פחד מקשר זוגי - למה אני מפחדת להיכנס לקשר? אף פעם לא היה לי חבר (כבר בת 21) ועדיין, כל פעם שמישהו אפילו חושב לכיוון הזה אני מיד נסוגה לאחור ומוותרת על זה. ממה זה יכול לנבוע? ויותר חשוב, מה אפשר לעשות בנדון?

בדרך כלל נובע מזה שנפגעת פעם ממישהו.. או מישהי. בכל מקרה ממולץ ואפילו צריך ללכת לייעוץ.

מציע ללכת לטיפול מקצועי.

אין לך ממה לפחד מי קשר זה לא פוגע או משהו שכדאי לפחד ממנו כל בנאדם צריך להגיע למצב של קשר לפחות ככה אני חושב אולי אני מכליל את כולם כי באמת זה מה שצריך להיות תכלס לפחד מי קשר את צריכה לחשוב אחרת באמת ומה אפשר לעשות כבר עניתי לא לפחד

אני ממש מבין לליבך אבל כמוני כמוך. אני ממש לא רוצה לתת אבחנה כי אני לא מומחה אבל אני חרדתי מכל הסיטואציה סגרתי את עצמי כך שנים. והתחלתי מאוחר מידי לטפל. מציע שתגשי לייעוץ אצל פסיכולוג קליני או מאמן אישי. אני החלטתי אחרי ביקורים אצל פסיכולוג שאני לוקח אחראיות ומתחזק בביטחון עצמי שלי. הכל ניתן לפתור צריך רק כוחות. הבסיס לזה זה רק מחשבות ומחשבות ניתן להחליף אחד בשני.
או שפשוט את לא בשלה עדיין לקשר.

בהצלחה

למרות החשש שווה "להיכנס בפחד" ולהתחיל את הקשר.
תזכרי שחיים רק פעם אחת ושאת חייבת את זה לעצמך, אל תוותרי לעצמך
תעצמי עיניים ותחשבי כמה כיף יהיה לך בקשר, ברגע שהחבר שלך אוהב אותך באמת הוא יתמוך בך ויפרגן לך ויתן לך להרגיש בנוח וברגיעה ולאט לאט תוכלי להסיר את הקליפות ולחוש עוד יותר טוב
אל תוותרי לעצמך כי תמיד תוכלי למצוא סיבות למה "לא", החוכמה זה למצוא סיבות למה "כן".
הרי את לא תרצי לגרור את זה שנים עם פחד ואת כן מאוד רוצה וזקוקה לאהבה מבחור טוב, נאה, אכפתי, מכבד וכל שאר התכונות שאת מחפשת
בינינו היית מאוד שמחה לקבל חיבוק מחבר שלך שיתן לך חום ואהבה
אל תחשבי יותר מדי, לכי על זה
תמיד תשאלי את עצמך: "מה הדבר הכי גרוע שיכול להיות"? וזה יראה לך שהשד לא כ"כ נורא
הרי אם את חוששת שיתייחס אליך לא כמו שצריך, אז הוא לא הבחור בשבילך וכבר חיסלנו את האופציה הזאת
שווה לך לעשות יוגה להפגת מתחים וכמו כן להכין רשימה מסודרת של הדברים מהם את מפחדת ומנגד פתרונות אפשריים הגיוניים (רק דברים חיוביים)
אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם

קשר, הוא הדבר היחידי שאנחנו מפחדים ממנו באמת.

בקשר אמיתי,
אנחנו נחשפים לפנימיותם של אחרים, וחושפים את עצמנו.
בקשר אמיתי,
אנחנו מוותרים במודע על השלמות של החומות שמקיפות אותנו,
ויוצרים בהם פתח.
הצלחה בקשר אמיתי, יוצרת מאיתנו דברים שלא חלמנו שאנו יכולים להיות.
כשלון בקשר אמיתי גורם לנו לתסכול נוראי לגבי יכולתנו להיות בני אדם,
כאלו שיכולים להתחבר וליצור עתיד עם מישהו אחר.

לכן הפחד שלך מקשר, הוא מובן בהחלט.
את נכנסת לקשר מתוך מחשבה שאת נכנסת למלחמה שאת עלולה להפסיד בה,
וההשלכות מההפסד עלולות לגרום לך לפקפק ביכולותייך,
לכן את מעדיפה למנוע את זה מלכתחילה,
ולפסול את עצמך או את העומד מולך.

