אישפוז פסיכיאטרי בכפייה

אפשר לאשפז אותך בכפייה רק לפי צו, כמו שכתבו, זה חייב להיות מוחלט על ידי החוק, רק במידה ואת באמת בסכנת התאבדות, כפייה עצמית, התמוטטות (הפרעות אכילה לדוגמא).. כל זה.
כשתגיעי לשם הולכים להסביר לך מה הולך להיות ואיך,
שירותי הרפואה מאוד מתקדמים בארץ, אל בכל זאת תנסי להקשיב ולראות באמת מה את רוצה.
את כל שאר המידע, freakshow כבר כתבה.

וזה ממש לא טיפולים כל הזמן כמו ש"אשפוז מלא" נשמע.. את פשוט תקועה שם.
תעשי כל מה שאת יכולה כדי להיות שם כמה שפחות.
פשוט תקשיבי ותתנהגי טוב,
אולי אפילו זה יהיה טיפול קוגניטיבי בעקיפין ויעזור לחרדה שלך.
ואגב, אני ממש מבין עם מה את מתמודדת, אם תרצי לדבר (:

אני יכולה להסכים אתה פה ^ מישהי שאני עזרתי לה פה הייתה שם וזה לא עזר לה בכלל והיא מתה שם, אשפוז לא בטוח שיעזור, את צריכה משהו אחר שיעזור לך. לגבי דיכאון, יש דברים שיכולים לעזור לך אם את רוצה באמת, תלוי במשפחה שלך אם תצליחי לשכנע אותה לא לקחת אותך לשם, היא תוכל להבין אותך או לעזור לך, תלוי במצב ובמשפחה שלך, חרדה, יש עמותה שעוזרת בזה. אני מאחלת לך בהצלחה.

הייתי באשפוז, זה לא כזה נורא, זה עוזר

הייתי באשפוז בגלל פגיעה עצמית ובריחה מהבית, זה היה נורא, הייתה שם טלוויזיה ומחשב אבל היה ממש קשה לי בימים הראשונים להיות שם, בכיתי כל יום, אבל אחרי כמה ימים פשוט הפסקתי לבכותוהתחברתי עם האנשים שם, היה בסהכ כיף איתם, הם מאוד נחמדים וחברותיים (לא יודעת מה יש אצלך) אבל היה קשה נפשית. היה חנוק והכל היה נעול, תנסי לשתף פעולה כמה שיותר (עצה, תתקלחי פעמיים ביום או לפחות פעם ביום כי זה אומר שאת לא בדיכאון והכל בסדר, את כן בדיכאון אבל תעשי את כלמאמצים שלך כי אז אולי יבינו שאת לא אמורה להיות שם). אני מאחלת לך שתצאי משם כמה שיותר מהר, זה לא עזר לי בשיט, סתם מיתוס, כשאתה סגור 24/7 ואם אתה עושה רעש יותר מדי ויכולים לתת לך זריקה בתחת או לקשור אותך (יאפ זה קיים) אתה לא יכול "להחלים". רק להתדרדר. בהתצלחה. מקווה שלא יאשפזו אותך

אני לא מטעה. מאיפה לך שהעמותה לא תעזור לה? שמעתי שהיא כן תעזור. נכון שזה לא קל אבל היא צריכה לנסות לעזור לעצמה אם היא רוצה, אפשר דרך הסחות דעת או תמיכה, יש כאלו שזה עזר להם הסחות דעת והם הצליחו לצאת מדיכאון, העמותה יכולה לעזור לה.. בעיות נפשיות יכולות אולי להיפתר דרך תמיכה והבנה ואדם שיקשיב. לא ניסיתי להטעות. אמרתי אם היא תצליח לשכנע את המשפחה שלה לא לקחת אותה. חרדה יש דברים שיכולים לעזור, גם הסחות דעת או דברים אחרים וגם העמותה, מישהו פה אמר שזה עוזר וגם בדקתי את זה, מים שקטים. זה קשה אבל זה תהליך שלה לעבור את זה, הסחות דעת או תמיכה או משהו שיעזור לה כן יכול לצאת מדיכאון אם היא באמת רוצה ומוכנה וצריכה, זה תלוי בה בעיקר וברצון שלה, לא ניסיתי להטעות. זה אמנם לא קל לצאת מזה אבל זו העבודה העצמית שלה על עצמה בעיקר. אני מכירה כאלו שהצליחו לצאת מזה דרך הסחות דעת או תמיכה מאנשים שהם הכירו, אל תשללי..

אורה ושמחה ניסית לעזור לי פעם עם העמותה הזאת והאיש הזה ופניתי אליהם וגם חברה שלי ובסוף היא נהייתה זונה וושה סמים ואני באשפוז פסיכיאטרי אז זה לא עוזר.

תקשיבי,
אני הייתי בול במצב שלך ולא אשפזו אותי בסוף.
כל מה שאת צריכה לעשות במיון זה להיות רגועה ולהתנהג הכי הכי בסדר שאת יכולה.
לא מאשפזים על כל פיפס.
תצטרכי לדבר עם הפסיכיאטר של בית החולים. תסבירי לו מה המצב בצורה הכי חיובית שאפשר, והוא לא יאשפז אותך.
במקרה ותהיי מאושפזת - תתנהגי הכי טוב שאת יכולה ויביאו את ההורים שלך לביקורים וישחררו אותך כמה שיותר מהר
פה לכל דבר3>

בסדר אז טעיתי, אני לא אשמה שאמרו לי האיש הזה והעמותה י עזרו, אמרו לי שהעמותה עוזרת ואני בדקתי את זה באינטרנט ונאמר שם שכן עוזר ויש עדויות מאנשים שם, וכל זה, זה תלוי, אל תאשימי אותי, אני אמרתי את זה כי חשבתי שזה עוזר כמו אמרו פה אז שזה עזור, אנונימי כלשהו או משתמש פה. אז עשיתי טעות. אבל עדיין הסחות דעת והתמיכה ממישהי יכולה לעזור, אני מצטערת אם חברה שלך לא הצליחה להשתקם, שתדעי שלא התכוונתי שזה יקרה לה. אבל אל תאשימי אותי, אני אמרתי את זה אז כי אמרו לי שהוא יעזור וגם העמותה תעזור, ואני באמת חשבתי ככה. מקווה שתסלחי, אם התכונות לברק או לעמותה, אני לא אשמה במה קרה לה, מישהו פה אמר אז לפני כמה זמן פה שעמותה תוכל לעזור לאנשים כאלה ואני באמת בדקתי את זה. אולי היא לא הצליחה להשתקם או שהיא פחדה? שתבינו שאני בן אדם, ואני לא התכונותי לדברים רעים שיקרו לה או לשואלת השאלה, זה פשוט קורה.

היא סיפרה לאיש הזה על חבר שהיה לה וזרק אותה והיא נפגעה וחץכה, היא סיפרה לו עוד דברים שהוא עשה לה והוא אמר לה לחזור אליו והוא אנס אותה בסוף
אם זה לא מישהו מקצובעי עם תעודה מוסמכת אל תביאי לאנשים

אני לא אשמה באמת.-. אני באמת לא אשמה במה שקרה לה. היא אמרה לי להביא למישהו שצריך.

