אנשים אוהבים אותך רק שאתה מרגיש טוב ברגע שאתה רצת מדוכא או לא כמו שהייתה עוזבים אותך ומתייחסים אלייך חרא עצוב לי שהעולם כזה מכירים הרגשה כזו?.

כן אני מכירה את התחושה הזאת טוב. אבל התחושה הזאת היא לרוב באה רק מעצמי שלאף אחד לא באמת איכפת ממני- כשזה לאו דווקא נכון. אבל כשנכנסים למצב דיכאון הכל נראה מאד אפורירי וחסר טעם ושאף אחד לא מבין אותך, בדרך כלל אנשים לא יודעים איך להתחייס לזה וזה לא שהם לא מעוניינים הם לא תמיד לוקחים את זה כמשהו רציני שקרה- אולי הם חושבים שאת/ה צריכ/ה שקט או שאת/ה לא רוצה לדבר עם אף אחד. העולם דפוק זה נכון אבל אין צורך לקחת את זה אישי רק כי אנשים אחרים דפוקים בעולם.
בכל מקרה אני פה אם תצטרכ/י- מקווה שעזרתי:)