שברגע שאדם נולד זה הרגע שהעולם לא יכול בלעדיו אז כנראה שהעולפ לא יכול בלעדייך ואת חייבת להפסיק לחשוב על סבל וכאב תחשבי חיובי אני מבין שזה יןתר קשה לך בגלל החרדות אבל את מוכרחה רק לנסות ואני רןצה להגיד לך אחד שאין לו חרדה כזאת שאת באמת בחןרה מקסימה וערכית שרק מחפשת איך לתרום אפילו הקשיים שיש לה ולא רק זה מייסרת את עצמה על זה רק שתדעי שזה לא כל אחד חושב כמוך רק על זה את צריכה להגיד לעצמך וואלה אין עליי כי באמת אין עלייך!!

שואל השאלה:
תודה רבה ❤ :)
אבל אני עדיין חושבת שאפשר בלעדי גם..
אני פשוט מעבירה את החיים שלי ולא באמת חיה אותם.. מחכה כבר להגיע לגיל 80 ולקבל התקף לב..

את ממש מגזימה עם עצמך.
את יכולה לתאר את חיי ההורים שלך בלעדייך?? ואת המשפחה?? את אפילו לא מבינה כמה את חשובה לעולם לא סתם באת לכאן!! ובמקום לחשןב על המוות הייתי מציע לך לחשוב על כאן ועכשיו ואיך להנות ככה הדרך אל מוות לפחןת תהיה כיפית ;)

שואל השאלה:
חוץ מאמא שלי לאף אחד לא אכפת ממני.. אין לי אפילו חברים..
אני מנסה להינות מהחיים על ידי זה שאני משחקת במחשב המון אבל זה כבר מתחיל לשעמם אותי..
לפחות בדימיון שלי אני יכולה לדמיין שאני מישהי חשובה חח.. ככה אני העברתי כמעט את כל החיים שלי אז אני פשוט אמשיך

אולי תנסי להתחבר למישהו אחד בעבודה? נכון שזה קשה אבל תציבי לעצמך מטרה שעד סוף השבוע כבר יש לך משהו שאת יכולה לקרוא לו חבר וחוץ מזה תאמיני לי שלא רק לאמא שלך אכפת ממך את לא מעריכה את עצמך באמת שאני מכיר אותך 2 דקות ואת אחת הבחורןת היותר מקסימות שדיברתי איתן

שואל השאלה:
תודה רבה על המחמאות :)
ואתה לא מבין כמה פעמים העובדת המבוגרת שעובדת איתי ניסתה להתחבר איתי ואי אפשר לא מצליחה לדבר ולהפתח..
בסוף סיפרתי לה שנפשית אני לא מרגישה טוב והיא אמרה לי שאני נראית מכובת כאילו אני ממש אדישה ולא מסוגלת אפילו לחייך שם.. והם לא מבינים שהלב שלי דופק על מאה ואני בהיכון כאילו הולכים לתקוף אותי.. אני סובלת גם מרגישות יתר אז אם מישהו מסתכל עלי עקום אני יכולה לבכות בגלל זה ולחשוב על זה כל היום.. בגלל זה מעדיפה להיות שם כמו אוויר וזהו..

את צריכה שאת מדברת עם מישהו זה להגיד לעצמך אוקיי זה בן אדם כמוני כאילו אני מדברת עם אמא שלי ותעשי חיוך מאולץ לאט לאט זה כבר לא יהיה מאולץ זה יהיה החיוך היפה שלך

שואל השאלה:
הבעיה היא כשאני חושבת שהם כמוני או כמו בני משפחה שלי אז משום מה הם מראים לי כמה הם לא.. כי יוצא שמדברים אלי לא יפה בעבודה גם העובדת המבוגרת.. והם ממש ביקורתיים, קרים ומוציאים אותי טיפשה הרהנ פעמים..

אז תתחילי לענות באיזה קטע משפילים אותך?? לשים זין מכירה? יופי מעכשיו את תהי נחמדה לאנשים תדברי איתם כמו כל בן אדם נורמלי אבל ברגע שזה מגיע לדיבור לא יפה את שמה זין אבל לא סתם זין ענק הבנת?

