מהו הסוד הכי גדול שלכם, שאתם מתים לפרוק ואין למי?

הפרעות אכילה.
לא חמורות כמו פעם, אבל עדיין קשה לי עם זה.

שאני אתאיסטית מלפני חצי שנה ואף אחד לא יודע עד עכשיו

בגיל 12 החבר הכי טוב שלי הטריד אותי מינית והתעלל בי מינית כמה פעמים. שמרתי את זה בסוד כמה שנים וכשסיפרתי לחברים קרובים הם לא לקחו את זה ברצינות כל כך. ניסיתי גם להגיש תלונה למשטרה בגיל 14.5 אבל לא היו מוכנים בכלל לקבל את התלונה שלי, מאחר והגשתי אותה לבד, בלי אדם מעל גיל 18. ההורים עדיין לא יודעים, ואני לא יודע אם זה באמת השאיר כתם כל כך גדול על החיים שלי.

צלקת של ניתוח לא יודעת איך חבר שלי יגיב

בולמיה
וזה חרא, ממש אבל.

זה מאנונימי, אז בואו נלך על זה
יש לי כמה מחלות נפש חריפות
בגדתי
אני מאוהבת במישהו שלא שם עלי זין ויש לי חבר
אני מעשנת ושותה
נאנסתי
התעללו בי
יש כמה מבוגרים שיודעים מהמחלות נפש אבל זה כי הם הפנו אותי לאבחון.

אני בן אדם מאוד רגיש אבל אני אף פעם לא מראה את זה. אני נעלבת מכול דבר קטן. נגיד חברה שלי תעליב אותי אני לא ירד עליה חזרה או יגיד לה משהו, אני פשוט ישתוק. מבחוץ אני יראה לפי הפנים כאילו לא אכפת לי, אבל מבפנים אני נקרעת, אני בוכה. ואז כשאני לבד אני מרשה לעצמי לבכות בלי שאף אחד רואה. פעם לא ההיתי ככה אם ההיתי נעלבת ההיתי ישר בוכה לבן אדם מול הפרצוף, אולי זה כי אני רוצה להראות שאני חזקה ושלא אכפת לי ופעם פחות עיניין אותי מה חושבים עלי, אולי זה כי אני לא יודעת לעמוד על שלי..

יש לי ocd ואין לי חברים. בכלל. וזה מצחיק כי כולם חושבים שיש לי חברים אבל אני די בודד.

אני מסתירה מהמשפחה שאני אתאיסטית ושאני חותכת ומהחברים שאמא שלי ניסתה להתאבד ושאני ערבייה..

שאני הומו ואני מאוהב בחבר הכי טוב שלי והוא הומופוב

אבא שלי נפטר שהייתי בת 8
אח שלי נכה
יש לי דרמטילומניה קשה
בכיתה ג חברה שלי הכריחה אותי לראןת סרטי סקס
עבדתי על מלא אנשים בטלפון
יש לי הרגלים מוזרים
כולם שאני ביישנית וזה אבל אני חזקה

אני מאוהבת במדריך שלי במשצים, זה מרגיש לי שזה זה ופעם חלמתי שאנחנו מתמזמזים.
אני אתאיסטית, אני לא שומרת על שעתיים בין בשר לחלב, אני רגישה מאוד, למרות שאני לא מראה את זה לרוב, אני יכולה להיפגע קשות.
אני מתאכזבת מהר, ואני פשוט חושבת שאני שמנה, לא שלמה עם עצמי, ורק לפעמים לפעמים מרשה לעצמי לבכות ולשחרר הכל בפניי הטלוויזיה כשיש מוזיקה עצובה בווליום גבוה.
אני מרגישה מנודה, לא מוצלחת ופשוט לא חשובה לאף אחד.
אני פחדנית ממש, למרות שאני לא מראה את זה, ולרוב, כרגע אני מרגישה כאילו אני חצי עצמי, כאילו אני לא ממש מחוברת למה שקורה, כאילו אני רואה מהצד הכל.

סבתא שלי נסתה להתאבד
אני מאוהבת במישהו
אני כותבת פאנפיקים (שזה המשכים לספרים שכבר נגמרו מבחינת הסופרים)

החברה הטובה שלי התנשקה עם החבר של החברה הטובה השניה שלי ורק אני יודעת: (

אני חושבת שאני טפיל שהשטלת על הגוף שאני נמצאת בו
או זה או שאני במחזור

שכל מה שאני מציגה כלפי חוץ זאת הצגה
אני נראית תמיד שמחה, שיש לי המון חברים, תמיד כשאנשים מתארים אותי הם אומרים "נוו הזאת שתמיד מחייכת", אבל אני לא תמיד שמחה, דוקא ההפך אני נפגעת ממש בקלות מדברים אבל אני לא מראה זאת לאף אחד.
וכלפי חוץ זה ניראה שתמיד תמיד תמיד יש לי חברים, פעםנאחת ישבתי לבד ומלא באו לשאול אותי מה קרה, אבל הקטע שלא קרה כלום.. הבנות שניראות כחברות הכי טובות שלי הן לא באמת כאלה, יש להן "קבוצה" בלעדיי
(גם בווצאפ, וגם בחיים האמיתיים), והן עושות מלא דברים בלי להגיד לי.

נכון שזה נשמע בקטנה אהל אני נקרעת מבפנים, כולם בטוחים שכל כך טוב לי, שאני מאושרת שאין לי צרות בחיים, אבל חברות אמיתיות אין, כשאני רוצה לדבר עם מישהו על מדהו חשוב או מצחיק שקרה לי אין לי באמת עם מי..
חח סליחה על החפירה^^

יש ליocd מגיל צעיר

שההורים שלי מקיימים יחסי מין ויש לי מזה טראומות רציניות...

אני בן אדם חסר רגש למשפחה שלי וזה מדכא אותי מיום ליום

ההורים של רובנו קיימו יחסי מין
ואנחנו התוצר^ (זבל אורגני ודם)

הייתה לנו שכנה בגיל שלושים פלוס, ועשינו סקס החל משהייתי בן כמעט שש עשרה. כמו שהיא אמרה, -את כל מה שבעלה לא היה חולם אפילו לעשות אתה עשינו ביחד.. זה היה מטורף ברמות...
בגלל זה אני אוהב כאן ליעץ בענייני סקס וכאלה..

יש לי מכתב רגשות בקלמר שלי, שרשמתי על החיים. רשמתי אותו בדצמבר ואני פותחת אותו, מסתכלת עליו, קוראת אותו מחדש ורושמת את התאריך שהסתכלתי בו. אם מישהו יראה אותו, אני אבודה.

שאני ממש רוצה לחזור לפסיכולוגית שלי, קשה לי בלי המקום הזה של הפריקה, אני צריכה אתזה כל כך

אני מעשנת מאז שאני בת 13
ואני בת 17

שאני מאוהבת במורה שלי אבל לא סתם קראש אני באמת אוהבת אותו...

הצלקת הקטנה שיש לי על הפנים היא מאמא שלי כשרבנו והיא שרטה אותי קצת..

זה אנונימי למי אכפת:
*יש לי בעיה במערכת השתן וזה מלווה אותי מאז שאני נולדתי, עברתי ניתוחים ואולי עוד אעבור.
*התאהבתי קשות! במפקד שלי
*כותבת יומן פרטי כי זה משחרר...
*כותבת דברים על החיים, משמעויות וכו'.

זה לא בדיוק סוד אבל...
לסבתא שלי יש אלצהיימר וזה מעצבן למות היום היא צרחה עלי והיא דבילית וזה מעצבן. פעם היא הייתה כל כך נחמדה אלי והיא הייתה נורמאלית. עכשיו היא סתם משוגעת.

אני מתה על פורנו ובא לי כבר חבר ולעשות ס**...

אוף רק לי אין סודות?

^ תאמיני לי שאת לא רוצה סודות כאלה..

חזרתי הביתה הלכתי לחדר של ההורים שלי וראיתי שאבא שלי ירד לאמא שלי מתחת לשמיכה
שמעתי תהורים שלי מזדיינים
אמא שלי מדברת עם ידידים ואבא שלי לא יודע
התנשקתי
לקחתי פעם אחת שלוק מנרגילה (איך שלא אומרים)
יש מישהו נראלי בקטע שלי

חוץ מידיד וחברה שאני שולחת לה הודעות אף אחד לא שלח לי הודעה בפרטי בוואטספ

אני ממש רוצה מישהו שאומר לי שהוא אוהב אותי אבל כל פעם שאני מנסה להתקרב אליו אני רק מביכה את עצמי וזה פשוט עלוב ואין לי מושג איך אני מפסיקה את זה
(אין לי בעיה לספר את זה גם לכל העולם פשוט חפרתי עליו יותר מידי לחברות שלי אז אם מישהו קורא את זה עכשיו ויש לו סבילות גדולה לחפירות ויש לו או לה על מה לחפור בחזרה בבקשה שלחו לי הודעה בפרטי)