אולי אבל לא תמיד, אני הבאתי אותו כי מישהי אמרה לי להביא, היא המליצה לי עליו, אני לא אשמה. אני רוצה לך כמה דברים, לגבי אותו אדם, אני לא ידעתי את זה, מישהי פה שלא אגיד מי בדיוק, אמרה לי שהוא טוב ועוזר וכל זה, איך אני הייתי אמורה לדעת שזה מה שיקרה לה ולחברה שלה? היא אמרה לי שהוא עזר לה וכל זה, אני המלצתי עליו כי היא אמרה לי שהוא יכול לעזור, אני רק השליחה בזה, אל תאשימי אותי במה שקרה לה, אני לא ידעתי שזה יקרה, אני באמת האמנתי שהוא יוכל לעזור לה כי היא אמרה לי שהוא מסוגל. לפני שידעתי שהוא לא באמת עוזר מכמה מקורות שאני דיברתי אתם, שנית לגבי העמותה, מה את רוצה? בשאלה כלשהי על חרדה חברתית, היה משתמש או אנונימי שאמר שהעמותה הזו עוזרת ומועילה ואני בדקתי את זה, אז טעיתי, אני בן אדם, אני לא חוזה עתידות, הוא אמר לי שהעמותה עוזרת לאנשים עם חרדות וזה, אז בבקשה, אני מצעטרת אם חברה שלך התדרדרה, אבל אני לא אשמה, מישהי אמרה לי שהוא עם תעודה וכל זה, את יכולה להאשים אותה אם בא לך, אבל אני רק השליחה שלה ועשיתי מה שהיא אמרה לי. מעבר לכל זה, איך אני הייתי אמורה לדעת שזה יקרה? אני לא ידעתי שהוא לא באמת עוזר או גם העמותה הזו, אמרו לי שהם עוזרים, אמרו לי שהם יכולים לעזור, זה לא שאני אמרתי את זה סתם והטעיתי אנשים, היא ועוד מישהו אמרו לי שהעמותה וברק עוזרים. אז חלקית אולי אני האחראית לזה, אבל אני לא האשמה במה שקרה לה, היא מכירה אותו והוא טיפל בה והיא אמרה לי שהוא עזר לה וגם מישהו הזה פה אמר לי שהעמותה עוזרת. אני במאת מצטערת על מה שקרה לך ולחברה שלך, וגם אני מצעטרת אם לא הצלחתי לעזור לשואלת השאלה, אבל שתבינו לא הייתה הכוונה שלי לפגוע או להטעות, זה לא שאני הבאתי סתם מישהו שלא מוסמך, היא, המישהי הזו פה אמרה לי שהוא כן עוזר, היא אמרה לי את זה בעצמה שדיברתי אתה, וגם מישהו פה אמר לי שהעמותה עוזרת, הוא גם אמר שיש עמותה כזו. אני לא חוזה עתידות ואני לא ידעתי שזה יקרה וגם לא רציתי שמצב של אנשים ידרדר בגלל זה, אני באמת מבקשת סליחה, אבל אל תאשימו אותי או תכעסו עלי אם דברים כאלה קורים או הופכים לגרועים יוותר, נכון שהייתי צריכה לבדוק, אבל תבינו גם אותי, אני לא רציתי שזה יקרה לאף אחד, אני לא רוצה שאנשים יפגעו או יסבלו, באתי רק לעזור ולתמוך, נכון שאני לא המומחה בזה ולא תמיד יודעת מה לומר לאנשים כאלה, אני מנסה ומשתדלת, קורה שיש נפילות, אני מקווה שיש בלב שלכם מספיק מחילה על זה, כי אני בת אדם שעושה טעות, אני יכולה לטעות כי אני בת אדם, ואני לא עושה את זה בכוונה לפגוע באף אחד פה, לא בשואלת השאלה או באנונימית וחברה שלה, זה באמת לא באשמתי.. שום דבר מזה לא היה באשמתי, אני חפה מפשע.. אז בבקשה תבינו אותי בזה...-.

וואו, הייתי באותו מצב כמו שלך אחד על אחד.
אם אין לך מחשבות אובדניות ואת לא מזיקה לעצמך ולסביבה, אין שום סיבה לאשפז אותך.
ואם בכל זאת מכריחים אשפוז, פוניח לבית משפט וממליצה לך גם ליצור קשר עם פסיכיאטר מחוזי
בהצלחה!

אתם חושבים שהיא כבר שם? אתם חושבים שהיא עשתה משהו ברחה או דיברה איתם?