יתכן שהפחד נובע מההרגשה שאם הוא יתקרב יותר, הוא ימצא שאת לא מושלמת,
ואז הוא יברח, לכן את בורחת לפני כן.
יתכן שאת מפחדת שאם את תתקרבי, את תגלי פתאום שהוא לא מושלם כמו שחשבת,
ואז תרצי לברוח, לכן את בורחת לפני כן.
יתכן שחווית או ראית זוגיות לא בריאה, ואת מיד מקישה ששלך תהיה כזאת,
לכן את בורחת לפני שיגיע ה"קטע הרע בסרט".
יתכן,
ויתכן,
ויתכן.
בתכלס, את פשוט בורחת.

מה לעשות?
קודם להבין שאת וזה שעומד מולך,
בסך הכל אדם.
את והוא לא מושלמים,
וטוב שכך.
מדוע?
מכיוון שאם אדם מושלם, אין כיצד להתחבר עימו.
ואילו אם אדם מבין שהוא והעומד מולו, לא מושלמים,
אזי הם יכולים להשתלב אחד בשני כמו שני גלגלי שיניים.

ואם יהיו קשיים?
תתגברי עליהם,
ואם בכל זאת זה לא יצליח?
אז תמשיכי הלאה תוך שלמדת יותר על עצמך וחדדת את חיפוש על סוג האדם שאת מחפשת.
בכל מקרה, זה לא סוף העולם.

מה שכן, אם אדם בכלל לא בכיוון שלך, אל תבזבזי זמן עליו, אפילו לא עוד שנייה מיותרת.
מצד שני, אל תמהרי לשפוט אנשים לחומרה.
כי לפעמים האדם שעומד מולך הוא הוא המיועד לך אולם את עלולה כל כך לנהוג בו בחומרה,
שרק מאוחר יותר תביני עד כמה הוא טוב.

עשי לך רשימה של 3 דברים הכי חשובים לך.
אל תחפשי מישהו שהוא העתק שלך, אלא מעט שונה (לא יותר מדי) על מנת שישלים אותך,
אל תכניסי גורמי מבנה גוף (כי זה משתנה)
ואל תכניסי עניין של כסף (כי גם זה משתנה)
ואל תכניסי עניין של השכלה\מקצוע (שמצביע על שינון חומר) אלא עניין של מלומד (איש שיחה נעימה בעל אופקים רחבים).
ולאט לאט תוך כדי שיחה תבררי אם האדם שעומד מולך מתאים להמשך הקשר או לא.

בהצלחה

את צריכה לעבוד על עצמך שיהיה לך ביטחון עצמי, להכניס לעצמך לראש שאת שווה, מקסימום לא יהיה לכם כימייה, אז יש עוד בחורים, לא חסר, רק לא להתייאש. זה מוכיח על חוסר ביטחון עצמי. תכניסי לך לראש אני שווה ולכי עם ביטחון למיפגשים. לא לפחד. אם זה ממשיך את צריכה ללכת לייעוץ פסיכולוגי. זה לא מאוחר. אך לא כדאי ולא בריא למשוך עם הדבר הזה. הם יוציאו מימך את הסיבה לפחד, לרתיעה ויתנו לך טיפים איך לנהוג.

זה יכול לנבוע אולי מכך שאת חוששת להיפגע? מה שניתן לעשות זה להבין שככה זה לפעמים בשביל לקבל משהו טוב צריך להסתכן בכך שגם עלול להיות רע. את יכולה להיות בקשר ולהתאהב ולהיות מאושרת, ואת יכולה גם להיפגע. בסופו של דבר תחליטי מה עדיף? להיות בזוגיות למרות החשש שאת יכולה להתאכזב ולהיפגע או להישאר לבד?

מי שלא מנסה לא מצליח לעולם. לא לוותר ממש לא.

יש כאלה שמפחדות מקשר זוגי ונמנעות מכל דבר מחייב. גם אני כזו ואני בת 33.

אל תהפכו את זה ל"מחלה".

בעבר לנשים לא היתה ברירה והן שודכו בכפיה. לפחות היום לחלק מהנשים יש זכות לא להיות בקשר זוגי והן אכן רגועות יותר כשהן "לבד".

שואל השאלה:
זה לא שאני לא רוצה למצוא מישהו.. אני רוצה.. אבל כאילו מפחדת לעבור את שלבי הביניים שבין הרווקות המוחלטת לקשר יציב (לפחות נראה לי שזה זה.)