כולם חושבים שאני ילדת שמנת שהכל הולך לה בחיים, יפה, חכמה ואני בכלל לא שלמה עם הגוף שלי למשפחה שלי יש בעיות כלכליות אני גרה בבית פיצי שמחרפן אותי שאין לי שום מרחב פרטי, באותו מידה שאני שקטה ורגועה בבית ספר ככה אני עצבנית וצועקת בבית, אני בוכה כמעט כל לילה על המוות של הכלב שלי וזה עוד הדברים שאני מוכנה לשתף פה...

שאני יכולה לראות את האוויר זז. אני יודעת שזה ישמע הזויי אבל זה אמיתי

אם אני במצבים קשים שאין לי מושג איך לפתור אותם ואני יודעת שהם לא מעניינים את החברים שלי אני מדברת לעצמי אני עונה לעצמי אני צורחת על עצמי וכל מה שאפשר ואני מרגישה שרק אני מבינה את עצמי הכי טוב וזה רעיון ממש טוב וזה עוזר לי מלא בגלל זה אני לא שורדת עם חברה הכי טובה לאורך זמן כי כבר יש לי אחת והיא אני

אני בארון, אין לי למי להוציא את זה ואני מת לצאת ולהוריד את זה מעליי אבל כנראה זה לא יקרה בשנים הקרובות...

לזאת שיראה את האוויר זז יש תסמונות כזאת שבאמת בגללה רואים כל מיני דברים כאלו (משהו רפואי לא נפשי) וגם נגיד ששומעים כל מיני פעולות של הגוף של עצמך וזה מחרפן.. אולי כדאי לך להבדק

שיש לי קראש חזק על מישהו מפורסם

שאני חושבת על הכול

הסוד שלי הוא שזה ממש כיף לקרוא את הסודות של כולם.

אנשים חושבים שאני מטומטמת. יש מישהו שקורא לי ככה, אומנם בהומור אבל עדיין.
אבל מה הם לא יודעים? שאני לא.
אני יודעת הכול על אנשים מלהסתכל להם בעיניים. אני מרגישה שמישהו משקר, אני מרגישה מה עובר על אנשים. הם לא יודעים שאני יודעת הכול עליהם. אני יודעת עליהם דברים שהם לא היו רוצים שידעו עליהם. פשוט אם אני אספר אז לא יאמינו לי או יקחו את זה ברצינות.

אני לפעמים רוצה לחיות בחיים שונים
אני מנסה לעשות הכול בשביל להיות זאת שתמיד יאהבו אותי ואף פעם זה לא מצליח לי
אני חולת תשומת לב (ברמה מטורפת) בגלל שאני חולת תשומת לב אני לפעמים רוצה שיקרו לי דברים מעניינים ולא אכפת לי אם זה רע או לא.. רק לקבל תשומת לב.
אני מחייכת כל היום ומתנהגת כמו מטומטמת וזה הרושם שאני משאירה בכל מקום (אין לי מושג למה)
אני שונאת להרגיש בודדה
אני חסרת ביטחון וזה פוגע בי בהרבה דברים
אני מאוהבת במישהו שבחיים לא ישים לב אליי ואני בכלל חושבת שהוא יודע מזה-הוא פשוט בחיים לא ירצה מישהי כמוני.
אני שונאת את עצמי כל כך. את מה שאני משדרת ואת איך שאני נראית.
שאני אגדל יש לי חשק להתנסות לשכב עם אישה.
ואני בטוחה שיש עוד הרבה דברים.. אני פשוט לא מצליחה להיזכר

