7 תשובות
כלום לא מאובחן או משהו, אבל בקיץ קרה לי מקרה שהשאיר אותי ממש פגועה ולא יציבה נפשית.
יום אחד אמא שלי אמרה לי שהשמנתי ועליתי איזה 4 קילו וממש נפגעתי. מאז דילגתי על ארוחות.
בספטמבר אח שלי סיים ללמוד וחזר לגור בבית. הוא היחיד ששם לב שאני מדלגת על ארוחות ויום אחד הוא צעק עליי שאני צריכה לדאוג לעצמי. הוא לא יודע למה דילגתי על ארוחות, אבל מאז הוא דואג לחכות לי בבית עם אוכל שהוא מכין כל פעם שאני חוזרת מהבית ספר. הוא לא היה יוצא מהבית כדי לדאוג לי ורק עכשיו התחיל לישון אצל חברים וכאלה.
כל ערב הוא שואל אותי מתי אני מסיימת מחר ומה אני רוצה לאכול.
אני לא יודעת כמה שקלתי אז, אבל היום אני 41.
יום אחד אמא שלי אמרה לי שהשמנתי ועליתי איזה 4 קילו וממש נפגעתי. מאז דילגתי על ארוחות.
בספטמבר אח שלי סיים ללמוד וחזר לגור בבית. הוא היחיד ששם לב שאני מדלגת על ארוחות ויום אחד הוא צעק עליי שאני צריכה לדאוג לעצמי. הוא לא יודע למה דילגתי על ארוחות, אבל מאז הוא דואג לחכות לי בבית עם אוכל שהוא מכין כל פעם שאני חוזרת מהבית ספר. הוא לא היה יוצא מהבית כדי לדאוג לי ורק עכשיו התחיל לישון אצל חברים וכאלה.
כל ערב הוא שואל אותי מתי אני מסיימת מחר ומה אני רוצה לאכול.
אני לא יודעת כמה שקלתי אז, אבל היום אני 41.
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה, תרגישי טוב! (:
תודה רבה, תרגישי טוב! (:
שכחתי להוסיף שזה קרה בגיל 14 וחצי,, עכשיו אני בת 15 וקצת
אנונימית
אני הייתי בתת משקל בכיתה ב וגם עכשיו אני בתת משקל.
אני שונאת לאכול לחם ואני מדלגת על ארוחת בוקר כי אני לא רעבה בבוקר וגם אני אוכלת קצת בארוחת ערב אבל אני אוכלת די הרבה ממתקים... אני פשוט לא יודעת איך להתגבר על זה...:(
אני שונאת לאכול לחם ואני מדלגת על ארוחת בוקר כי אני לא רעבה בבוקר וגם אני אוכלת קצת בארוחת ערב אבל אני אוכלת די הרבה ממתקים... אני פשוט לא יודעת איך להתגבר על זה...:(
אנונימית
וגם אני שוקלת 33 ק''ג ואני בכיתה ז
אנונימית
באחד מההתקפי דיכאון שלי פשוט ישבתי ואכלתי כמה שיכולתי במשך כמה ימים. פשוט אכלתי ואכלתי עד שאימא שלי שמה לב שאני כל דקה מכניסה משהו לפה ועצרה אותי. מחביאים אוכל בבית שלנו, לא יודעת אם יש את זה גם בבתים אחרים אבל כן.
אנונימית
זה לא הפרעןת אכילה
זה לא הפרעןת אכילה
באותו הנושא: