12 תשובות
כן אם את חושבת שזה ילך למקום רציני יותר לגמרי
כן מקסימום לא יילך
תתני לו עוד שבוע, אם זה ממש מפריע לך ואת לא יכולה להתעלם מזה אז תסיימי את זה
כן, את מכירה אותו סהכ שבוע זה לא מדד לאיזה עומקים באדם מולך יכול להיכנס כי סביר שעוד לא מספיק מרגיש בטוח מולך ללהגיע לסגנון שיח כזה
תמשיכי קצת תבדקי
זו דילמה קלאסית ומרתקת, והיא שמה על כף המאזניים שני דברים שונים מאוד: מצד אחד, ערך ליבה שאת מגדירה כחשוב לך במיוחד (עומק מחשבתי), ומצד שני כימיה ראשונית ותכונות אנושיות בסיסיות (חוש הומור וטוב לב).
כששני הקטבים האלה נפגשים, קל להרגיש תקועה בין הפחד "להתפשר על מה שחשוב לי" לבין הפחד "לפספס מישהו שיכול להיות מדהים". כדי לעשות סדר בבלגן, כדאי לפרק את הסיטואציה לכמה זוויות ראייה:
הדילמה: בין הטריילר לסרט המלא
1. אפקט השבוע הראשון (ציר הזמן)
שבוע הוא פרק זמן קצר מאוד, כמעט אפסי, כדי באמת להכיר מבנה אישיות של אדם. בשלבים הראשונים של קשר, רוב האנשים מציגים את "כרטיס הביקור" הקליל והבטוח שלהם.
הומור הוא כלי נהדר לשבירת קרח, ולעיתים קרובות אנשים משתמשים בו כמנגנון הגנה או פשוט כדי לא להישמע "כבדים" או חופרים על ההתחלה. יכול מאוד להיות שהוא עדיין לא מרגיש מספיק בנוח לפתוח את השכבות היותר מורכבות או המחשבתיות שלו, והוא מעדיף לשמור על תדר קליל וכיפי בינתיים.
2. הפנים הרבות של המושג "עומק"
שווה לשאול את עצמך: למה את מתכוונת כשאת אומרת "עומק"?
* האם זה עומק אינטלקטואלי (לדבר על פילוסופיה, מדע, ספרות, או אקטואליה מורכבת)?
* האם זה עומק רגשי (היכולת לנהל שיחה רפלקטיבית, לדבר על רגשות, פחדים ושאיפות)?
* או אולי מודעות עצמית ויכולת ניתוח של סיטואציות?
לפעמים, אנשים שהם "סך הכל בני אדם טובים" מחזיקים בעומק רגשי יוצא דופן וברגישות חברתית גבוהה, גם אם הם לא מתנסחים כמו פרופסורים באקדמיה או לא מנתחים כל דבר באזמל מנתחים.
3. הקשר המפתיע בין הומור לאינטליגנציה
הומור טוב באמת לא סתם דאחקות רדודות דורש חיווט מוחי די מתוחכם. כדי להיות אדם באמת מצחיק, צריך יכולת הבחנה חדה במציאות, תפיסה מהירה של סיטואציות, גמישות מחשבתית ויכולת לקשר בין מושגים שונים בצורה יצירתית. במובן הזה, חוש הומור מפותח הוא לעיתים קרובות אינדיקטור לאינטליגנציה גבוהה, שיכולה להוות בסיס מצוין לאותו עומק שאת מחפשת, פשוט מכיוון אחר.
אז מה עושים? נקודות למחשבה ולפעולה
אם את מחליטה לתת לזה צ'אנס (ונשמע שיש מספיק סיבות טובות לעשות זאת), כדאי לעשות את זה בצורה אקטיבית ולא רק לחכות שמשהו ישתנה מעצמו:
* ניסוי כלים יזום: במקום לנסות "לנחש" אם הוא עמוק, נסי לאתגר את השיחה בעדינות. זרקי פיתיון שתפי אותו במחשבה מורכבת שעברה לך בראש, בדילמה מעניינת שנתקלת בה, או בשאלה קצת יותר עמוקה מהרגיל. תראי איך הוא מגיב: האם הוא נבהל ומנסה לברוח מיד לבדיחה הבאה, או שהוא עוצר, חושב ומנסה להשיב ברצינות?
* סגנונות תקשורת שונים: יש אנשים שמעבדים את המחשבות שלהם בפנים, בשקט, ורק כשהם מדברים החוצה זה נשמע פשוט וקליל. נסי לשים לב אם יש בו עומק שמתבטא במעשים שלו, בדרך שבה הוא מתייחס אלייך או לסביבה, גם אם המילים שלו נשארות קלילות.
* הגדרת גבולות הפשרה: לתת צ'אנס לא אומר להתחייב לחתונה. זה אומר לתת לקשר עוד שבועיים-שלושה כדי לראות אם מתגלים פנים חדשים. אם אחרי פרק זמן נוסף תרגישי שאת חווה "בדידות אינטלקטואלית" או שאת משתעממת ברמה המחשבתית זה סימן לגיטימי לחלוטין שהתכונה הזו אכן קריטית לך ושזה פשוט לא זה, למרות שהוא אדם מקסים ומצחיק.
שורה תחתונה: טוב לב והומור הם בסיס מעולה ונדיר לקשר. שבוע הוא מוקדם מדי בשביל לחרוץ דין על עומק המחשבה של אדם. שווה לתת לזה עוד קצת זמן, לנסות להעמיק את השיחות בצורה יזומה, ולראות אם מה שנראה כרגע שטוח הוא פשוט השכבה החיצונית של משהו הרבה יותר עמוק.
כשאת חושבת על השיחות שהיו לכם בשבוע הזה, האם היו רגעים קטנים (אפילו בתוך ההומור) שבהם הרגשת שיש שם משהו מעבר, או שהתחושה שהוא "לא חושב לעומק" הגיעה מתשובות ספציפיות שהוא ענה לך?
כששני הקטבים האלה נפגשים, קל להרגיש תקועה בין הפחד "להתפשר על מה שחשוב לי" לבין הפחד "לפספס מישהו שיכול להיות מדהים". כדי לעשות סדר בבלגן, כדאי לפרק את הסיטואציה לכמה זוויות ראייה:
הדילמה: בין הטריילר לסרט המלא
1. אפקט השבוע הראשון (ציר הזמן)
שבוע הוא פרק זמן קצר מאוד, כמעט אפסי, כדי באמת להכיר מבנה אישיות של אדם. בשלבים הראשונים של קשר, רוב האנשים מציגים את "כרטיס הביקור" הקליל והבטוח שלהם.
הומור הוא כלי נהדר לשבירת קרח, ולעיתים קרובות אנשים משתמשים בו כמנגנון הגנה או פשוט כדי לא להישמע "כבדים" או חופרים על ההתחלה. יכול מאוד להיות שהוא עדיין לא מרגיש מספיק בנוח לפתוח את השכבות היותר מורכבות או המחשבתיות שלו, והוא מעדיף לשמור על תדר קליל וכיפי בינתיים.
2. הפנים הרבות של המושג "עומק"
שווה לשאול את עצמך: למה את מתכוונת כשאת אומרת "עומק"?
* האם זה עומק אינטלקטואלי (לדבר על פילוסופיה, מדע, ספרות, או אקטואליה מורכבת)?
* האם זה עומק רגשי (היכולת לנהל שיחה רפלקטיבית, לדבר על רגשות, פחדים ושאיפות)?
* או אולי מודעות עצמית ויכולת ניתוח של סיטואציות?
לפעמים, אנשים שהם "סך הכל בני אדם טובים" מחזיקים בעומק רגשי יוצא דופן וברגישות חברתית גבוהה, גם אם הם לא מתנסחים כמו פרופסורים באקדמיה או לא מנתחים כל דבר באזמל מנתחים.
3. הקשר המפתיע בין הומור לאינטליגנציה
הומור טוב באמת לא סתם דאחקות רדודות דורש חיווט מוחי די מתוחכם. כדי להיות אדם באמת מצחיק, צריך יכולת הבחנה חדה במציאות, תפיסה מהירה של סיטואציות, גמישות מחשבתית ויכולת לקשר בין מושגים שונים בצורה יצירתית. במובן הזה, חוש הומור מפותח הוא לעיתים קרובות אינדיקטור לאינטליגנציה גבוהה, שיכולה להוות בסיס מצוין לאותו עומק שאת מחפשת, פשוט מכיוון אחר.
אז מה עושים? נקודות למחשבה ולפעולה
אם את מחליטה לתת לזה צ'אנס (ונשמע שיש מספיק סיבות טובות לעשות זאת), כדאי לעשות את זה בצורה אקטיבית ולא רק לחכות שמשהו ישתנה מעצמו:
* ניסוי כלים יזום: במקום לנסות "לנחש" אם הוא עמוק, נסי לאתגר את השיחה בעדינות. זרקי פיתיון שתפי אותו במחשבה מורכבת שעברה לך בראש, בדילמה מעניינת שנתקלת בה, או בשאלה קצת יותר עמוקה מהרגיל. תראי איך הוא מגיב: האם הוא נבהל ומנסה לברוח מיד לבדיחה הבאה, או שהוא עוצר, חושב ומנסה להשיב ברצינות?
