7 תשובות
הגורמים למלחמת העולם הראשונה
הגורמים הלאומיים:
הגורם הלאומי בא לידי ביטוי בשני מישורים:
א. בעיית המיעוטים – בעייה זו הטרידה את אירופה ולמרות זאת לא נעשה שום ניסיון לפתור בעיה זו. הדבר בלט באימפריה האוסטרו-הונגרית הענקית שבה היו כ – 10 מיעוטים לאומיים (סלובקים, סלובנים, סרבים, הונגרים יהודים ועוד.) אשר רבים מהם דרשו "הגדרה עצמית", דהיינו עצמאות. ממשלת וינה סירבה להיענות לתביעות הלאומיות, משום שהיענות להן הייתה גורמת לפירוקה של האימפריה.
ב. משברי הבלקן-אחד האזורים המתוחים ביותר בעולם באותם ימים היה הבלקן, חצי אי בדרום מזרח אירופה. הסיכסוכים הרבים בבלקן כונו "הבעיה המזרחית". עד המאה ה -19 שלטה באזור האימפריה הע'ותמאנית, אך חולשתה גרמה לקריעת חלקים גדולים ממנה. מעצמות אירופה המתינו לשקיעתה הסופית כדי לקרוע ממנה עוד ועוד נתחים. רוב תושבי הבלקן היו סלבים ולפיכך חשו קירבה רבה אל הרוסים, שאף הם עם סלבי. הלאומנות הגוברת של שלהי המאה ה – 19 באירופה הפיחה בלב רבים מהם את השאיפה לעצמאות, או לפחות לאוטונומיה. רוסיה תמכה בשאיפות העצמאות של העמים הסלבים וסייעה לשיחרור סרביה ומונטנגרו מעול הטורקים. בולגריה הייתה עצמאית למעשה, אף שלהלכה המשיכה להיות חלק מהאימפריה הע'ותמאנית. סרביה, החזקה במדינות הבלקן, שאפה לאחד תחת שלטונה את כל הסרבים שחיו בגבולות האימפריה האוסטרו-הונגרית וליצור "סרביה גדולה". היא לא הייתה מוכנה אפוא לקבל את שלטונה של אוסטרו-הונגרית בבוסניה ובהרצוגובינה. אוסטרו-הונגריה התנגדה כמובן לשאיפותיה של סרביה.
הגורם האימפריאליסטי
בחצי השני של המאה ה – 19 היו כל מעצמות אירופה מדינות קולוניאליסטיות, רוסיה התפשטה במרכז אסיה, צרפת התפשטה באפריקה ואנגליה, האימפריה הגדולה מכולן, החזיקה ברבע מאוכלוסיית העולם. האימפריאליזם האירופי היה חייב להוביל לחיכוכים לעוינות בין המעצמות מטעמים צבאיים, פוליטיים, יוקרתיים וכלכליים.
הגורם הצבאי:
א. השפעת הצבא על הדרג האזרחי – המטה הכללי בגרמניה, באוסטריה, ברוסיה, בצרפת וכו' היה עסוק בהכנת תכניות מלחמה מפורטות. (לדוגמא: תכנית שליפן, של הצבא הגרמני למלחמה בשתי חזיתות – רוסיה וצרפת, שהרעיון שלה היה מושתת על גורם ההפתעה. התכנית הייתה סודית ביותר). לגנרלים הייתה השפעה ניכרת על הממשלות ועל העומד בראש המדינה (משום שראשי השלטון היו תלויים בתמיכת הצבא). זו הייתה השפעה מזיקה, משום שכל גנרל הבטיח לממשלתו, כי הצבא "מוכן" לקרב וכי אין ספק בניצחונו.
ב. "געגועים למלחמה"- מאז 1871 לא ראתה אירופה "קרבות של ממש" ולכן האווירה הכללית הייתה נפוצה בין אזרחים רבים, כי "מלחמה קטנה מפוארת" לא תזיק לאיש והיא רק תעלה את המורל הלאומי הפטריוטי.
ג. מירוץ החימוש – פיתוח מהיר של כלי נשק, גידול מהיר של מחסני הנשק בארצות אירופה.
