3 תשובות
במידה
רוב המיתולוגיות היווניות, קדמו לסיפורי המקרא או התפתחו במקביל.
התנ"ך הוא סיפריה והוא לא "משהו להאמין בו". הוא מורכב ממיתולוגיות עתיקות יותר של עמים קדומים יותר, סיפורים שלא היו ולא נבראו, המון פוליטיקה וכמה סיפורים עם גרעין מזערי של אמת.
התנ"ך הוא סיפריה והוא לא "משהו להאמין בו". הוא מורכב ממיתולוגיות עתיקות יותר של עמים קדומים יותר, סיפורים שלא היו ולא נבראו, המון פוליטיקה וכמה סיפורים עם גרעין מזערי של אמת.
אנית
לא משום שכל המיתולוגיה בנוייה על אלילויות, הם היו פגאנים-אל פיריון, אל הים, אל האדמה.
ניקח את האיסלם והנצרות למשל הם דתות תאולוגיות שהבסיס זה שיש אל אחד אוניברסלי כך האסלם לא מתכחש לתנ"כ אף יש עיוותים לסיפורי תנ"כ אבל יש מקומות מסויימים בקוראן שאף מדברים שא"י ליהודים (קיים אבל לא יודו) עפ"י התנ"כ, והנצרות זה אחד מספרי הקודש. הרומאים (שהיו פגאנים) והיוונים לא האמינו בתנ"כ. מה שכן חשוב לציין זה שבימי תלמי השני שמלך בין השנים 285–247 לפנה"ס באלכסנדריה שם תרגמו את תרגום ה70 שהיה למעשה התרגום הראשון לספר מקראי כלשהו. מאוחר יותר נכנסו תחת השם והוכללו בו התרגומים היווניים לכלל ספרי המקרא, וכן לחיבורים נוספים שאינם נכללים בקאנון העברי. תרגום ה70 היה חלק מתרבות של היוונים להפתח למקורות ידע שונים למדעים וגם להרחיב ידיעות על דתות, והיה מונח בספריה הגדולה באלכסנדריה. כך שהם לא האמינו אבל רכשו כנראה כבוד.
ניקח את האיסלם והנצרות למשל הם דתות תאולוגיות שהבסיס זה שיש אל אחד אוניברסלי כך האסלם לא מתכחש לתנ"כ אף יש עיוותים לסיפורי תנ"כ אבל יש מקומות מסויימים בקוראן שאף מדברים שא"י ליהודים (קיים אבל לא יודו) עפ"י התנ"כ, והנצרות זה אחד מספרי הקודש. הרומאים (שהיו פגאנים) והיוונים לא האמינו בתנ"כ. מה שכן חשוב לציין זה שבימי תלמי השני שמלך בין השנים 285–247 לפנה"ס באלכסנדריה שם תרגמו את תרגום ה70 שהיה למעשה התרגום הראשון לספר מקראי כלשהו. מאוחר יותר נכנסו תחת השם והוכללו בו התרגומים היווניים לכלל ספרי המקרא, וכן לחיבורים נוספים שאינם נכללים בקאנון העברי. תרגום ה70 היה חלק מתרבות של היוונים להפתח למקורות ידע שונים למדעים וגם להרחיב ידיעות על דתות, והיה מונח בספריה הגדולה באלכסנדריה. כך שהם לא האמינו אבל רכשו כנראה כבוד.
באותו הנושא: