2 תשובות
שני אלה מכמעט מלאכים, הם מדהימים, אני אוהבת אותם:
"לפעמים אתה עובר את החיים במחשבה שאתה ער ופתאום קורה משהו בלתי צפוי, משהו מטלטל אותך, משהו שמעיר אותך.
יש משהו שיכול לגרום לך להתעורר מהחלום הכי עמוק שחלמת ער?
זה פרדוקס, אני חושב שאין שעון מעורר יותר מאשר חלום.
כשאתה ילד יש לך משהו מאוד ברור, הצעצוע האהוב עליך הוא שלך, אם אתה רואה שמישהו רוצה אותו מיד אתה אומר "הוא שלי".
אתה מגן על מה ששלך בשיניים ובציפורניים, המשחקים שלך, המקום שלך, החברה שלך,
אבל תמיד יופיע מישהו שיחכה לך בצד מוכן.
זה יכול להיות בנאדם אחר או הזיכרון של הבנאדם האחר, במקום שהיו שניים עכשיו יש שלוש וזו כבר תחרות.
לתחרות יש השפעה רעה, אנחנו מאמינים שלהיות תחרותי זו תכונה רעה, אף פעם לא מעלה? אבל זה לא שכאשר אין לנו תחרות אנחנו מפסיקים לגדול?
הבעיה בתחרות, ככה אני חושב, היא האמונה המוטעית שכשמישהו זוכה, השני חייב להפסיד, בשביל שמישהו יהיה קיים האחר חייב להיעלם.
תשכח שאין לך שום דבר ושאתה יכול לאבד הכל ותוכל לישון, אתה צריך חלום טוב בשביל להתעורר,
התחרות האמיתית היא כשכולם זוכרים במשהו.
אין ערובה שהחלום שלך יתגשם, זה גורם לך לשאוף להיות טוב יותר, שתהיה שמח בכל יום.
כי אם תשאף להיות טוב יותר, אין מצב שלא תהיה."
"בשביל למצוא דרך חדשה יש לצאת מהשביל המסומן ולעזוב את הדרך הבטוחה, זאת שתמיד הלכנו בה,
ולעודד את הדרך החדשה, את הסכנה החדשה.
כשיוצאים לדרך חדשה יש, מעל לכל, ספקות, פחדים, שאלות.
המשמעות של דרך חדשה היא להגיע למקום חדש,
מקום טוב יותר, או רע יותר, את זה אי אפשר לדעת.
דרך חדשה יכולה להביא אותך לאוצר או לתהום, אף פעם אי אפשר לדעת.
אתה נמשך אל האוצר ומפחד מהתהום. מה תעשה? אתה מסוגל להעז?
אתה חושב שצריך להגיע לדרכים החדשות, אבל למעשה הדרכים החדשות מגיעות אליך.
אם אתה רוצה שיקרה משהו שונה אתה צריך לפעול בצורה שונה.
אם אתה רוצה להגיע למקום חדש אתה צריך למצוא שביל חדש.
לנוע קדימה בלי לדעת לאיפה תגיע,
זה מה שמפחיד ומושך בדרכים החדשות."
באופן כללי המונולוגים בסדרה הזאת מלמדים המון על החיים, הם אמיתיים ונכונים.
"לפעמים אתה עובר את החיים במחשבה שאתה ער ופתאום קורה משהו בלתי צפוי, משהו מטלטל אותך, משהו שמעיר אותך.
יש משהו שיכול לגרום לך להתעורר מהחלום הכי עמוק שחלמת ער?
זה פרדוקס, אני חושב שאין שעון מעורר יותר מאשר חלום.
כשאתה ילד יש לך משהו מאוד ברור, הצעצוע האהוב עליך הוא שלך, אם אתה רואה שמישהו רוצה אותו מיד אתה אומר "הוא שלי".
אתה מגן על מה ששלך בשיניים ובציפורניים, המשחקים שלך, המקום שלך, החברה שלך,
אבל תמיד יופיע מישהו שיחכה לך בצד מוכן.
זה יכול להיות בנאדם אחר או הזיכרון של הבנאדם האחר, במקום שהיו שניים עכשיו יש שלוש וזו כבר תחרות.
לתחרות יש השפעה רעה, אנחנו מאמינים שלהיות תחרותי זו תכונה רעה, אף פעם לא מעלה? אבל זה לא שכאשר אין לנו תחרות אנחנו מפסיקים לגדול?
הבעיה בתחרות, ככה אני חושב, היא האמונה המוטעית שכשמישהו זוכה, השני חייב להפסיד, בשביל שמישהו יהיה קיים האחר חייב להיעלם.
תשכח שאין לך שום דבר ושאתה יכול לאבד הכל ותוכל לישון, אתה צריך חלום טוב בשביל להתעורר,
התחרות האמיתית היא כשכולם זוכרים במשהו.
אין ערובה שהחלום שלך יתגשם, זה גורם לך לשאוף להיות טוב יותר, שתהיה שמח בכל יום.
כי אם תשאף להיות טוב יותר, אין מצב שלא תהיה."
"בשביל למצוא דרך חדשה יש לצאת מהשביל המסומן ולעזוב את הדרך הבטוחה, זאת שתמיד הלכנו בה,
ולעודד את הדרך החדשה, את הסכנה החדשה.
כשיוצאים לדרך חדשה יש, מעל לכל, ספקות, פחדים, שאלות.
המשמעות של דרך חדשה היא להגיע למקום חדש,
מקום טוב יותר, או רע יותר, את זה אי אפשר לדעת.
דרך חדשה יכולה להביא אותך לאוצר או לתהום, אף פעם אי אפשר לדעת.
אתה נמשך אל האוצר ומפחד מהתהום. מה תעשה? אתה מסוגל להעז?
אתה חושב שצריך להגיע לדרכים החדשות, אבל למעשה הדרכים החדשות מגיעות אליך.
אם אתה רוצה שיקרה משהו שונה אתה צריך לפעול בצורה שונה.
אם אתה רוצה להגיע למקום חדש אתה צריך למצוא שביל חדש.
לנוע קדימה בלי לדעת לאיפה תגיע,
זה מה שמפחיד ומושך בדרכים החדשות."
באופן כללי המונולוגים בסדרה הזאת מלמדים המון על החיים, הם אמיתיים ונכונים.
שואל השאלה:
תודה רבה ממש עזרת לי! כל דבר בכמעט מלאכים בעיניי פשוט מושלם.
תודה רבה ממש עזרת לי! כל דבר בכמעט מלאכים בעיניי פשוט מושלם.
אנונימית