היום מישהו ניגש אליי והתחיל איתי.

הוא אמר לי משהו כמו "תקשיבי, הסתכלתי עלייך ממקודם וממש תפסת את תשומת הלב שלי, יש לך יופי ממש מיוחד ואני אשמח אם נכיר".
אוקיי, אף פעם לא התחילו איתי ככה, וזה גרם לי להילחץ, זה היה גם נראה כאילו הוא גדול ממני באיזה כמה שנים טובות. לא זכרתי במדויק כל מה שהוא אמר אבל ניסיתי לרכז את כל מה שאני זוכרת.
באמת שפשוט לא ידעתי איך להגיב, ואז בדיוק חברה שלי התקשרה ויצא שפשוט עניתי לה והתחלתי ללכת לכיוון האחר מרוב לחץ.
אז.. כן, פשוט ייבשתי את הבן אדם לעזאזל. עד כמה אני מרגישה רע עם עצמי? די הרבה.
כמה מטומטמת יצאתי? אלה היו רגעים כל כך מביכים.. ומה לדעתכם הוא חשב ברגעי הייבוש הנצחיים האלה? אני לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל.