קטע קטן כשכתבתי על אהבה (קטע מתוך ספר שאני כותבת) אשמח אם תגידו לי מה אתה חושבים :) ומה אפשר להוסיף או לשנות?

האם הוא אוהב אותי או שהוא פשוט אוהב את התחושה שמישהי אוהבת אותו?
כלפי חוץ הוא בהחלט מראה כמה הוא אוהב אותי אבל משהו בי עדיין לא מצליח להיות בטוח.
אולי משהו בי לא בסדר? אולי אני פשוט לא מצליחה להאמין שמישהו באמת יכול לאהוב אותי?
את המראה שלי את האופי שלי
את מי שאני
על כל החלקים שבי האם הוא באמת אוהב את כולי?
אני לא יודעת.
מה שאני כן יודעת זה שאני אוהבת אותו כל כך כל כך אוהבת אוהבת כל חלק וחלק בו.
את הנמשים שלו
את השיער המבולגן
את החיוך המושלם שלו
את הדרך שבה הוא מנשק אותי
את היחס המדהים שלו אליי
את זה שהוא תמיד דואג לשאול אם אני מרגישה בנוח איתו

את הכול. פשוט הכול.

והלוואי שהוא מרגיש כלפיי בדיוק אותו הדבר אני מפחדת לגלות שכל זה רק הצגה למרות שאני לא מצליחה לחשוב על סיבה שבגללה יעמיד פנים המחשבה עדיין מפחידה אותי
אני מפחדת לתת את כל כולי לסמוך עליו ובסוף לגלות שרק ניצלו את האהבה שלי כי אני באמת אוהבת אותו ואולי זה בדיוק מה שכל כך מפחיד אותי שיש לי כל כך הרבה מה להפסיד? לפעמים כשמישהו מתייחס אלינו יפה ואוהב אותנו באמת אנחנו לא מצליחים פשוט לקבל את האהבה הזאת. במקום זה אנחנו מתחילים לחפש את הסיבה שמאחוריה את התנאי הנסתר את הכוונה האמיתית את הרגע שבו הכול ישתנה
כאילו התרגלנו כל כך לפקפק באהבה עד שאנחנו כבר לא יודעים איך להאמין לה כשהיא סוף סוף מגיעה.