43 תשובות
וואי מלא פעמים!
חשבתי וחשבתי וחשבתי... והגעתי למסקנה שאי אפשר לדעת.-.
אני תמיד אומרת לעצמי שזה מבחן למשהו שהוא יותר גדול אם זה עוזר
חושבת על זה כל יום מחדש
לא התעמקתי בזה
תתכונני לתשובות "42"
תתכונני לתשובות "42"
בוודאי, אני מניחה שכל אדם שואל את השאלה הזו באיזשהו שלב בחיים שלו.
חשבתי על זה הרבה. ואני חושב שכן.
לא כל כך
אממ לא ואני יגיד לך למה- אין למה להתעסק בשאלות האלה כי אין להם תשובה החלטית ובסופו של דבר מפסידים את החיים עצמם.. עדיף לחיות אותם ולנצל אותם עד הסוף ככה שאנחנו זקנים ומסתכלים אחורה אנחנו לא מתחרטים על שום דבר כי מיצינו את הכל.. חח יש מבין?
כן, התעסקתי בשאלה הזו הרבה, ולא מצאתי תשובה בשום-מקום.
חשבתי על זה הרבה והסקתי שאולי משמעות החיים היא פשוט להנות ולשמוח ולא להיות הכי עשיר אבל להיות הכי שמח שאפשר, והשמחה יכולה לבוא מכל דבר בעולם. למשל להתחתם עם אהבת חייך יביא לך שמחה שאף כסף בעולם הזה לא יכול להביא לך
שואל השאלה:
אין מבין,
כי בתכלס אין סיפוק.
אחרי כל פעולה ש"השגתי" או כל דבר שרציתי והגעתי אליו, אין את הסיפוק המיוחל והוא בורח לי בין האצבעות...
אין מבין,
כי בתכלס אין סיפוק.
אחרי כל פעולה ש"השגתי" או כל דבר שרציתי והגעתי אליו, אין את הסיפוק המיוחל והוא בורח לי בין האצבעות...
אנונימי
חשבתי, ואני יודע שיש להם משמעות. משמעות גדולה לא רק משמעות
אנחנו נמצאים בעולם כדי לתקן.
אנחנו נמצאים בעולם כדי לתקן.
חשבתי, ואני דיי סבור שיש לעולם הזה משמעות. וגם אני דיי בטוח שאלוהים לא רוצה שאף אחד מכם יהפוך להיות דתי או משהו בסגנון, זה לא מה שהוא רוצה._. הוא רוצה תיהיו אנשים טובים ותעדיפו אהבה מאלימות פיזית ומילולית.
אנונימי
אז תדע אנונימי שמעליי, שלהפך. זה בדיוק מה שאלוקים רוצה מאדם יהודי או מאישה יהודייה
שהם יהיו חרדים! לא רק דתיים
כי חרדי זה "חרד לדבר ה'" שזה אדם שמפחד לחטוא ומחובר מאוד לאלוקים.
אז שתהייה בעניין אחי. זאת האמת
שהם יהיו חרדים! לא רק דתיים
כי חרדי זה "חרד לדבר ה'" שזה אדם שמפחד לחטוא ומחובר מאוד לאלוקים.
אז שתהייה בעניין אחי. זאת האמת
כן. למות עם כמה שיותר ניקוד.
כמו בכל משחק מחשב ^-^
משחקים רוצחים זומבים משיגים כסף קונים כלי נשק וגומרים את המשחק עם כמה שיותר ניקוד
רק שבעולם
חיים מתרבים עובדים משיגים כסף לקנות רכוש ואז מתים...
תחשבו על זה בתכלס זה ממש נכון xd
העיקר זה הניקוד שהשגתם בסוף והוא נמדד לפי ההנאה שהייתה לכם וההנאה שגרמתם לסובבים אתכם.
כמו בכל משחק מחשב ^-^
משחקים רוצחים זומבים משיגים כסף קונים כלי נשק וגומרים את המשחק עם כמה שיותר ניקוד
רק שבעולם
חיים מתרבים עובדים משיגים כסף לקנות רכוש ואז מתים...
תחשבו על זה בתכלס זה ממש נכון xd
העיקר זה הניקוד שהשגתם בסוף והוא נמדד לפי ההנאה שהייתה לכם וההנאה שגרמתם לסובבים אתכם.
