10 תשובות
היה לי את זה פעם זה חלף לא יודע מה הסיבה
אנונימי
כי לא אכלת לפני אין שום קשר
שואל השאלה:
דווקא כן, אני אוכל ומרגיש שבע, ואז פתאום אחרי זה אני רעב
אנונימי
כי זה כמו ספורט חביבי
שואל השאלה:
אולי ספורט ליד שלי... לא יותר מזה
אנונימי
כיוון שבעת השפיכה מופרשים כל החלבונים שבגוף שלך, כולל אבץ, וטוטסטרון,
ועוד מופרשים מינרליים אשר חיוניים לגופך.
ממליץ להימנע, הדבר העיקרי שבעת שפיכה קורה הוא חוסר בהורמוני גביהה אשר
גורמים לך לצמוח, ולבנות מסת שריר.
הבחור שמעליי על מה אתה מדבר בכלל, הכמות של כל החומרים שאמרת הנמצאים בזרע הם ממוזערים. לא פוגעים בשום מסת שריר. די לדבר שטויות
אנונימי
להיפך, מחקרים הוכיחו שאוננות מעלה את איכות הזרע ומרורידה את הסיכוי לסרטן הערמונית. אם בא לך תאונן זה בריא ונעים. ובקשר לשאלה זה כי זה מעייף.
כל ה"יתרונות" הללו עליהם אתה שומע נכתבים בידי אנשי מקצוע שהם בעצמם מכורים לפורנוגרפיה. ועובדה שרצו לעשות בעבר מחקר על אנשים שאינם מוציאים שז"ל, ולא הצליחו למצוא אפילו קבוצה אחת כזו בארצות הברית.
יש כיום קבוצות בשם "nofap" של צעירים גויים ואפילו אתאיסטים שנמנעים מהוצאת שז"ל לאחר שראו עד כמה הדבר פוגע בהם פיזית ונפשית, ומונע מהם למצוא זיווג. אחרי שהצליחו להתגבר על כך, הם כולם מספרים כיצד הם "חזרו לחיים", יצאו מהדיכאון והעייפות, ונהיו אנשים פעילים ומלאי שמחה וחיים. הם טוענים שבעקבות זאת גם הביטחון העצמי חזר אליהם, ולא רק הכח הפיזי, דבר ששיפר את חיי הזוגיות שלהם.
גברים שהתרגלו להוציא שז"ל מתקשים מאוד להימשך לנשים שלהם ולחיות בזוגיות בריאה.
לגבי מה זה גורם בעתיד:
ראה בעצמך אנשים מבוגרים שעסקו כל צעירותם בזימה ועריות, לעומת אנשים מבוגרים ששמרו בצעירותם על טהרתם (או לפחות הפחיתו בכך), ותראה לפניך שני עולמות: אלה שהיו עסוקים בצעירותם בזימה הפכו לזקנים חלשים וחסרי דעת, ואלה שחיו בטהרה נהיו לזקנים צלולים בדעתם שמאריכים ימים.
בינתיים סרטן הערמונית פוגע בעיקר בתרבות המערבית בארצות הברית - שבה רוב הגברים מכורים להוצאת שז"ל. לא נראה שזה מציל אותם...

העובדה שמי שעוסק בהוצאת שז"ל -
הוא מתמכר למראה של נשים, לומד להסתכל על נשים כמו על חפצים לסיפוק אישי. הוא מזלזל בגופו ומזלזל במערכת הזוגית עם אשה. תאווה זו גורמת למח להתרגל למחשבות על נשים שונות, מה שמקשה על חיי זוגיות ושלום בית.
כמו כל סם, המינון ממשיך ועולה, והחומרים הפורנוגרפיים נעשים יותר ויותר קשים, כי הוא אינו מצליח להנות מחומרים קלים יותר מהם נהנה בעבר - מה שכמובן פוגע גם בתפקוד העתידי שלו עם אשתו.
צעיר שמתרגל לכך אינו לומד לשלוט ביצריו, דבר שיפגע בכל איכות חייו. זו עובדה סטטיסטית שהגברים המצליחים ביותר הם אלו שמסוגלים לשלוט בעצמם. דבר זה יתבטא בכל המישורים, גם בחיי משפחה ובחינוך הילדים.

העוסק בכך יודע טוב מאוד שהוצאת שז"ל מתישה את כוחו ומעייפת אותו פיזית ונפשית. עובדה שסטודנטים וגם ספורטאים ומתאבקים אינם מוצאים שז"ל בתקופת הלימודים/אימונים, כי הדבר פוגע בביצועים השכליים והמוטוריים. צעירים שהצליחו להתגבר על הוצאת שז"ל מספרים שהדבר הראשון שהם מרגישים אחרי שבוע הוא תחושה חזקה מאוד של חוזק נפשי, ביטחון עצמי ושמחה. העוסקים בשז"ל יסבלו לרוב מדיכאון ועייפות. מכאן מגיע גם הרעב (אכילה ועייפות הגורם לשינה) לאחר הוצאת שז"ל, מכיוון שהגוף איבד אנרגיה וחלבונים.

הוכח מדעית שלאחר הוצאת שז"ל המח משחרר מיד חומרים שגורמים לאדם לתחושת קירבה רגשית - שנועדו לחזק את הקשר הזוגי בין גבר לאשתו. כאשר אינו נמצא עם אשה, יחוש האדם תחושת פספוס ואשמה כי אין לו אל מי להיקשר רגשית. לא לחינם זה נקרא "לבטלה".
והחשוב מכל: דבר זה מרחיק את האדם מעבודת הבורא ותיקון המידות, כי הוא גורם לאדם להתרכז בעצמו ובתאוותו הגופנית.
ב'- ''הכמות של כל החומרים שאמרת הנמצאים בזרע הם ממוזערים''
טענה שגויה בביסוסה, בעת שפיכה נפלט כ 5 מ''ג אבץ מהגוף, ו4.7 טוטסטרון, כידוע
הכמות המספקת שאדם צריך נע בין 11-20 מ''ג אבץ, וטוטסטרון 10, בעת שפיכה נוצר
רמה ירודה באבץ טוטסטרון ולכן הדבר גורם להורמונים מופחתים בגוף אשר גורמים
לתופעות לא נעימות כמו: פצעים, חום, דיכאון, עייפות, רעב, וחולשה.. חוסר ביטחון
עצמי עקב רמה ירודה בטוטסטרון, מסה ירודה הרבה יותר עקב פחיתה בהורמוני
הגדילה אשר פוגעים בכול התפקוד של הגוף, כמו: סטרס כרוני, תפקוד קוגניטיבי
נמוך מאוד מכבדרך כלל.
, והורמני גמילה אשר שבעת השפיכה מופרשת גם כן, ולכן
הדבר מעיט מסת שריר, הדבר לא יכול ממינונים מזעריים מהסיבה הפשוטה שבכל שפיכה
מפרישים שליש מההורמון הצמיחה (growth hormon) לכן הדבר גורם לקומה נמוכה, ולגמדות
עקב חוסר בgrowth hormon.