25 תשובות
חחח מה?
את מדברת כאילו זו מחלה חחח הרגת אותי
את מדברת כאילו זו מחלה חחח הרגת אותי
שואל השאלה:
זאת לא מחלה. אבל מלא בנים מנסים להדחיק את זה, נסגרים מאחרים ושונאים את עצמם, וזה כן גורם למחלות.
אולי האנשים שהכרתי היו מקרה קיצון אבל בכל זאת אני רוצה לדעת מה עובר להם בראש.
זאת לא מחלה. אבל מלא בנים מנסים להדחיק את זה, נסגרים מאחרים ושונאים את עצמם, וזה כן גורם למחלות.
אולי האנשים שהכרתי היו מקרה קיצון אבל בכל זאת אני רוצה לדעת מה עובר להם בראש.
אנונימית
זה דבר טוב להיות רגיש
תמיד הייתי רגיש. מישהו שכועס הרבה לא מדבר עם חברים שלו על זה, למה שאני אדבר על תכונה רנדומלית שלי? זה לא מחלה או משיכה מינית או משהו.
שואל השאלה:
אז אם זה רק אופי אז למה בנים מדחיקים את זה כל כך, ומתביישים בעצמם?
אז אם זה רק אופי אז למה בנים מדחיקים את זה כל כך, ומתביישים בעצמם?
אנונימית
בגלל הסטריאוטיפ שיש על האופי הזה אצל גברים
חחח הצחיק אותי ה"איך קיבלתם את עצמכם".
מגיל קטן אני יודע שאני יחסית רגיש ואני ממש לא מתבייש בזה. אני מאוד בטוח בגבריות שלי גם אם אני בוכה מאיזה סרט שראיתי.
מגיל קטן אני יודע שאני יחסית רגיש ואני ממש לא מתבייש בזה. אני מאוד בטוח בגבריות שלי גם אם אני בוכה מאיזה סרט שראיתי.
שואל השאלה:
לא היו רגעים שנלחמת עם עצמך כדי לא להיות כזה רגיש?
לא היו רגעים שנלחמת עם עצמך כדי לא להיות כזה רגיש?
אנונימית
לא חושב שצריך להילחם בזה כי אי אפשר אבל לפעמים זה מבאס
את מדברת כאילו בנים רגישים פתאום יצאו מהארון
זה אופי
נראה לי שבגלל הרגישות שלי מההתחלה התחברתי הרבה יותר עם בנות, אני לא יכול לשבת עם בנים ולעשות "שיחת גברים" על דברים של בנים, לא מתחבר עם זה, למזלי בנות הרבה יותר מקבלות רגישות אז הרגשתי ממש פתוח ולא הייתי צריך להסתיר מהן, ולמי שעשה מינוס, ראיתי בכיתה איך בנים התייחסו לבנים רגישים, ובאמת ירדו עלי שם, מאז אני לא מרגיש בנוח להתחבר עם בנים
(מתמטיקה אני מסכים איתך ב100%)
עטפתי את כל החדר שלי בצבעי הקשת ואז קראתי להורים שלי והסברתי להם
ככה יצאתי מהארון בתור רגיש
סתם, אבל אני באמת רגיש מאוד ואני בוכה כל יום כמעט. ולא כל כך אכפת לי מה חושבים עלי.
עטפתי את כל החדר שלי בצבעי הקשת ואז קראתי להורים שלי והסברתי להם
ככה יצאתי מהארון בתור רגיש
סתם, אבל אני באמת רגיש מאוד ואני בוכה כל יום כמעט. ולא כל כך אכפת לי מה חושבים עלי.
הבנתי שאני רגיש עוד כשהייתי קטן, ניסיתי להילחם בזה אבל לאחרונה אני מבין שאין טעם וזה אפילו טוב להיות רגיש ולהשתחרר, ההורים שלי יודעים שאני כזה כי הם איתי רוב היום ורואים שאני כזה, אם חברים שלי אני לא כל כך פתוח ומדבר על זה אולי עם כמה ספציפיים אני מדבר על רגשות ובנות וכו, מחוץ לבית אני די עוצר את עצמי ומנסה לשלוט ברגש אבל בבית אני מתפרק ולא עוצר את עצמי (אני אתמול בכיתי בפאקינג גרימסבי בחלק שהאחים נפרדים) ואני מקבל את זה מאוד ואפילו אוהב את זה שאני מאוד מחובר לרגש
שואל השאלה:
sagame ביקשתי רק בנים! לא בנות! למה ענית?!