שואל השאלה:
אבל בשביל מה צריך את כל הכסף אם אני לא יהנה ממנו אלא הילדים שלי?
אבל בשביל מה צריך את כל הכסף אם אני לא יהנה ממנו אלא הילדים שלי?
אנונימית
אתה צודק, זה נכון למי שלא מכיר את האמת ואת משמעות החיים האמיתית.
מי שיודע שיש חיים מעבר, משקיע ברוחניות כדי שאחרי 120 יהיה לו טוב למעלה והוא לא יימות כמו בהמה. ויקבל את עונשו למעלה על עצם זה שהוא לא קיים את מצוות התורה
מי שיודע שיש חיים מעבר, משקיע ברוחניות כדי שאחרי 120 יהיה לו טוב למעלה והוא לא יימות כמו בהמה. ויקבל את עונשו למעלה על עצם זה שהוא לא קיים את מצוות התורה
תקראו ותדעו.
http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=559:%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d
טעם החיים
http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=559:%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d
טעם החיים
אנחנו חיים כדי למות בסופו של דבר.
אני אעתיק כי אין קישור,
טעם החיים:
הדתי חי כדי לקיים את מצוות האל. לשם מה חי האתיאיסט?
קודם כל כדאי שכולנו נזכור שכל בעלי החיים חיים היטב מבלי שינסו להעניק לחייהם מטרה.
ברובד הנמוך ביותר גם אנחנו כאלה האבולוציה הטביעה בנו את הרצון לחיות בדיוק כמו בשאר בעלי החיים והסיבה לכך ברורה יצור שלא רוצה לחיות נכחד.
שימו לב לכך שאמרתי סיבה לא אמרתי מטרה.
לדברים המתרחשים בעולם יש, על פי תפיסת המדע, סיבות, אבל אין להם מטרות.
אבל בני האדם שונים במשהו משאר בעלי החיים.
יכולת החשיבה שלהם התפתחה באופן יוצא דופן והם יצרו במחשבתם מושגים משוכללים ביותר.
בין מושגים אלה נמצאים גם מושגים כמו "מטרה" ו"משמעות".
מסיבות אבולוציוניות, בני אדם נוטים גם לעשות האנשה של דברים רבים (פעם דברו על מחשבים ש"אוכלים" כרטיסים וכשמדברים על מחשב או מכונה משוכללת אחרת לא פעם שואלים מה המכונה הזאת בעצם "רוצה?" כל אלו תוצאות של האנשה) ולכן אך טבעי הוא שינסו לעשות האנשה גם לקיום כולו ויצפו ממנו לכוון לאיזו מטרה או לייצג איזו משמעות.
צריך להבין טוב: מושגים אלה של "מטרה" ו"משמעות" הם מושגים אנושיים לחלוטין ואין להם דבר וחצי דבר עם חוקי הטבע!
אבל מה לעשות?
אנחנו למרות שאנחנו יצירי הטבע מחפשים משמעות! כך הטבע יצר אותנו אז שלא יבוא בטענות.
טוב. הוא באמת לא בא בטענות.
מי שמתלונן זה שוב אנחנו.
כנראה שאין לנו ברירה ותמיד נרצה שמעבר לדחף הטבעי שיש לנו לחיות דחף שלא יעלם ושבזכותו כל בני האדם שאינם פילוסופים וגם רוב הפילוסופים לא יתאבדו תהייה לחיינו גם משמעות.
מכיוון שהטבע אינו נותן לחיינו משמעות ומכיוון שאת הבעיה של חיפוש משמעות אנחנו יצרנו ואנחנו הסובלים ממנה אין לנו ברירה אלא לנסות לצקת בעצמנו משמעות לחיינו.
זו לא תהיה משמעות שהעולם או אלוהים נתן אבל אם זה משקיט את הרעב שלנו למשמעות דיינו.
אני יכול לחלוק אתכם את הסיפור שאני מספר לעצמי:
משמעות או לא משמעות אני פוחד למות.
מכיוון שהמוות בלתי נמנע, בחרתי להקדיש חלק גדול מזמני דווקא למלחמה במשמעות המוות.
וראה זה פלא מלחמה זו נותנת גם תחושת משמעות לחיי.
את המאבק אני מנהל באמצעות הניסיון הכן להבין כיצד העולם פועל.