הגורמים הלאומיים:
הגורם הלאומי בא לידי ביטוי בשני מישורים:
א. בעיית המיעוטים – בעייה זו הטרידה את אירופה ולמרות זאת לא נעשה שום ניסיון לפתור בעיה זו. הדבר בלט באימפריה האוסטרו-הונגרית הענקית שבה היו כ – 10 מיעוטים לאומיים (סלובקים, סלובנים, סרבים, הונגרים יהודים ועוד.) אשר רבים מהם דרשו "הגדרה עצמית", דהיינו עצמאות. ממשלת וינה סירבה להיענות לתביעות הלאומיות, משום שהיענות להן הייתה גורמת לפירוקה של האימפריה.
ב. משברי הבלקן-אחד האזורים המתוחים ביותר בעולם באותם ימים היה הבלקן, חצי אי בדרום מזרח אירופה. הסיכסוכים הרבים בבלקן כונו "הבעיה המזרחית". עד המאה ה -19 שלטה באזור האימפריה הע'ותמאנית, אך חולשתה גרמה לקריעת חלקים גדולים ממנה. מעצמות אירופה המתינו לשקיעתה הסופית כדי לקרוע ממנה עוד ועוד נתחים. רוב תושבי הבלקן היו סלבים ולפיכך חשו קירבה רבה אל הרוסים, שאף הם עם סלבי. הלאומנות הגוברת של שלהי המאה ה – 19 באירופה הפיחה בלב רבים מהם את השאיפה לעצמאות, או לפחות לאוטונומיה. רוסיה תמכה בשאיפות העצמאות של העמים הסלבים וסייעה לשיחרור סרביה ומונטנגרו מעול הטורקים. בולגריה הייתה עצמאית למעשה, אף שלהלכה המשיכה להיות חלק מהאימפריה הע'ותמאנית. סרביה, החזקה במדינות הבלקן, שאפה לאחד תחת שלטונה את כל הסרבים שחיו בגבולות האימפריה האוסטרו-הונגרית וליצור "סרביה גדולה". היא לא הייתה מוכנה אפוא לקבל את שלטונה של אוסטרו-הונגרית בבוסניה ובהרצוגובינה. אוסטרו-הונגריה התנגדה כמובן לשאיפותיה של סרביה.
הגורם האימפריאליסטי
בחצי השני של המאה ה – 19 היו כל מעצמות אירופה מדינות קולוניאליסטיות, רוסיה התפשטה במרכז אסיה, צרפת התפשטה באפריקה ואנגליה, האימפריה הגדולה מכולן, החזיקה ברבע מאוכלוסיית העולם. האימפריאליזם האירופי היה חייב להוביל לחיכוכים לעוינות בין המעצמות מטעמים צבאיים, פוליטיים, יוקרתיים וכלכליים.
הגורם הצבאי:
א. השפעת הצבא על הדרג האזרחי – המטה הכללי בגרמניה, באוסטריה, ברוסיה, בצרפת וכו' היה עסוק בהכנת תכניות מלחמה מפורטות. (לדוגמא: תכנית שליפן, של הצבא הגרמני למלחמה בשתי חזיתות – רוסיה וצרפת, שהרעיון שלה היה מושתת על גורם ההפתעה. התכנית הייתה סודית ביותר). לגנרלים הייתה השפעה ניכרת על הממשלות ועל העומד בראש המדינה (משום שראשי השלטון היו תלויים בתמיכת הצבא). זו הייתה השפעה מזיקה, משום שכל גנרל הבטיח לממשלתו, כי הצבא "מוכן" לקרב וכי אין ספק בניצחונו.
ב. "געגועים למלחמה"- מאז 1871 לא ראתה אירופה "קרבות של ממש" ולכן האווירה הכללית הייתה נפוצה בין אזרחים רבים, כי "מלחמה קטנה מפוארת" לא תזיק לאיש והיא רק תעלה את המורל הלאומי הפטריוטי.
ג. מירוץ החימוש – פיתוח מהיר של כלי נשק, גידול מהיר של מחסני הנשק בארצות אירופה.
