למה הרבה ספרים ישראליים שנחשבים טובים כתובים בשפה מאוד כבדה כזאת ונמרחת??

לא ספרי בוקטוק. אני מדברת על ספרים של סופרים מוערכים אבל לא בהכרח קלאסיקות כי זה משהו אחר
שמתי לב שהרבה מהם נוטים להיות עם תיאורים מתישים של כל דבר קטן ולעומת זאת ספרים מתורגמים, שהם גם ישנים נוטים להיות הרבה יותר קלילים וזורמים לקריאה גם אם הנושא עצמו לא קל.
סתם דוגמה חברה מהעבודה הביאה לי ספר אחד בעברית מ2010 שלושה סיפורים על זוגיות ויש תיאורים כל רגע וזה בשלב מסוים היה נורא מתיש כבר ומעייף
לעומת זאת אני קוראת עכשיו סיפור שבמקור הוא בצרפתית מ1924, על שני אנשים שצריכים לעזוב את ביתם המפואר ולהתחיל לעבוד ומבחינת קריאה הספר הרבה יותר זורם למרות שגם בו יש תיאורים של הבגדים למשל, אבל הם פחות מכבידים על הקריאה עצמה.
מקווה ממש שהבנתם
כמובן שלא כל הספרים בעברית הם כאלה אבל זאת באמת תופעה ששמתי לב אלייה ומעניין אותי אם עוד מישהו