היי, מישהו יכול לעזור לי במשהו בתנך? אני צריכה לפרש את הניב ''לא נס ליחו''

לא התייבש.
כלומר - לא איבד את הלחלוחית, את הטעם, את החיוּת.

באיזה הקשר זה נאמר? עד כמה שידוע לי הכוונה שעדיין האיכות של המישהו/ דבר מסויים נותרה בו.

שואל השאלה:
תודה רבה יש לך גם משפט שבו יש את הביטוי הזה?

אני יכולה לנסות להמציא אבל מומלץ לחפש באינטרנט. בטוח יש שם דוגמאות יותר מוצלחות. פשוט לכתוב את הביטוי בגוגל

זה הפסוק:

"וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה"

שואל השאלה:
אני לא מוצאת באינטרנט:\
אבל אני אשמח אם תעזרי לי