->העילה המיידית שהביאה לפרוץ המלחמה הוא רצח פרנץ פרדיננד, הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי בידי סטודנט סרבי מבוסניה
->המלחמה בין צרפת לפרוסיה בשנים 1870 - 1871 הביאה עמה לא רק את ביסוסה של הקיסרות הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה
->הכתרתו של וילהלם השני לקייזר בשנת 1888, הביאה לכס המלכות הגרמני שליט צעיר, הנחוש בדעתו לכוון את המדיניות בעצמו, חרף שיפוטו הדיפלומטי הפזיז
מויקיפדיה
->המלחמה בין צרפת לפרוסיה בשנים 1870 - 1871 הביאה עמה לא רק את ביסוסה של הקיסרות הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה
->הכתרתו של וילהלם השני לקייזר בשנת 1888, הביאה לכס המלכות הגרמני שליט צעיר, הנחוש בדעתו לכוון את המדיניות בעצמו, חרף שיפוטו הדיפלומטי הפזיז
מויקיפדיה
אוי אני בדיוק לומדת על זה
1. רצו עצמאות
וסיבה שניה ושלישית לא זוכרת
1. רצו עצמאות
וסיבה שניה ושלישית לא זוכרת
1. מירוץ החימוש-מדינות אירופה החלו להתחמש, הושקעו כספים רבים לפיתוח אמל"ח, ייצור נשק וכו'. זה גרם למתיחות וכוננות באירופה.
2. תופעת האימפריליזם -מדינות אשר לא הסתפקו בשטחם ורצו להתרחב, לכבוש שטחים ולהעצים את השליטה על העולם.
3. בתחילת המאה ה-20 נרצח יורש העצר האוסטרי, וזה למעשה היה "הקש ששבר את ב הגמל", ואוסטריה הכריזה על מלחמה.
2. תופעת האימפריליזם -מדינות אשר לא הסתפקו בשטחם ורצו להתרחב, לכבוש שטחים ולהעצים את השליטה על העולם.
3. בתחילת המאה ה-20 נרצח יורש העצר האוסטרי, וזה למעשה היה "הקש ששבר את ב הגמל", ואוסטריה הכריזה על מלחמה.
יש לי יותר משלוש תבחר מה שאתה רוצה חח
האמריאליזם-מסע כיבוי ברחבי העולם נמשך מאה שנים 1914-1815
הסכמים ובריטות-שנחתמו בין מדינות אירופה שחילקו את אירופה לגושים ומתח בין הגושים
מתיחות בגבול גרמניה-צרפת על אזור אלזס ולורן במשך שנים נלחמו מדינות בינהן על אזור זה
סכסוכים לאומים באזור הבלקן-מדינות הבלקן יצאו נגד האימפריה העותמאנית למען עצמאותן
משבר מרוקו-1905 נוצר בעקבות המרוץ האימפריאליסטי באפריקה
מרוץ החימוש-מדינות קנו נשק חדש ורצו לנסות אותו.
האמריאליזם-מסע כיבוי ברחבי העולם נמשך מאה שנים 1914-1815
הסכמים ובריטות-שנחתמו בין מדינות אירופה שחילקו את אירופה לגושים ומתח בין הגושים
מתיחות בגבול גרמניה-צרפת על אזור אלזס ולורן במשך שנים נלחמו מדינות בינהן על אזור זה
סכסוכים לאומים באזור הבלקן-מדינות הבלקן יצאו נגד האימפריה העותמאנית למען עצמאותן
משבר מרוקו-1905 נוצר בעקבות המרוץ האימפריאליסטי באפריקה
מרוץ החימוש-מדינות קנו נשק חדש ורצו לנסות אותו.
המירוץ החימוש
מערכת בריתות (ההסכמה והמרכז)
ההתנקשות בפרנץ פרדיננד יורש העצר האוסטרו הונגרי 1914
עם יש שאלות אפשר לפנות עלי אני יודעת את החומר הזה מאד טוב וזוכרת הרבה מהחומר אפילו המורה התפעל ממני (למדתי שנה שעברה על מלחמת העולם הראשונה)
מערכת בריתות (ההסכמה והמרכז)
ההתנקשות בפרנץ פרדיננד יורש העצר האוסטרו הונגרי 1914
עם יש שאלות אפשר לפנות עלי אני יודעת את החומר הזה מאד טוב וזוכרת הרבה מהחומר אפילו המורה התפעל ממני (למדתי שנה שעברה על מלחמת העולם הראשונה)
באותו הנושא: