מה הפירוש של הפתגם: זקנתו מביישת את בחרותו?

הכוונה, שלעת זקנה, או באחרית ימיו או בסיום של משהו שעשה -גרם בושות, התבזה וקלקל את כל מה שהוא היה פעם.
בחרותו-תקופת הנעורים, (או תחילת הדרך) היה חיובי, אהוד, חשוב ומכובד, אך
זקנתו- (בסיום, או בסופו) החל לקלקל, כאמור.