אם אין לך מחשבות מסוכנות על התאבדות כנראה שאי אפשר לאשפז אותך

יאו אני מזה מרחם עליה.. היא תהיה בסדר? לאף אחד לא מגיע להתאשפז גם לחולי נפש זה העינוי הגרוע מהכל יותר מוות

תברחי
זה רק יחמיר את מצבך הנפשי!

אפשר לאשפז אותך.
אני מניחה שאם הגיעו למצב הזה אז לא הייתה ממש ברירה אחרת.
אני מציעה לך לקחת את זה ברוח טובה ולהבין שזה רק בשבילך. זה יעשה לך טוב

אני חושבת שזה תלוי איזה בית חולים אנונימית הייתה ואיזה את היית
אני הייתי מאושפזת בשלוותה ושתי הדברים שאמרתן נכונים

טוב, יש מקרים ויש מקרים.. אני חושבת שכל אחד והמקרה והמצב שלו, יש כאלו שזה עוזר להם האשפוז, כנראה ויש כאלה שלא עוזר להם, יש כאלה שהסחות דעת עוזרות לה, יש כאלה שמקבלים עזרה ותמיכה ממשפחה וחברים ויש כאלה שפחות מקבלים ועוזרים לעצמם או דרך דברים אחרים, כל אחד במקר שלו, כמו שנאמר כל מקרה לגופו, ייתכן שזה אולי עוזר, במקרה שלה, רק, אבל אצל הרוב זה לא עזר, אולי זה תלוי במקום או באנשים, לא יודעת.. יש מקרים כאלה

אורה תפסיקי כל שנייה לשלוח תשובות שלא עונות על השאלה ולא קשורות... אףאחד לא אמר לך כלום...
ולשואלת השאלה- תלכי לשם ואל תראי שום התנגדות ושום כלום, תעשי מה שאומרים לך ותשתפי פעולה כמה שיותר ותראי סימנים שאת בסדר (אל תיבכי כל היום, תשקיעי במראה החיצוני שלך, תלכי לפעילויות אם יש) וככה יוציאו אותך מהר מאוד משם.
אולי תגיעי ותראי שזה עוזר לך. יש כאלה שזה עוזר להם וכאלה שזה מחמיר את המצב שלהם. כל מקרה לגופו.

אני מקווה שהיא תצליח לצאת משם ויראו שהיא לא צריכה אשפוז.. אני אמרתי את זה גם ^ אני אקבל את זה.-.

היי, הכול בסדר? תעדכני אותנו בבקשה, מה קרה בסוף? היא באמת לא צריכה אשפוז. יש באמת מקרים שזה אולי עוזר וכמה שלא, אני מקווה שהיא בסדר.

שואל השאלה:
היי אני מאושפזת וממש מדכא כאן. לקחו לי גם את הטלפון

איפה התאשפזת?