יש משפט (שמאד מאפיין את גישתם של אנשי העידן החדש) שאומר "הידיעה היא אם השעמום".
זו צורה פסימית לראות את המציאות ואני רואה את אותן עובדות באופן אחר שהוא אופטימי הרבה יותר.
לפני שאפרט את האופן בו אני רואה את העובדות אני חייב לספר בדיחה על ההבדל בין פסימיסט לאופטימיסט:
האופטימיסט חושב שהעולם הוא הכי טוב שהוא יכול להיות.
הפסימיסט חושש שזה בדיוק המצב.
אז מהי הצורה האופטימית בה אני רואה את העובדות?
קודם כל אבהיר באילו עובדות מדובר.
החיים שלנו, בחלקם הגדול הם אוסף של חוויות.
חלק מן החוויות חוזרות על עצמן ומרגשות בכל פעם מחדש.
ברגע שמבינים על בוריו את המנגנון הפיזי העומד מאחרי החוויה, אובד משהו מטעמה אובד המסתורין.
זו הסיבה לביטוי "הידיעה היא אם השעמום".
אלא מה?
ביטוי זה אינו מביא בחשבון את הכיף העילאי שבעצם ההבנה והידיעה.
אולי אובד משהו מטעם החוויה אבל הוא מוחלף בדבר טוב בהרבה.
למעשה, ברגע שהבנתי על בוריו את המנגנון העומד מאחרי חוויה מסוימת כבר אין לי צורך לחוות אותה שוב ושוב כדי ליהנות ממנה. היא הפכה במובנים רבים לחלק ממני.
אפשר לתאר זאת כאילו בכל הקשור באותה חוויה קרס מימד הזמן לנקודה אחת שהיא רגע התובנה.
מה פירוש העובדה שאינני צריך לחוות את החוויה שוב ושוב כדי להפיק ממנה את מלוא ההנאה?
פירוש הדבר הוא שבכל הקשור בחוויה זו איבדתי את הצורך בחיי נצח כי כבר הפקתי מן החוויה את כל מה שניתן להפיק ממנה בחיי נצח.
ככל שאני מעביר יותר תחומים בחיים למצב זה שבו אני מבין אותם על בוריים הולך ופוחת הצורך שלי בחיי נצח וכך, כפי שאמרתי, אני מוצא מזור לבעיה המטרידה של סופיות חיי.
מיכאל רוטשילד
טעם החיים:
הדתי חי כדי לקיים את מצוות האל. לשם מה חי האתיאיסט?
קודם כל כדאי שכולנו נזכור שכל בעלי החיים חיים היטב מבלי שינסו להעניק לחייהם מטרה.
ברובד הנמוך ביותר גם אנחנו כאלה האבולוציה הטביעה בנו את הרצון לחיות בדיוק כמו בשאר בעלי החיים והסיבה לכך ברורה יצור שלא רוצה לחיות נכחד.
שימו לב לכך שאמרתי סיבה לא אמרתי מטרה.
לדברים המתרחשים בעולם יש, על פי תפיסת המדע, סיבות, אבל אין להם מטרות.
אבל בני האדם שונים במשהו משאר בעלי החיים.
יכולת החשיבה שלהם התפתחה באופן יוצא דופן והם יצרו במחשבתם מושגים משוכללים ביותר.
בין מושגים אלה נמצאים גם מושגים כמו "מטרה" ו"משמעות".
מסיבות אבולוציוניות, בני אדם נוטים גם לעשות האנשה של דברים רבים (פעם דברו על מחשבים ש"אוכלים" כרטיסים וכשמדברים על מחשב או מכונה משוכללת אחרת לא פעם שואלים מה המכונה הזאת בעצם "רוצה?" כל אלו תוצאות של האנשה) ולכן אך טבעי הוא שינסו לעשות האנשה גם לקיום כולו ויצפו ממנו לכוון לאיזו מטרה או לייצג איזו משמעות.
צריך להבין טוב: מושגים אלה של "מטרה" ו"משמעות" הם מושגים אנושיים לחלוטין ואין להם דבר וחצי דבר עם חוקי הטבע!
אבל מה לעשות?
אנחנו למרות שאנחנו יצירי הטבע מחפשים משמעות! כך הטבע יצר אותנו אז שלא יבוא בטענות.
