פריקה קצרה

אובחנתי עם אוטיזם כשהייתי קטן

היום מסתובב בכל הארץ עובד פוגש מלא אנשים הייתי עם אלף בחורות אף אחד לא יודע שאובחנתי כי באמת השתניתי מהקצה אל הקצה אני כריזמטי ויודע לדבר עם אנשים ולעשות צחוקים (אל תגידו שזה לא אפשרי) אף אחד לא שם לב עליי למשהו "מסגיר"
ואני לא מגלה לאף אחד שאובחנתי כי זה מרגיש כמו כתם ואנשים נורא שיפוטיים אז אני מפחד להגיד אפילו לחברים טובים שאובחנתי כי אז ישר מתייחסים אליך כאילו אתה פחות "מבין את המשחק החברתי" לכאורה גם אם זה לא נכון לגביי ואם נניח יש ויכוח אז תמיד אתה המפסיד כי אתה אוטיסט אז ברור לכולם שמה שיש לך להגיד זה שטויות (ככה גדלתי ונמאס לי מזה)
ההורים שלי עדיין בטוחים שאני נכה וככה הם גם מתייחסים אליי אז ניתקתי מהם קשר
אני מרגיש כאילו גם אם אני עכשיו מתנהג נורמלי תמיד יש את הצל הזה שמרחף מעליי ואני חייב להסתיר אותו מהעולם

מה אתם אומרים?