שאני מאוהבת בחבר שלי ורציתי להגיד לו אבל לא מזמן הוא יצא מהארון

שיש לי מחלת נפש

בולמיה, דיכאון, והטרדה מינית.
זה כל כך קשה שאנשים לא מבינים את זה.. חושבים שזה ממש בקטנה. זה לא! מצידי שיגידו שאני מחפשת תשומת לב, אבל תשומת לב מחפשים אנשים שמסוגלים להסתכל במראה, מה שאני כבר לא מסוגלת לעשות.
אני מתה להגיד שאני עם מחוך משבע בבוקר, ולנשום אני לא יכולה, אבל אני לא מורידה אותו. וסביר להניח שמחר אני יאכל הרבה ויקיא, שוב. אם הייתי אומרת את זה למישהו כנראה הוא היה אומר:" אויש אז אל תאכלי ", או "את מגזימה."
אני לא מגזימה. אם הם היו יודעים שכל יום אני נשברת ומתאפקת כל כך לא לחתוך את עצמי הם היו יודעים שאני שבורה.
כל יום זה אותו דבר! אני קמה לאותה מנגינה של sia -breathe me, בשעה 6:17 בדיוק. אני הולכת לשירותים ואז עושה כפיפות בטן לצלילי אותם שירים באותו סדר. אני תמיד מתארגנת באותה דרך ויוצאת באותה שעה. אני מתחפרנת! אני רק רוצה שמישהו יקשיב לי.
והיום?
היום אני אצטרך לחזור לבד הביתה בסביבות 12 בלילה, כשבעצם כל האזור מלא בשיכורים שהרביצו לילד שאהבתי.. או עדיין אוהבת.
אם אני הייתי שם, הייתי מרביצה להם כל כך חזק, הם נגעו בבן אדם הכי חשוב לי בעולם! אבל הוא? הוא לא היה עושה כלום.. הוא רדוד ושטוח ונורא ואיום, אבל אני אוהבת אותו ככה. ואני מפחדת. אני מפחדת שהיום שיכור יגש אליי. כל בת מפחדת.
בקיץ הקודם ילד אחד נגע בי. אני עד עכשי ומרגישה נגועה, מזוהמת.. מלוכלכת..
וקשה לי קשה לי כל כך ואין ל יעם מי לדבר..

פעם ניסיתי להתאבד ולא רציתי לספר לאף אחד שלא יחשבו שאני צומי וספרתי רק לחבר שלי שהיה לי באותה תקופה והוא פשוט חשב שעשיתי את זה לצומי אפילו שממש התחרטתי אחרי זה זה פשוט לא עבד למזלי אפילו שלא הרגשתי טוב במשך שבוע בערך אין לי מושג מה עבר לי בראש פשוט זה יום שקרו רצף של דברים ממש גרועים
כל הזמן החזקתי את חבר שלי קצר וכששחררתי קצת הוא התאהב שמישהי אחרת
חבר שלי שכח את הפלאפון שלי בפאקינג ברזיה וגנבו לי אותו והוא ביקש סליחה רק אחרי שחברים שלי יצאו עליו
ילד אחד התקשר לאמא שלי חבר שלי מהפלאפון שלי והיא התעצבנה רצח והיא אמרה את זה לחבר שלי והוא פשוט התחיל לקלל אותי כי הוא חשב שאני התקשרתי (הוא לא אמר לה שום דבר מיוחד רק הוא אמר היי אמא של***** איפה **** חברה של **** ככה בול )
יש לי חברה זונה שבטיול שנתי היא הורידה תחולצה של באוטובוס ונשארה בחזיה מול כל הבנים
אני משקרת לכל החברים שלי על בסיס יומיומי כי אני חברה חרא שלא יודעת להיות חברה טובה
אין לי חברה הכי טובה
אני שונאת את אבא שלי בערך מאז שאני בת 13 ואני בת 15 עכשיו
יש לי משיכה לג'ינג'ים חכמים

אני מאוהבת בילד שלא שם עלי ואני חושבת עליו 24/7 כבר 3 שנים

יש רק מעט אנשים שיודעים
שאני לא מאמינה באלוהים
לא נראלי זה גם חשוב להגיד לילדים שלא מדבקת הרבה וסומכת

אני סוג של אתאיסטית כבר חצי שנה
ראיתי פורנו גייז במשך מלא זמן כל היום ועכשיו אני רואה ממש קצת
יש לי הפרעת אכילה
אני מראה שאין לי רגשות אבל יש לי ועוד איך
ההורים בתהליכי גירושין קשים ואף אחד לא יודע מזה
יש לי אחות קבורה בת 13
אני מאוד מינית ואני לא כזאת תמימה כמו שאני נראת

כשהייתי בכיתה ג' בערך הצצתי לאבא שלי כשהיה בשירותים (וכמובן מתחרטת על זה עד היום)

אני מרגישה לפעמים שאני לא ככ יודעת להמשיך שיחות "אחד על אחד" בדרך כלל, וזה קורה לי אפילו עם ה3-4 חברות שאני באמת מרגישה שאני יכולה לסמוך עליהן
:(