טוב. הוא באמת לא בא בטענות.
מי שמתלונן זה שוב אנחנו.
כנראה שאין לנו ברירה ותמיד נרצה שמעבר לדחף הטבעי שיש לנו לחיות דחף שלא יעלם ושבזכותו כל בני האדם שאינם פילוסופים וגם רוב הפילוסופים לא יתאבדו תהייה לחיינו גם משמעות.
מכיוון שהטבע אינו נותן לחיינו משמעות ומכיוון שאת הבעיה של חיפוש משמעות אנחנו יצרנו ואנחנו הסובלים ממנה אין לנו ברירה אלא לנסות לצקת בעצמנו משמעות לחיינו.
זו לא תהיה משמעות שהעולם או אלוהים נתן אבל אם זה משקיט את הרעב שלנו למשמעות דיינו.
אני יכול לחלוק אתכם את הסיפור שאני מספר לעצמי:
משמעות או לא משמעות אני פוחד למות.
מכיוון שהמוות בלתי נמנע, בחרתי להקדיש חלק גדול מזמני דווקא למלחמה במשמעות המוות.
וראה זה פלא מלחמה זו נותנת גם תחושת משמעות לחיי.
את המאבק אני מנהל באמצעות הניסיון הכן להבין כיצד העולם פועל.
יש משפט (שמאד מאפיין את גישתם של אנשי העידן החדש) שאומר "הידיעה היא אם השעמום".
זו צורה פסימית לראות את המציאות ואני רואה את אותן עובדות באופן אחר שהוא אופטימי הרבה יותר.
לפני שאפרט את האופן בו אני רואה את העובדות אני חייב לספר בדיחה על ההבדל בין פסימיסט לאופטימיסט:
האופטימיסט חושב שהעולם הוא הכי טוב שהוא יכול להיות.
הפסימיסט חושש שזה בדיוק המצב.
אז מהי הצורה האופטימית בה אני רואה את העובדות?
קודם כל אבהיר באילו עובדות מדובר.
החיים שלנו, בחלקם הגדול הם אוסף של חוויות.
חלק מן החוויות חוזרות על עצמן ומרגשות בכל פעם מחדש.
ברגע שמבינים על בוריו את המנגנון הפיזי העומד מאחרי החוויה, אובד משהו מטעמה אובד המסתורין.
זו הסיבה לביטוי "הידיעה היא אם השעמום".
אלא מה?
ביטוי זה אינו מביא בחשבון את הכיף העילאי שבעצם ההבנה והידיעה.
אולי אובד משהו מטעם החוויה אבל הוא מוחלף בדבר טוב בהרבה.
למעשה, ברגע שהבנתי על בוריו את המנגנון העומד מאחרי חוויה מסוימת כבר אין לי צורך לחוות אותה שוב ושוב כדי ליהנות ממנה. היא הפכה במובנים רבים לחלק ממני.
אפשר לתאר זאת כאילו בכל הקשור באותה חוויה קרס מימד הזמן לנקודה אחת שהיא רגע התובנה.
מה פירוש העובדה שאינני צריך לחוות את החוויה שוב ושוב כדי להפיק ממנה את מלוא ההנאה?
פירוש הדבר הוא שבכל הקשור בחוויה זו איבדתי את הצורך בחיי נצח כי כבר הפקתי מן החוויה את כל מה שניתן להפיק ממנה בחיי נצח.
ככל שאני מעביר יותר תחומים בחיים למצב זה שבו אני מבין אותם על בוריים הולך ופוחת הצורך שלי בחיי נצח וכך, כפי שאמרתי, אני מוצא מזור לבעיה המטרידה של סופיות חיי.
מיכאל רוטשילד
פעם אחת, המסקנה הפסיקה את ההמשכיות.
who cares, אלוהים ברא אותי מסיבה, אם הסיבה מתה, אני אמות איתה בעזרתו.
who cares, אלוהים ברא אותי מסיבה, אם הסיבה מתה, אני אמות איתה בעזרתו.
חשבתי וחשבתי וחשבתי,
והגעתי למסקנה- שלחיים שלי אין משמעות.
והגעתי למסקנה- שלחיים שלי אין משמעות.
אני עדיין מנסה לחקור את זה.. חח
אבל אני חושבת שהמשמעות היא שאין משמעות..
אבל אני חושבת שהמשמעות היא שאין משמעות..
אנונימית
כן, המחשבה מקשה עלי כל פעם מחדש. אני תמיד חושבת על מה אני ארצה להשאיר אחרי שאלך עולמי. מה הסוד לחיים מאושרים ושלמים. מה ארצה להשיג בחיי. השאלות האלו מתרוצצות במוחי כל הזמן
אנונימית
כן.
אבל אני לא חושבת שאפשר לדעת..
הרבה פעמים אני נתקלת במחשבות על זה, אבל אף פעם לא היה ביכולתי להבין מה זה אומר.
אבל אני לא חושבת שאפשר לדעת..
הרבה פעמים אני נתקלת במחשבות על זה, אבל אף פעם לא היה ביכולתי להבין מה זה אומר.
מי שכתב שאלוהים רוצה שנהיה חרדין וכל זה. אני לא מאמין באלוהים כמו בתנ"ך הוא ישות אחת שמדברת ובלה בלה.. לא מאמין בכלל בתנ"ך אבל זכותכם אני לא פוסל בעיה שלך שאתם מקשים עליכם עם כל המצוות המפגרות האילו.___. אלוהים הוא אונברסלי. הטבע אני מאמין שהוא אלוהים, מאמין בכח המשיכה. כאילו אם אתה טוען שאלוהים הוא של היהודים אז כל הנצרות הבודהיזם האילסם אתה חושב שתימחק והם לא נכונים? אז אני יגלה לך סוד אם היית גר במקום נוצרי/איסלמי אני מבטיח לך שגם היית מאמין שהאלוהים שלהם נכון. ובמוות קליני כל אחד רואה לפי מה שהוא האמין בו. וגם בכל מקרה מאמין שיש בחיים תיקון לכל אחד, אני מאמין באסטרולוגיה (וכפי שאתה רואה כמעט לא ראיתי אחד אסטרולוג שהוא דתי._. ) יש אולי גורל לכל אחד אפשר לשנות אותו (התיקון) ואני דווקא מאמין לקבלה- יש שם דברים נכונים זה לא אומר שאני פשוט לא מאמין. אבל לאלוהים ישירות אני לא מאמין. זהו.. יש מלא דברים בקבלה ממש נכונים ומעניים שאנשים חכמים כתבו (כמו שבכל עולם יש אנשים חכמים) כמו הבדל בין שקר לאמת. בחירה חופשית. היה שם דברים שלא התחברתי כמו- אם לא תלמד תורה יהיה לך חיי יסוריים כדי שתגיע "לשלב הבא בתיקון שלך" לא מאמין לזה אבל לא לוקח את זה אישי שיאמינו שבא שהם רוצים. בדיוק כמו הקהילה הטלהטבית מישהו פעם רשם יענו שזה אסור כי זה לא היה מקובל וזה היה נראה מוזר אז כולם חיים בסרט שזה אסור?! אנחנו במאה ה21 הלוו!
אנונימי
חשבתי וחשבתי והצלחתי להוכיח שגם אין אלוהים, ושתכלס אין משמעות
אנונימי
מצוות ומעשים טובים
כלום לא ידוע, זה שאתה לא יודע מה יקרה לטוב ולרע
נותן אולי לחיים משמעות
נותן אולי לחיים משמעות
כן
לדעתי משמעות החיים היא ליהנות אך כמובן בלי לפגוע בזכות של אחרים ליהנות באותה מידה.
לכל חיים יש משמעות, כולם נולדים עם משמעות. ואלה שאומרים שאין להם משמעות ככה זה נראה בעיניכם, בעיניי האנשים שאוהבים אותכם יש לכם משמעות גדולה בחיים שלהם ובהשפעה עליהם. אל תזלזלו בעצמכם כל כך.
אנונימית
חשבתי המון ועדיין חושב.
אבל נראה לי הגעתי למסקנה שפשוט לחיים אולי בפני עצמם אין משמעות, אבל לכל חיים אישיים אותו אדם שחי יוצר לחיים שלו את המשמעות שהוא בוחר.
אבל נראה לי הגעתי למסקנה שפשוט לחיים אולי בפני עצמם אין משמעות, אבל לכל חיים אישיים אותו אדם שחי יוצר לחיים שלו את המשמעות שהוא בוחר.