וואי. את יכולה לבקש להביא לך דף כמו שהיא אמרה שתדברי עם חברים שלך, מקווה שתצאי משם מהר מאוד, זה כמו להיות בבית חולים וגם שם משמעם.. לא מגיע לך להיות במקום הזה.. חבל שזה הגיע לאשפוז, אולי אם ההורים שלך היו יכולים לעזור לך באמת ולהבין אותך ולתמוך בך כמו שצריך לא היית מגיעה לשם.. המקרים האלה של אשפוז באמת עצובים שהורים חושבים ומאמינים שזה הכרחי לשים ילדים במצב קשה באשפוז.. לא שזה יעזור להם להתאשפז שם, זה לא מחלה או שהם משוגעים חס ושלום, זה פשוט מצב מסובך שהם נתקלו בו, והילדים האלה הכי צריכים שמישהו פשוט ידבר אתם ויבין אותם ממש, יש משפחות שהורים לא מאשפזים אותם וחלק אולי כן, זה באמת תלוי במשפחות והורים פה, אני מניחה שזה די גרם להם להיות בהלם ולפחד שמא תעשי משהו לעצמך כנראה והם חשבו שזה הפתרון הכי טוב, לרוע המזל. הם יכלו להביא לך תמיכה ועזרה והבנה ופשוט להיות אתך במקום לאשפז אותך, זה לא שאת מסוכנת או שאת חולה או משוגעת, זה פשוט דיכאון וחרדה, את לא אשמה שזה הורס אותך, זה מצב שקורה לכל נערים ונערות בכל הגיל, לפעמים גם לבוגרים ולאנשים נשואים, וצריך לדעת ממי לבקש עזרה אם אותו אדם היה בזה וגם אם לא.. אבל כנראה שהמצב שלך גרם להם לחשוב שזה הכי טוב שלך.. אנשים צריכים לדעת שדיכאון וחרדה לא מסוכן או לא יודעת, אם עוזרים לאנשים כאלה לעבור את זה ביחד. זה הכי טוב.. אני מניחה שאם היה ריפוי טוב יותר לזה, מטפלים טובים ומבינים או עמותות שכן עוזרות, היה טוב יותר, ואם הביקורות היו טובות ולא היו גם שליליות.. אני מקווה שבקרוב תצאי משם ושיראו שזה לא היה הכרחי לאשפז אותך כי את לא חולה. זה לא מחלה פיזית, זה משהו נפשי, חרדה מכל סוג זה, זה מצב שקשה לאנשים להתגבר עליה וצריכים ממש עזרה בנושאים האלה, תמיכה והרבה דברים שיעזרו, במיוחד חרדה חברתית או כל חרדה אחרת, וגם דיכאון. יש מקרים שמשפחות עוזרות ותומכות, יש כאלו שלא, יש אחרים שנעזרים בחברים והסחות דעות, יש כאלו שמצאו דרכים אחרות. תהיי חזקה.-.

אולי אבל יש מקרים שזה לא ככה, חלק מפה היו בדיכאון וחרדה והם הצליחו להתגבר על זה ולא הגיעו לאשפוז.. זה לא מחלה. זה מצב נפשי קשה שנגרם בעקבות משהו או אנשים, היא לא חולה פיזית, היא עוברת משהו, משבר קשה, רע לה וקשה לה, יש לה חרדה, ופחד, היא לא משוגעת וחולה, היא בן אדם שפשוט קשה לו בחיים. לדבר עם אנשים שיבינו אותה כן יכול לעזור במקרים אחרים, הבנה עוזרת שמבינים אותך ואת הכאב שלך. אולי, אבל זה לא באשמתה, החרדה והדיכאון מסבכים אותה, זו לא מחלה, אם יש פה אנשים שהצליחו להתגבר על חרדות ודיכאון, ויש פה כמה כאלו אז אולי היא כן יכולה. יש דרכים להתגבר על זה.. לא בדיוק, זה ברור שזה מסוכן אבל לכן היא צריכה תמיכה ועזרה, לדעת שהיא לא לבדה בזה, שיש מישהו שתומך בה, הן יכולות מעט לעזור. ייתכן אבל יש מקרים שחלק פה היו בזה, דיכאון וחרדה ולא לקחו אותם לאשפוז והם הצליחו דרך תמיכה והבנה והקשבה וגם אולי דרך הסחות דעת ומשפחה. זה יחסית נכון.. דיכאון זה לא מחלה, היא חולה. נכון שהיא מגיעה למצב של פגיעה עצמית וכל זה, פשוט אין לה דרך לפרוק תסכול או כאב, זה גרם לה לחשוב ככה, היא מיואשת, שבורה, פגועה ומתוסכלת, היא פעלה ככה כי היא הרגישה חוסר תקווה וייאוש. אני מכירה אנשים שהיה להם את זה והם הצליחו דרך משפחה או דרך דברים אחרים, חרדה לא הופכת אנשים לחולים, וגם לא דיכאון. זה מצב נפשי שנובע מכמה מקרים, משפחה לא תומכת, חוסר חשק לחיים, בריונות, התעללות ועוד. גם חרדה זה פחדים ודאגות, פחד מאנשים ופחד מהרבה דברים. מי שיש לו דיכאון וחרדה לא משוגע או חולה, פשוט הוא במצב קשה, הוא צריך עזרה, והיו כאלה שעברו את זה פה ולא הגיעו למקום הזה..