ותודה לאחרים ששיתפו אותי.
sagame ביקשתי רק בנים! לא בנות! למה ענית?!
ותודה לאחרים ששיתפו אותי.
אנונימית
סתם עכשיו ברצינות לשאלה.. תמיד הייתי רגיש
המון פעמים כעסתי על עצמי בגלל זה שאני נפגע מכל דבר קטן ולא יכול לזרום עם אנשים שיורדין עלי בצחוק
אף אחד במציאות לא יודע שאני רגיש כי אני לא מראה את זה
אני בוכה בשקט לעצמי כשאני לבד
יכול להיות שאם הייתי במקום כמו של מתמטיקה הייתי מתחבר יותר לבנות אבל למדתי רק עם בנים אז לא התחברתי לאף אחד
המון פעמים כעסתי על עצמי בגלל זה שאני נפגע מכל דבר קטן ולא יכול לזרום עם אנשים שיורדין עלי בצחוק
אף אחד במציאות לא יודע שאני רגיש כי אני לא מראה את זה
אני בוכה בשקט לעצמי כשאני לבד
יכול להיות שאם הייתי במקום כמו של מתמטיקה הייתי מתחבר יותר לבנות אבל למדתי רק עם בנים אז לא התחברתי לאף אחד
להיות רגיש זאת זכות. אני אף פעם לא התביישתי בזה. ואף פעם לא הדחקתי את זה מהסיבה הפשוטה שגם אם אני אדחיק את זה בסופו של דבר זה חלק ממני ולא משהו שצריך לשנות, לא בשביל ה''גבריות'' שהחברה מציבה ולא בשביל אף אחד :)
נע. האמת שהבנתי את זה אחרי שדיברתי עם מישהו.
יש לי שינויי אישיות כל חצי שנה ככה.
לא אכפת לי מזה, לרוב. או בכלל.
זה לא שפתאום הבנתי שיש לי בעיה, או שיש לי משהו שהחברה לא מקבלת. אף על פי שלא אכפת לי ממה שהחברה חושבת.
יש לי שינויי אישיות כל חצי שנה ככה.
לא אכפת לי מזה, לרוב. או בכלל.
זה לא שפתאום הבנתי שיש לי בעיה, או שיש לי משהו שהחברה לא מקבלת. אף על פי שלא אכפת לי ממה שהחברה חושבת.
תראי, להיות רגיש זה לא דרך חיים כמו נטייה מינית או משהו, זה פשוט אופי.
כמו שיש אנשים ביצ'ים ומגעילים יש גם רגישים...
אני בתור רגיש סבבה לי עם זה, אני גם ככה שם לב לתמונה המלאה, יש פעמים שזה קצת מוקצן ואני סופר רגיש אבל זה דבר דיי חיובי.
כמו שיש אנשים ביצ'ים ומגעילים יש גם רגישים...
אני בתור רגיש סבבה לי עם זה, אני גם ככה שם לב לתמונה המלאה, יש פעמים שזה קצת מוקצן ואני סופר רגיש אבל זה דבר דיי חיובי.
שואלת השאלה... אני זכר ביג'נדר... אני פשוט רשומה בתור בת כי זה מרגיש לי יותר נכון. אבל בעיקרון אני זכר.
שואל השאלה:
אם מישהי שאתה מחבב כבר 3 שנים תתעלם ממך כשאתה בא אליה, זה יעליב?
עשיתי את בטעות ואני מרגישה ממש אשמה. זה אמנם היה לפני חצי שנה אבל עדיין.
אם מישהי שאתה מחבב כבר 3 שנים תתעלם ממך כשאתה בא אליה, זה יעליב?
