איך להתמודד עם תסכול מילדה פרחה?

יש ילדה בכיתה שלי שפעם הייתה חברה שלי אבל עכשיו היא מעצבנת בגלל שבכיתה ז היא אמרה לי שהיא רוצה להיות שחקנית ואמרתי לה "איזה קטע גם אני" (מכיתה ד)
והיא אמרה לי "לא נראה לי שתצליחי בתור שחקנית"
עברה כבר שנה וחצי וזה עדיין מתסכל אותי
היא גרמה לי לחשוב שאני לא טובה מספיק וזה מאוד מעצבן אותי
כל פעם שאני רואה אותה יש לי עצבים בגללה אחרי זה המשכנו להיות ידידות לא ממש בקשר אבל עדיין..
אבל עכשיו היא נהייתה פרחה
ממש פרחה
וכל פעם שאני רואה אותה, זה עדיין ממשיך לתסכל אותי.
קצת התגברתי על זה, אבל עדיין כל פעם שאני מסתכלת במראה, מתחילות לצוץ בי מחשבות.
אולי אני באמת לא כזאת טובה..
אולי היא צדקה ):
אני יודעת שהיא מחרטטת כדי להוריד אותי, אבל עדיין לא סלחתי לה והיא ממשיכה להתנהג כאילו כלום.
היא לא יודעת מה הולך בתוכי.
היא לא יודעת שאני אצטרך פסיכולוג בגללה.
היא חושבת שזה היה בצחוק, אבל היא כל כך סתומה שהיא לא מבינה כמה מילים יכולות לפגוע.
אני לא אשכח לה את זה בחיים.
יש לכם עצות? עידודים אולי..?
תודה מראש❤