לא אמרתי שמאשימים.. אולי, בעיה נפשית שצריכה פתרון נפשי.. על ידי מישהו שהיה בזה ויכול להבין. פתרון שמתאים לנפש שלה. היא עדיין בן אדם, זה לא אומר שום דבר על היותה בת אדם ועם רגשות, היא יכולה לחזור לחיות רגילים אם ירפאו את הכאב שבלב שלה ויתמכו בה. אני עדיין רואה בה בת אדם, זה לא משנה אם יש לה חרדה או דיכאון, זה לא משנה את המהות שלה בתור בת אדם, אפילו אם זה חרדה או דיכאון. אני לא רוצה שהיא תרגיש שהיא מוזרה בגלל זה, היא עדיין בת אדם. אם יש אנשים שמצאו פתרונות לזה, לא משנה אילו ואיזה, אז אולי היא תצליח, לא משנה אם זה מחלה או הפרעה נפשית, זה לא הופך אותה לפחות בת אדם, אני דיברתי עם אנשים שיש להם חרדה, מישהי שגם לה היה דיכאון והיא עברה את זה. זה לא הופך אף אחד לחריג או חולה. ברגע שמוצאים לזה ריפוי שמרפא את הנפש וגם את הגוף ביחד, שאומרים למישהו את מה שהוא צריך לשמוע ורוצה לשמוע שהוא בסדר, שזה טבעי מה שהוא עובר ומרגיש, שהוא בן אדם וכל זה, הוא יודע שהוא לא לבדו וזה בסדר להרגיש ככה, כי הוא בן אדם. שום דיכאון או חרדה לא משנים את זה שהיא עדיין בת אדם, היא מרגישה תסכול וייאוש ופחד והרבה מחשבות ורגשות שלילים.. היא מרגישה לבדה. והיא בכל זאת למרות כל זה, אנושית..

אולי.. אולי יהיה מרפא נפש לבעיה נפשית, אולי הפתרון שחשבו לא היה מתאים לה, יש אולי אנשים שיכולים להבין אותה ולרפא את הכאב שלה, היא נורמלית, דיכאון זה לא משהו חריג, זה יכול לקרות לכל אחד.

אורה דיכאון זה מחלה. מחלת נפש.
יש סטיגמה חזקה מאוד היום של אם יש לך מחלת נפש אתה ישר משוגע ומסוכן, וזה ממש לא ככה. אין סיבה להתבייש בזה...
אבל אם אתה מתבייש במחלה הנפשית או הבעיה שלך, אתה לא תקבל עזרה וזה יכול להיות מסוכן מאוד.
אז נכון, אישפוז זה חוויה קשה מאוד ולא כל כך נעימה אבל גם יכול לעזור מאוד ולהוציא אותך מהדיכאון (מה שאני מקווה שיקרה).
ילדים אסור לאשפז לתקופות ארוכות ויכול להיות שאת תיהיי שם רק שבוע או שבועיים אם תשתפי פעולה וזה יהיה לך קצת חופש מהכל.
וזה לא קשור אם ההורים טובים או שלא. הפסיכיאטר מחליט על אשפוז ואם ההורים מתנגדים יוציאו להם צו בית משפט. ואני משערת שהם גם נבהלים ולא יודעים מה לעשות אז הם מקשיבים לפסיכיאטר.
בל מקרה המון בהצלחה לשואלת השאלה, תשתדלי להוציא את הטוב מהאישפוז למרות שזה קשה.
אני פה בשבילך אם את רוצה

לא בדיוק מחלה אלא מצב נפשי לא פשוט, בכל מקרה שתהיה חזקה.. כל אחד חושב אחרת. בנוגע למה שאמרתי בתגובות האחרונות, אני באמת מקווה שהיא תצא משם ויבינו שהיא צריכה משהו אחר, טוב יותר " היי, הכול בסדר? תעדכני אותנו בבקשה, מה קרה בסוף? היא באמת לא צריכה אשפוז. יש באמת מקרים שזה אולי עוזר וכמה שלא, אני מקווה שהיא בסדר." אני באמת רוצה לדעת אם היא בסדר ויש מקרים כאלה. וגם מילא. אנשים כנראה אולי צודקים פה, מה אני אעשה, ביקורות עלי תמיד יהיו, גם אם אני מנסה לשנות את הנזק שעשיתי למישהי בשם אנונימית, מותר לטעות לפעמים, אני מקווה שימצאו לה דרך טובה לרפא חרדה ודיכאון, אולי אני אחפש פתרונות טובים יותר ממה שהבאתי קודם. טוב ייתכן באמת שאני טועה, אני עוד מנסה ללמוד איך לעזור לאנשים, רק שתבינו פה, זה לא תמיד מצליח לי ואני עדיין חדשה בזה, בכל מקרה אולי אתם צודקים וכל זה..

אל תדאגי. הכל יהיה בסדר ואם תתנהגי כמו שצריך זה ייגמר כמה שיותר מהר.
יערכו עליך חיפוש בלב מסוים בשביל לראות שלא פגעת בעצמך (אם כן שימי מייקאפ)
תתקלחי פעם ביום
תאכלי את האוכל שם. הוא לא כל כך גרוע.
תנסי ליצור חברויות ולנצל את הזמן בצורה הכי יעילה ולא לחכות שהוא יעבור.
אם ייתנו לך להיפגש עם ההורים מדי פעם תבקשי מההורים שלך להגיד לחברים שלך שיבואו איתם וזה ייתן לך הרגשה יותר טובה.
אמורים להיות שם לימודים - נסי ללמוד. זה לא ממש כמו לימודים בבית הספר.
תקשיבי לכל מה שאומרים לך ואל תעשי בעיות.
בהצלחה, יפה שלי. קטן עליך3>

אני יכולה להסכים אתה ^ הכי טוב שתראי להם שאת בסדר גמור, לשתף פעולה וזה, שהם יראו בעצמם שאת לא צריכה להיות שם, זה אולי עשוי לך, זה תלוי בך. אני מצעטרת אם העצות שנתתי לך לא עזרו, אבל אני ממשיכה ללמוד ולנסות לעזור, אולי אמצא דרך בעתיד שתעזור להתגבר על זה קצת.. בתקווה, תהיי חזקה שואלת השאלה

אני מאחלת לך המון בהצלחה שואלת השאלה, ואני אגיד שוב למרות החוסר הבנה שהיה פה כלפי ומה שאמרתי: לא בדיוק מחלה אלא מצב נפשי לא פשוט, בכל מקרה שתהיה חזקה.. כל אחד חושב אחרת. בנוגע למה שאמרתי בתגובות האחרונות, אני באמת מקווה שהיא תצא משם ויבינו שהיא צריכה משהו אחר, טוב יותר " היי, הכול בסדר? תעדכני אותנו בבקשה, מה קרה בסוף? היא באמת לא צריכה אשפוז. יש באמת מקרים שזה אולי עוזר וכמה שלא, אני מקווה שהיא בסדר." אני באמת רוצה לדעת אם היא בסדר ויש מקרים כאלה. וגם מילא. אנשים כנראה אולי צודקים פה, מה אני אעשה, ביקורות עלי תמיד יהיו, גם אם אני מנסה לשנות את הנזק שעשיתי למישהי בשם אנונימית, מותר לטעות לפעמים, אני מקווה שימצאו לה דרך טובה לרפא חרדה ודיכאון, אולי אני אחפש פתרונות טובים יותר ממה שהבאתי קודם. טוב ייתכן באמת שאני טועה, אני עוד מנסה ללמוד איך לעזור לאנשים, רק שתבינו פה, זה לא תמיד מצליח לי ואני עדיין חדשה בזה, בכל מקרה אולי אתם צודקים וכל זה" נכון שזה לא מחלה לא הפרעה נפשית וזה תלוי במצבים ובמקרים ובאנשים שעוברים את זה לפי רמת הקושי והכוח שלהם, וכל אחד חושב אחרת, חשוב לי שידעו וגם ששואלת השאלה תדע שלא ניסיתי להטעות בכוונה, אבל אולי גם כבר יודעים, רק להבהיר את האי הבנות שהיו פה בהתחלה אתמול, אני אמשיך לחפש דברים שיעזרו לאנשים בזה, שיהיו מאה אחוזים טובים, בלי הביקורות הרעות גם אם יהיו לזה, לפחות החצי טוב אול יעזור, אולי אתם צודקים, ואני מנסה ללמוד את הלקח ואיך לעזור, זה הכול תהליך של למידה ואני רציתי לדעת מה קרה לה, אבל אני אקצר, אני מאחלת לה המון בהצלחה, אולי יום אחד יבינו שאת לא צריכה אשפוז, סליחה על הפתרונות שלא עזרו באמת, לך ולאנונימית, להבא אני אחפש לך ולכל אחד פתרון טוב יותר שכן יעזור במאה אחוזים ויותר מזה. אולי זה לא יעלים את זה לגמרי אבל לפחות יקטין את הדיכאון, אני אנסה למצוא מטפלים ראויים לזה שיעזרו באמת, באמת בעלי תעודת והסכמה מקצועית, גם חשוב שיהיו כאלה שיבינו והיו בזה. מבטיחה להמשיך, וגם המון בהצלחה לך שואלת השאלה, אני יודעת שאני עשיתי טעויות רבות פה ואולי הטעיתי אנשים פה בקשר לאותה עמותה, אתקן את זה.. אני רוצה גם לומר משהו, ייתכן שאני נשמעת לכם מתנשאת לאלה שחושבים, אני יודעת שחלק או כל התגובות שלי מתנשאות ושאני חושבת שאני יודעת הכול, כן אתם עולים על משהו, זה פשוט מגנון הגנה שלי מפני פגיעות, לא אתחיל לסבך את זה יותר, אני פשוט מנסה להגן על עצמי מפני פגיעות וביקורת, אני הגבתי ככה פה בתגובות הראשונות כי חשבתי שתוקפים אותי, אני יודעת שאני צריכה להתעלם וכל זה, תבינו שאני מנסה לעבוד בזה הכי אפשר, אני פשוט רגישה מדי לביקורת וזה גורם לי להגיב ככה. אז אני התנשאתי ואמרתי משהו שאני חושבת שאני יודעת, אז סליחה, רק שתבינו את הסיבה שאני כזו, לא בכוונה לפגוע, גם לגבי ברק וזה, ניסיתי להגן על עצמי. זה פשוט משהו שעושה אדם רגיש. אני אמורה לקבל דעות שונות.

אתם לא בסדר פשוט
אשפוז זה לא רע
הכרתי במחלקה מלא חברות ואנשים מדהימים שעזרו לי
כןלם תומכים בכולם ועוזרים לכולם זה כמו משפחה
זה אחלה דבר כי אתה מקבל תעזרה שצריך
ויש לך תמקום השקט שלך ויש לך פינה משלך אם לא הייתם באשפוז אל תקפצו למסקנות

הכי חשוב. תיהי רגוע זה יגמר ולא עוד הרבה זמן, הוכחי לעצמך שאת בסדר לפני שאת מכיחה להם וזה יבוא לבד!
תאמיני ביכולת שלך להשתנות לטובה בכל מקום אשר תיהי בו. זה אפשרי!
זה לא קל אבל גם בצבא יש אימונים כנל גם בחיים. זה אימון שיחזק אותך ויקטין קשיים אחרים בעתיד.
הכל בסדר ואת בסדר תאמיני בזה