4 תשובות
פשוט להחליט שאת פועלת הפוך מהטבע שלך ובכך מייצרת לעצמך חיים יותר טובים
הרצון להגיע להצלחה הוא חיוני, אבל פרפקציוניזם רק ישים לך רגל
כל פעם שדברים לא מסתדרים כפי שאת רוצה תגידי לעצמך: "מכל קושי/כישלון/מצב פחות טוב לומדים"
"מי שלא נכשל לא מצליח"
כאשר טעית במשהו מסוים אז בפעם הבאה תלמדי מזה ותייצרי לעצמך הצלחה
ללמוד גם לעשות נשימות ויוגה שרק ייטיבו עימך
בכל ללמוד לצחוק וליהנות מדברים (במקום להיות מאוד רצינית כל הזמן)
בהצלחה כפרה
הרצון להגיע להצלחה הוא חיוני, אבל פרפקציוניזם רק ישים לך רגל
כל פעם שדברים לא מסתדרים כפי שאת רוצה תגידי לעצמך: "מכל קושי/כישלון/מצב פחות טוב לומדים"
"מי שלא נכשל לא מצליח"
כאשר טעית במשהו מסוים אז בפעם הבאה תלמדי מזה ותייצרי לעצמך הצלחה
ללמוד גם לעשות נשימות ויוגה שרק ייטיבו עימך
בכל ללמוד לצחוק וליהנות מדברים (במקום להיות מאוד רצינית כל הזמן)
בהצלחה כפרה
תתחילי לדון את עצמך לכף זכות, לדוגמא:"נכון, לא הצלחתי במבחן, אבל למדתי והשתדלתי מאד"
"שכחתי להגיד מזל טוב אבל כל שנה אני זוכרת"
"האוכל לא יצא משהו, אבל יש לי אומץ לבשל ולנסות דברים חדשים"
"היום ההיתי חסרת סבלנות, אבל לכולם יש מעידות, ואני בנאדם בדרך כלל אני סבלנית "
"אני לא מצליחה לקלוט מהר את הדברים, אבל אני אחרי שאני מבינה, אני מיישמת על הצד הטוב ביותר"
בכל ביקורת שתצוץ, תרגילי את עצמך להגיד נכון, אבל...
-נקודה נוספת תפרגני לעצמך על הדברים שאת כן מצליחה בהם, זו לא גאווה!
גאווה זה להעלות את עצמך ולהוריד בדרך מישהו אחר.
לראות את היתרונות של עצמך וגם להגיד אותם, זה הרגל בריא לחיים, עוזר לביטחון עצמי וכו"...
שיהיה בהצלחה.
"שכחתי להגיד מזל טוב אבל כל שנה אני זוכרת"
"האוכל לא יצא משהו, אבל יש לי אומץ לבשל ולנסות דברים חדשים"
"היום ההיתי חסרת סבלנות, אבל לכולם יש מעידות, ואני בנאדם בדרך כלל אני סבלנית "
"אני לא מצליחה לקלוט מהר את הדברים, אבל אני אחרי שאני מבינה, אני מיישמת על הצד הטוב ביותר"
בכל ביקורת שתצוץ, תרגילי את עצמך להגיד נכון, אבל...
-נקודה נוספת תפרגני לעצמך על הדברים שאת כן מצליחה בהם, זו לא גאווה!
גאווה זה להעלות את עצמך ולהוריד בדרך מישהו אחר.
לראות את היתרונות של עצמך וגם להגיד אותם, זה הרגל בריא לחיים, עוזר לביטחון עצמי וכו"...
שיהיה בהצלחה.
בעבר הייתי כמוך, העצה הכי טובה היא לשבת אם עצמך ולהבין מאיפה נובע אותה ביקורת עצמית, ואת צריכה לקבל את עצמך כמו שאת, אנשים עושים טעויות, אחרי הכל אנחנו סה"כ בני אדם, אבל לפעמים אנחנו קשים אם עצמנו כי אנחנו לא מבינים שהטעויות יקרו בכל מקרה, השאלה היא אם נלמד מהם ונסה להפוך לאנשים יותר טובים, או שנעדיף לבקר את עצמנו ולחשוב "מה לא בסדר אתנו".
את נערה מדהימה ואת צריכה להבין את זה ולהבין את זה בתוך תוכך, רק אז תוכלי להשתחרר ולהתייחס לבעיות או נפילות בכל דבר בחיים (גם רע מאוד) כ"עוד שלב אותו היית חייבת לעבור בשביל ללמוד משהו",
ואם קשה לך כשאת חושבת לא לחשוב ביקורתי, פשוט תחליטי שאחרי כל מקרה שכזה את "לא חושבת", אלא מיד הולכת לעשות משהו, ואחרי זה את יכולה לשבת עם עצמך ולהבין מה אפשר לעשות כדי למנוע את להבא (וגם אם זה יקרה שוב, עדיין תזכרי שאת בת אדם וזה טבעי, בייחוד בדברים שאנחנו ממש רוצים..)
שיהיה בהצלחה.. וכמובן את מוזמנת לפרטי אם את רוצה, אבל בכל אופן זו העצה מהניסיון שלי.
את נערה מדהימה ואת צריכה להבין את זה ולהבין את זה בתוך תוכך, רק אז תוכלי להשתחרר ולהתייחס לבעיות או נפילות בכל דבר בחיים (גם רע מאוד) כ"עוד שלב אותו היית חייבת לעבור בשביל ללמוד משהו",
ואם קשה לך כשאת חושבת לא לחשוב ביקורתי, פשוט תחליטי שאחרי כל מקרה שכזה את "לא חושבת", אלא מיד הולכת לעשות משהו, ואחרי זה את יכולה לשבת עם עצמך ולהבין מה אפשר לעשות כדי למנוע את להבא (וגם אם זה יקרה שוב, עדיין תזכרי שאת בת אדם וזה טבעי, בייחוד בדברים שאנחנו ממש רוצים..)
שיהיה בהצלחה.. וכמובן את מוזמנת לפרטי אם את רוצה, אבל בכל אופן זו העצה מהניסיון שלי.
הרמב"ם אמר שמידת הבינוניות היא המידה הנכונה. לכן ציון 70 לכל הפעולות בחיים הוא ציון מספק. בכלל לא צריך מאה אחוז.
אנונימי