שואל השאלה:
חח הבעיה היא שמשום מה תמיד כשמעליבים אותי המוח שלי לא מעכל את זה ואז אני לא מסוגלת אפילח לחשוב על מה לענות..
נגיד פעם כשהייתי עם אוזניות ושמעתי שירים עובד אחד אמר למבוגרת "תראי זאתי כל היום התחת שלה דבוק לכסא, מה היא לא רואה אישה מבוגרת שמרימה כבד היא לא יכולה לעזור?" ותראה דבר ראשון אם היא רק הייתה מבקשת אז אוקי הייתי עוזרת לה, דבר שני זה לא היה כבד כל כך.. היה כבד כי הרמנו כמה ביחד כדי לחסוך זמן.. וגם הייתי עסוקה בעצמי לא ראיתי.. ברגיל היא מרימה יותר כבד בלי בעיה אז חשבתי גם שזה בסדר..
אבל היא לא הגיבה.. היא לא כעסה עלי וגם לא עליו..
והייתי בשוק ולא הגבתי בכלל ואז הלכתי לשירותים לבכות וחזרתי בדיוק אחרי ששמעתי שהוא המשיך לרכל עלי ואז הלך איך שהגעתי הלך בעצבים.. לא משנה מה לא יכולתי להגיב כאילו אני אילמת לגמרי במצבים כאלה..
זאת דוגמא אחת שקרתה לי שם..

שואל השאלה:
סליחה אם זה היה חופר ניסיתי לתת לך דוגמא מתומצתת על עד כמה החרדה החברתית שלי חזק

קודם כל זה נורמלי להפגע אפילו ברמה הזאת אבל רק נותן לך דוגמא אישיתי הייתי יוצא עליו ואם זה היה ממשיך הוא גם היה מקבל כיסא לראש הבנת? את צריכה להיות חזקה, להראות שעלייך לא דורכים! את דבר קדוש שבו לא נוגעים!! זה יהיה קשה בפעמים הראשונות עד שזה יצא ממך לבד אבל כמובן לא להיות תוקפנית סתם לאנשים ואם את מחליטה שכן אז במידה. ועוד משהו תפסיקי כבר להתנצל!! את כתבת את השאלה אני עונה לך *מבחירה* שלי אז הכל טוב ואני מקווה שאת לא מתנצלת על דבר בחיים שלך כי זה רק מראה לאנשיפ כמה את חלשה אז להפסיק מיד!!

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובה המחזקת שלך כן אתה צודק אני מתנצלת הרבה וזה בגלל הטראומה.. אבל כן אני צריכה איכשהו לרפא את החרדה החברתית שלי אבל אני גם צריכה ללמוד איך לדבר כי נשבעת שלא ידעתי אפילו מה להגיד על מה שהוא אמר.. גם אם לא היה לי חרדה לא הייתי יודעת מה אומרים בסיטואציה כזאת.. אני צריכה ללכת לקורס תקשור בינאישי או משהו כזה :(
אולי אפילו החרדה שלי נובעת גם מזה שאני לא יודעת מה להגיד או יותר נכון איך להתבטא ומתי להגיד את הדבר הנכון..

מה שאת אומרת זה לא נכון בכלל עובדה שאני ואת מדברים מלא ואת מבטאת את עצמך מצויין וההוכחה לכך היא שאני מבין אותך את אישה מדהימה ואני בטוח שאת מסגולת להרבה יותר ממה שאת חושבת תצאי מהראש של המסכנה!! באמת שאני אוהב אותך ובכלל לא מכיר אותך

שואל השאלה:
וואו באמת חיממת לי את הלב גם אני אוהבת אותך אתה בן אדם ממש טוב ולא שופט בכלל :)
וכן לכתוב הרבה הרבה יותר קל לי מאשר לדבר.. אם היית מדבר איתי בפלאפון או פנים מול פנים לא הייתה בכלל שיחה כי לא הייתי מדברת..
וכן אתה צודק אני צריכה לצאת מהקורבנות למרות שזה קשה

רוצה לעבור לפרטי? קשה פה

שואל השאלה:
אוקיי