עשיתי את בטעות ואני מרגישה ממש אשמה. זה אמנם היה לפני חצי שנה אבל עדיין.
אנונימית
כן
הייתי נעלב
אבל כאילו... אדק, אם היא הייתה יודעת שאני מחבב אותה אז הייתי מבין את הרמז ולא מציק לה.
הייתי נעלב
אבל כאילו... אדק, אם היא הייתה יודעת שאני מחבב אותה אז הייתי מבין את הרמז ולא מציק לה.
הבנתי כשאני רגיש ברגע שהרביצו לי בגן ולא הייתי יכול להחזיר, למרות שלפעמים זה כן הגיע לי וכנל ביסודי. זו הייתה תקופה שסבלתי בה המון בגלל שלא היה לי אופי..
עוד משהו שעזר לי להבין את זה הוא שהתאהבתי במישהי שלא רוצה אותי ונעלבתי מכל דבר קטן שהיא עשתה, וגם מכל דבר קטן שחברים עושים לא במקום..
אני לא קיבלתי את עצמי. אני החלטתי שאני רוצה לגדל אופי ו"להיות גבר" (עד כמה שזה נשמע מטומטם, זה מה שזה)..
התחלתי להתאמן לא רק בגלל זה, אבל גם.
לאחר כמה חודשים עברתי לכושר קרבי שזה ממש עוזר לאופי, ובכללי כל סיטואציה קשה מבחינה רגשית שקורית לי בחיים מראה לי שלא הכל כזה נורא וזה גורם לי לפחד פחות.
על מה המינוס?
אני יודע שיש לי רעיון מטומטם, אבל ראבק אתם לא יודעים מה בכלל עברתי, בגלל שהייתי "רגיש".
הייתי הולך לטיפול באיזה מכשיר בשביל שלא יכאב לי החזה. - למה הוא כאב? כי הייתי עושה עניין ונכנס ללחץ מכל דבר.
כולם צחקו עלי שאני "נקבה" והילד הכי חלש פיזית ונפשית.
אף אחד לא לקח אותי ברצינות.
אנשים הרשו לעצמם לנצל אותי ולדרוך עלי.
עוד משהו שעזר לי להבין את זה הוא שהתאהבתי במישהי שלא רוצה אותי ונעלבתי מכל דבר קטן שהיא עשתה, וגם מכל דבר קטן שחברים עושים לא במקום..
אני לא קיבלתי את עצמי. אני החלטתי שאני רוצה לגדל אופי ו"להיות גבר" (עד כמה שזה נשמע מטומטם, זה מה שזה)..
התחלתי להתאמן לא רק בגלל זה, אבל גם.
לאחר כמה חודשים עברתי לכושר קרבי שזה ממש עוזר לאופי, ובכללי כל סיטואציה קשה מבחינה רגשית שקורית לי בחיים מראה לי שלא הכל כזה נורא וזה גורם לי לפחד פחות.
על מה המינוס?
אני יודע שיש לי רעיון מטומטם, אבל ראבק אתם לא יודעים מה בכלל עברתי, בגלל שהייתי "רגיש".
הייתי הולך לטיפול באיזה מכשיר בשביל שלא יכאב לי החזה. - למה הוא כאב? כי הייתי עושה עניין ונכנס ללחץ מכל דבר.
כולם צחקו עלי שאני "נקבה" והילד הכי חלש פיזית ונפשית.
אף אחד לא לקח אותי ברצינות.
אנשים הרשו לעצמם לנצל אותי ולדרוך עלי.
אנונימי
שואל השאלה:
זה ממש לא מטומטם! זה רק מראה כמה לב ענק יש לך, כמה הכלה ואכפתיות והבנה יש לך.
אני ממליצה על הספר של גיא ווינש "לצאת ממצוקה רגשית".
זה ממש לא מטומטם! זה רק מראה כמה לב ענק יש לך, כמה הכלה ואכפתיות והבנה יש לך.
אני ממליצה על הספר של גיא ווינש "לצאת ממצוקה רגשית".
אנונימית
אמרו לי מלא שאני רגיש בכיתה א'
והיום אני לא
והיום אני לא