3 תשובות
כמה מרוקאים רצו לחגוג אחריי פסח עם לחם טעים וזה מה שיצא
שי
מקורו מיהודי מרוקו. נהוג לחגוג אותו במוצאי שביעי של פסח באסרו חג.
יש הסבורים שמקור השם מימונה הוא משיבושה של המילה אמונה בעברית, יש שסבורים שמקורה במילה הערבית מימון (מזל), יש שסבורים כי זה בא מהמילה ממון (לסמל עושר) ויש שסבורים כי השם מגיע מאביו של הרמב"ם. הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. החגיגה נפתחת בטקס לישת הבצק, כנראה כדי לגשר בין ימי חג הפסח לימי החול, לאחר כעשרה ימים בהם לא היה ניתן לאכול לחם.

"תְרְבְּחוּ וּתְסָעדוּ" בתרגום משמעותה "תרוויחו ושיתמזל גורלכם". מכיוון שמזל ושפע הם נושאו המרכזי של הטקס, יש הסוברים שמקור המנהג הוא פגני בכלל: שיר הלל והתפייסות לאלת המזל. בשורות השיר ששרים בחג בערבית "אָה לַאלָה מִימוּנָה / אָה מְבַּרכָּה מְסְעוּדָה" ("הו מִימוּנָה הגבירה / הו מבורכת בת־מזל") כלומר, שיר הלל לשדה או אלילה של מזל, שרווחה בתרבויות ערב.

מימונה זה מנהג של המרוקאים בערב הזה אוכלים מופלטה ומקציפים חלבוני ביצים עם סוכר-מאן קצפת שמים בקערה יפה ומוסיפים שקדים מלמעלה ובנוסף נענע וקנקן חלב ומלא מתוקים ואומרים תרבחו ותסעדו פרושו תרביחו תוחלו מתוקים שהיה לכם מתוק והצלחה
קטי