זה ארוך... אבל אני צריך עזרה, בבקשה תיכנסו!

הכל התחיל בתחילת השנה...כיתה ז' ומתחילות להיות חבורות של בנים ובנות ,
היו 4 חבורות....קבוצה אחת של בנים ובנות ,קבוצה שנייה של רק בנים ,קבוצה של רק בנות ,וקבוצה של כאלה שלא בטוחים איפה הם רוצים להיות...(שם אני הייתי)...אני אקדים ואומר שבכיתות הנמוכות (א'-ד') הייתי מהילדים האלה שהולכים אחרי ראש הכיתה ,קונים לו דברים ,לוקחים לו את הילקוט ,צוחקים מהבדיחות הכי לא מצחיקות שלו ,זה שנותן למקובלים לצחוק עליו ,עושה כאילו לא אכפת לו ,ואז בבית יושב ובוכה...עד שבכיתה ה' החלטתי שזה לא יכול להמשך ,ובניתי לעצמי אישיות משלי :)
היה עוד ילד כמוני...כרגע אני יקרא לו *בדוי* ,אז *בדוי* היה ונשאר ילד כזה...
עכשיו חוזר להווה~
למרות שהוא היה כזה הוא נמצא עכשיו בקבוצה של הבנים ובנות ביחד...ושם הוא כן הצליח לבנות לעצמו אישיות...הוא התחיל לעוף על עצמו כל הזמן ,להיות אגואיסט וכו'...או במילים אחרות ,זה שהוא היה בחברת בנים ובנות גרמה לו להבין שהוא צריך להיות עצמו...
כולם שנאו אותו מאז השינוי...או יותר נכון כל הבנים...הוא הפך לאליל של הבנות ,הוא צוחק עליהן מרביץ להן ,קורא בשמות ,והן עדיין אוהבות אותו....מה שנקרא "עיוורות".
הוא עושה להן מה שעשו לו פעם...
אני מבין שזה הצורך "לתקן" הילדות...אבל *בדוי* עולה לכולם על העצבים...ובגלל שאני הייתי כמוהו פעם...(השפוט של המקובלים) אני יודע מה שהוא מרגיש ולמרות שזה עובר את הגבול...אני מנסה לתת לו להבין שהוא לא בסדר..אני לא יפרט איך כי זה לא רלוונתי..
עכשיו פה הבעייה :
ילד מהכיתה שלי אתהה בילדה "עיוורת" והוא מנסה להתקרב עלייה...אבל בגלל ש*בדוי* מרחיק את הבנות מהבנים..הוא לא יכול להציע לה באופן נורמאלי...והוא ביקש ממני שאני אגיד ל*בדוי* שיתן לו להיות איתה...(כי אני היחיד שמדבר עם *בדוי*)
ואני לא יודע מה לומר...רעיונות ?