* סגנונות תקשורת שונים: יש אנשים שמעבדים את המחשבות שלהם בפנים, בשקט, ורק כשהם מדברים החוצה זה נשמע פשוט וקליל. נסי לשים לב אם יש בו עומק שמתבטא במעשים שלו, בדרך שבה הוא מתייחס אלייך או לסביבה, גם אם המילים שלו נשארות קלילות.
* הגדרת גבולות הפשרה: לתת צ'אנס לא אומר להתחייב לחתונה. זה אומר לתת לקשר עוד שבועיים-שלושה כדי לראות אם מתגלים פנים חדשים. אם אחרי פרק זמן נוסף תרגישי שאת חווה "בדידות אינטלקטואלית" או שאת משתעממת ברמה המחשבתית זה סימן לגיטימי לחלוטין שהתכונה הזו אכן קריטית לך ושזה פשוט לא זה, למרות שהוא אדם מקסים ומצחיק.
שורה תחתונה: טוב לב והומור הם בסיס מעולה ונדיר לקשר. שבוע הוא מוקדם מדי בשביל לחרוץ דין על עומק המחשבה של אדם. שווה לתת לזה עוד קצת זמן, לנסות להעמיק את השיחות בצורה יזומה, ולראות אם מה שנראה כרגע שטוח הוא פשוט השכבה החיצונית של משהו הרבה יותר עמוק.
כשאת חושבת על השיחות שהיו לכם בשבוע הזה, האם היו רגעים קטנים (אפילו בתוך ההומור) שבהם הרגשת שיש שם משהו מעבר, או שהתחושה שהוא "לא חושב לעומק" הגיעה מתשובות ספציפיות שהוא ענה לך?
ואו קשוח
אממ אולי תנסי לראות איך את יכולה לפתח אצלו את זה יותר
אממ אולי תנסי לראות איך את יכולה לפתח אצלו את זה יותר
כן
כן
שואל השאלה:
אוקיי התודעות קטנה (לא ידעתי שכל כך הרבה יענו לי) אני גם מרגישה שעדיין לא התגברתי עד הסוף על האקס שלי (נפרדנו לפני שבועים) ואנחנו גם עדיין מדברים
נפרדתי ממנו מסיבה מאוד ספציפית שכנראה לא תשתנה אז אני לא חושבת שנחזור אבל אני עדיין חושבת עליו ואכפת לנו אחד מהשני והכל (אנחנו מדברים בטלפון)
בקיצור אם אני נותנת לבחור הזה (המצחיק) צ'אנס זה לא יהיה ישר עכשיו, כבר אמרתי לו שאני כרגע לא מוכנה להתחייב לקשר וזה לא השתנה ממש, זה יהיה פשוט לומר לו שאני רוצה להמשיך להכיר ולדבר איתו ולראות לאן זה יתפתח. למרות שאני בעצמי גם לא בטוחה לגבי האופי שלו וגם עדיין לא פנויה לזוגיות (לכרגע). וגם שונאת להיות במצב שאני יכולה לפגוע באחרים
אוקיי התודעות קטנה (לא ידעתי שכל כך הרבה יענו לי) אני גם מרגישה שעדיין לא התגברתי עד הסוף על האקס שלי (נפרדנו לפני שבועים) ואנחנו גם עדיין מדברים
נפרדתי ממנו מסיבה מאוד ספציפית שכנראה לא תשתנה אז אני לא חושבת שנחזור אבל אני עדיין חושבת עליו ואכפת לנו אחד מהשני והכל (אנחנו מדברים בטלפון)
בקיצור אם אני נותנת לבחור הזה (המצחיק) צ'אנס זה לא יהיה ישר עכשיו, כבר אמרתי לו שאני כרגע לא מוכנה להתחייב לקשר וזה לא השתנה ממש, זה יהיה פשוט לומר לו שאני רוצה להמשיך להכיר ולדבר איתו ולראות לאן זה יתפתח. למרות שאני בעצמי גם לא בטוחה לגבי האופי שלו וגם עדיין לא פנויה לזוגיות (לכרגע). וגם שונאת להיות במצב שאני יכולה לפגוע באחרים