תשובה אחת
לדעתי, מלת המפתח במשפט הזה היא "חוסך" - כלומר במידה ונוצרת סיטואציה בה לקח הפיזי הוא הכרחי, אב שחוסך את אותו מבנו מרצון גורם לו נזק כזה שרק אב ששונא את בנו היה מאחל לו (ורק בניסיון אחרון למנוע נזק שכזה, מתוך אהבה לבנו, הוא אינו יכול לחסוך ממנו את שבטו).

חינוך הוא דבר חשוב. אלימות היא דבר רע.
אבל לפעמים אין ברירה ונדרש לקח פיזי (כמוצא אחרון כמובן), וגם אז הוא לא צריכה להיעשות מתוך כעס אלא מתוך דאגה - בתור אמצעי להרחיק מהאיסור על ידי הסבר מוחשי יותר.
וכמובן שלא מדובר במכות רצח, אלא בלקח במינון המדויק כדי לגרום לבן להבין את טעותו אך לא לגרום לו נזק או כאב מעבר לזה הנדרש.

הדבר דומה לילד שנוגע באש. באופן טבעי חושיו משדרים למוחו תחושת כאב - על מנת להרחיק אותו מהנזק שהאש עלולה לגרום לו אם לא ירגיש בה את הסכנה.
קיים מצב רפואי די נדיר בו מערכת העצבים אינה משדרת למוח את תחושת הכאב. הסובלים ממחלה זו אינם ברי מזל כפי שהיה ניתן לחשוב, מכיוון שבהיעדר סימן אזהרה מפני נזקים הם עלולים לגרום לעצמם סכנות רבות (לדוגמה: דימום בו הם לא ירגישו עלול לגרום להם למוות כתוצאה מאבדן דם או זיהום).

מלכתחילה אם הדברים הידרדרו למצב כזה כנראה שהיה כשל בחינוך. האב שגה כמו הבן בכך שלא דאג להרחיקו מהגעה למצב הקיצוני שאליו הגיע. לכן עונשו של האב הוא בכך שהוא נאלץ לגרום לבנו כאב פיזי (דבר המכאיב לו רגשית יותר מאשר הכאב הפיזי שנגרם לבנו).
HHH