לחיים שלי אין משמעות, רק צריך לקנות פלזמה 42 אינץ והכול יסתדר
לא יצא לי לחשוב על זה הרבה, למרות שאני בן אדם שחושב על הרבה דברים פילוסופים כאלהxd
עכשיו כשאני חושב על זה, אי אפשר ממש לדעת.
אולי יש עוד איזשהוא יקום (עם תיאוריות משלו, היווצרות כוכבים משלו וכו'..) ששם האנשים או היצורים שחיים סובלים. אולי המשמעות של מה או מי שברא אותנו, היא לגרום לנו להנות. לפחות שביקום אחד תהייה שמחה, התפתחות, שאיפות ועוד.
ואולי נולדנו בשביל משהו. אולי נולדנו בשביל שבעוד מיליון שנים נעשה משהו, משהו גדול יקרה. אני לא יודע.
אני חושב שאף אחד לא יכול לדעת את זה, ואף אחד לא יכול להגיד שלחיים יש או אין משמעות - כי עד שלא נגלה את המשמעות את המשמעות לא נוכל לענות על השאלה הזאת, ואם אין משמעות, לא נענה עליה אף פעם.
עכשיו כשאני חושב על זה, אי אפשר ממש לדעת.
אולי יש עוד איזשהוא יקום (עם תיאוריות משלו, היווצרות כוכבים משלו וכו'..) ששם האנשים או היצורים שחיים סובלים. אולי המשמעות של מה או מי שברא אותנו, היא לגרום לנו להנות. לפחות שביקום אחד תהייה שמחה, התפתחות, שאיפות ועוד.
ואולי נולדנו בשביל משהו. אולי נולדנו בשביל שבעוד מיליון שנים נעשה משהו, משהו גדול יקרה. אני לא יודע.
אני חושב שאף אחד לא יכול לדעת את זה, ואף אחד לא יכול להגיד שלחיים יש או אין משמעות - כי עד שלא נגלה את המשמעות את המשמעות לא נוכל לענות על השאלה הזאת, ואם אין משמעות, לא נענה עליה אף פעם.
אני כל הזמן חושבת על זה
אני פשוט לא יודעת איך להסביר את זה
אני מנתחת הכל יותר מדי
אני פשוט לא יודעת איך להסביר את זה
אני מנתחת הכל יותר מדי
אני חושבת על זה הרבה, ואני אביא קטע שכתב יוני נתניהו, שממש מדבר אליי ומסביר בצורה הטובה ביותר מה אני מרגישה בנוגע לנושא הזה.
רינה, את כבר כמעט בת שש עשרה. האם מסוגלת את להאמין, שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?
לחרק, החי רק ימים מועטים, נדמה ודאי שהוא חי תקופת-זמן עצומה. אולי מסיבה זו נראה לנו, שיש לנו עוד נצח שלם של חיים. האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו. עליו להשתדל למצות אותם עד תומם. כיצד למצות אותם? איני יכול לומר לך. אילו הייתי יודע בבירור, הרי שמחצית מחידת-החיים היתה נפתרת.
אני רק יודע, שאיני רוצה להגיע לגיל מסויים, להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, שאני ככל שאר בני-האדם שאצים ורצים כמו חרקים, רצוא ושוב, ולעולם אינם עושים דבר, חוזרים על שיגרת חייהם ויורדים אלי קבר בהשאירם צאצאים, שגם הם רק יחזרו על ה"לא כלומיות" שלהם עצמם.
מדוע אני כותב לך כל זה? אולי כמחאה על העובדה, שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף מחייך. כבר ברגע הזה רכשת משהו. מכל טעות שאת עושה את רוכשת אי מה, כל רגע ורגע בחייך הוא תקופת-חיים.
הזוכרת את את השיר של רודיארד קיפלינג?
באחד הבתים הוא אומר כך:
if you can fill the unforgiving minute
with sixty seconds' worth of distance run.
yours is the earth...
מפני שכל רגע ורגע מורכב משניות ומחלקיקים עוד יותר קטנים, וכל חלקיק-אסור שיחלוף לשוא. אני חייב להרגיש, שלא רק ברגע מותי אוכל להגיש דו"ח על התקופה שחייתי, אלא שבכל דקה ודקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר- כך וכך עשיתי...
יוני
עוד אחד:
אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו - ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו- דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים.
i'm done.
רינה, את כבר כמעט בת שש עשרה. האם מסוגלת את להאמין, שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?
לחרק, החי רק ימים מועטים, נדמה ודאי שהוא חי תקופת-זמן עצומה. אולי מסיבה זו נראה לנו, שיש לנו עוד נצח שלם של חיים. האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו. עליו להשתדל למצות אותם עד תומם. כיצד למצות אותם? איני יכול לומר לך. אילו הייתי יודע בבירור, הרי שמחצית מחידת-החיים היתה נפתרת.
אני רק יודע, שאיני רוצה להגיע לגיל מסויים, להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, שאני ככל שאר בני-האדם שאצים ורצים כמו חרקים, רצוא ושוב, ולעולם אינם עושים דבר, חוזרים על שיגרת חייהם ויורדים אלי קבר בהשאירם צאצאים, שגם הם רק יחזרו על ה"לא כלומיות" שלהם עצמם.
מדוע אני כותב לך כל זה? אולי כמחאה על העובדה, שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף מחייך. כבר ברגע הזה רכשת משהו. מכל טעות שאת עושה את רוכשת אי מה, כל רגע ורגע בחייך הוא תקופת-חיים.
הזוכרת את את השיר של רודיארד קיפלינג?
באחד הבתים הוא אומר כך:
if you can fill the unforgiving minute
with sixty seconds' worth of distance run.
yours is the earth...
מפני שכל רגע ורגע מורכב משניות ומחלקיקים עוד יותר קטנים, וכל חלקיק-אסור שיחלוף לשוא. אני חייב להרגיש, שלא רק ברגע מותי אוכל להגיש דו"ח על התקופה שחייתי, אלא שבכל דקה ודקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר- כך וכך עשיתי...
יוני
עוד אחד:
אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו, אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם. הביטוי היותר חזק של היקום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו - ואוסף החתימות שהעולם מטביע בו- דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילויי החיים.
i'm done.
כן, חשבתי. ואני יודע בבירור שיש לחיים משמעות.
זה לא הגיוני שבן/בת אדם יחיו 70-120 שנים ופשוט ימותו וכך גם הדור שבא אחריהם, בלי שום סיבה לקום בבקר, לעשות את אתו הדבר שוב ושוב ושוב, בתי ספר שמחנכים אתו שזה הדבר הכי חשוב אפילו לא נותנים לך לחשוב בעצמך, לא נותנים לך להראות את מה שיש בך, את הכישרונות שלך, מחנכים אותך מה ללבוש, מה לאכול ואפילו לפעמים מה לשתות, אנשים ונשים שמרצים על כמה סיגריות זה לא בריא ובסוף יום אתה רואה אותם מעשנים בדשא.
צריך לעבוד את השם יתברך, כך זוכים לעולם הבא, אנשים ונשים אומרים שהם ''יסתדרו אתו'' ו''קשה לי לשמור שבת...'' אנשים בכלל לא יודעים אלו דברים חמורים נאמרים על האנשים והנשים הללו. זאת משמעות החיים.
זה לא הגיוני שבן/בת אדם יחיו 70-120 שנים ופשוט ימותו וכך גם הדור שבא אחריהם, בלי שום סיבה לקום בבקר, לעשות את אתו הדבר שוב ושוב ושוב, בתי ספר שמחנכים אתו שזה הדבר הכי חשוב אפילו לא נותנים לך לחשוב בעצמך, לא נותנים לך להראות את מה שיש בך, את הכישרונות שלך, מחנכים אותך מה ללבוש, מה לאכול ואפילו לפעמים מה לשתות, אנשים ונשים שמרצים על כמה סיגריות זה לא בריא ובסוף יום אתה רואה אותם מעשנים בדשא.
צריך לעבוד את השם יתברך, כך זוכים לעולם הבא, אנשים ונשים אומרים שהם ''יסתדרו אתו'' ו''קשה לי לשמור שבת...'' אנשים בכלל לא יודעים אלו דברים חמורים נאמרים על האנשים והנשים הללו. זאת משמעות החיים.
אנחנו פה כדי לחקור את העבר לחיות את ההווה ולהמציא את העתיד
באותו הנושא: