למה אנשים תמיד מחפשים את הרע בחיים? יש כל כך הרבה שלא אוהבים את החיים וכל כך הרבה ששונאים..

וגם באמת המציאות לא מושלמת.
לא הכל טוב ויפה.
זו המציאות.
להתעלם מזה זו תמימות.

שואל השאלה:
לא אמרתי לאף אחד לא להיות עצוב.
להיות עצוב זה גם חלק מהחיים.
אבל עובדה שרוב האנשים פשוט לא אוהבים את החיים.
וזה ממש לא חסר חשיבות שבן אדם יאהב את החיים שלו.

אבל למה שיאהבו את החיים אם כל כך רע להם?

שואל השאלה:
יש סיבה לזה שרע להם...
משהו קרה להם שעושה להם רע ואת זה אפשר לפתור.
אבל לכתוב בטוויטר "אוף למה החיים כאלה קשים" זה לא ממש עוזר..
ושלא נדבר על כל ילדה שנייה שמתבכיינת בטיקטוק

שואל השאלה:
אם באמת היה להם רע ויש להם בעיה הם לא היו רוצים לפתוח את זה לרשתות חברתיות.
אנשים לא פותחים את הבעיות שלהם בכזאת קלות.
רוב האנשים שעושים את זה ברשתות חבריות זה בשביל תשומת לב נקודה.

את כותבת שטויות
וזה לא עובד ככה שאפשר לפתור כל מה שרע
אם זה היה אפשרי כבר הייתי מאושרת

ואם הם רוצים תשומת לב זה אומר שלא רע להם?

שאלה טיפשית
זה שאת שמחה וטוב לך בחיים לא אומר שכולם צריכים להיות ככה.
ויש הרבה מאוד דברים רעים בחיים ויותר קל למצוא דברים רעים מטובים.
את לא יכולה להגיד למישהו עצוב למה אתה לא אוהב את החיים...
זה פשוט חסר רגישות.
גם זה טיפשי לדעתי להגיד למישהו שבוכה אל תבכה, או אל תהיה עצוב.
זה לא משפר את ההרגשה שלו, והוא יכול לחשוב שאף אחד לא מבין אותו.

כי קשה להסתכל על העולם בעין טובה כשקורה כל-כך הרבה רע
יש הרבה יותר רע מטוב וכל דבר טוב נגמר בסופו של דבר
שום דבר לא נצחי ושום דבר לא שחור ולבן
עם טוב יש רע ועם רע יש טוב ועוד כאב וסבל ושמחה וחיוכים באפור
אבל תמיד יהיה רע בשלבים מסוימים
זה פחות לחפש את הרע אלא להיות מציאותי ולא להסתכל על הכל בעיניים תמימות וורודות

שואל השאלה:
אל תכניסי לי מילים לפה.
לא אמרתי שאפשר לפתור כל רע.
אבל עם בעיות נפשיות אפשר להתמודד.
ולקבל תשומת לב דרך רשתות חברתיות זה דרך נוראית...
אם עובר עליהם משהו והם רוצים תשומת לב הדבר האחרון לפנות אליו זה רשתות חברתיות.
ברשתות חברתיות אנשים מרשים לעצמם להגיד מה שהם רוצים...

שואל השאלה:
אני לא מאשימה אותם שהם הולכים לרשתות חברתיות..
זה הדבר הראשון שאני בעצמי עשיתי...
אבל הבעיה ברשתות חברתיות שהרבה דברים הם גם מידע שגוי, אני קיבלתי כל כך הרבה לחץ מרשתות חברתיות...
אני חושבת שלפנות לרשת חברתית זה לא דבר נכון...

מה זה משנה לאן הם פונים כדי לקבל עזרה או תשומת לב? לא לכולם יש את היכולת לפנות לאיש מקצוע או לדבר פנים אל פנים
זה קשה להוציא בקול את מה שיושב עלייך ולכן הרבה מעדיפים רשתות חברתיות כשלא רואים את הבנאדם עומד מולך או אתרים אנונימיים כמו סטיפס
את מסתכלת על זה בצורה ממש שגויה

שואל השאלה:
בטח שזה משנה לאן הם פונים...
את יודעת כמה לחץ יכול לגרום רשתות חברתיות..
אנשים שאין להם למי לפנות אני עוד יכולה להבין.
אבל יש כל כך הרבה שלא יודעים למה הם נכנסים ולוקחים את הדברים ברשת למקום לא נכון ורק נלחצים מזה...

תני לי דוגמה ללחצים האלה שאת מדברת עליהם

בדיוק כמו שאת כותבת שיש לך בעיות נפשיות... וגם התמודדת עם דברים קשים... ואת כותבת לי לא לשפוט אותך בגלל זה, אז יש עוד אנשים כמוך.
וזה נראה כאילו שאת שופטת אותם...
את כאילו כותבת למה אתם לא אוהבים את החיים...
בגלל זה זה גורם לי לחשוב שאת חסרת רגישות בקטע הזה.

שואל השאלה:
בלבול מיני.
כל אחד עובר את זה...
כמובן שהרבה מאוד (כמוני) עברו לרשת החברתית..
וכל ששאלתי יותר ויותר שאלות אפילו הדבר הכי קטן הלחיץ אותי וגרם לי להגיע למצב שרציתי להתאבד..
אחרי זה גיליתי את המצב האמיתי שלי (זה לא היה בלבול מיני) וטיפלתי בו..
אבל זה לא רק אני ויש מקרים שהסתיימו ברע יותר, או אפילו מקרים קשים יותר.

שואל השאלה:
אני שואלת למה אתם לא אוהבים את החיים..
בגלל שכמה אפשר לראות אנשים כותבים עד כמה החיים חרא...
אנשים שכחו שיש פה דברים טובים בעולם הזה...
אז נכון יש הרבה מאוד רעים שמקשים על הטובים, אבל עדיין יש טובים...
זה קשה כבר לראות אנשים פה בסטיפס, ברשת חברתית, שרוצים להתאבד.

שואל השאלה:
אבל יש מישהו מאחורי האנונימי הזה...
מישהו לחוץ שמנסה להבין מה עובר עליו, ולצערי הוא לא פנה לעמדה הנכונה..
תמיכה אפשר לקבל פה בשפע אבל לצערי גם שנאה..
ואיך אמרתם, רע גובר על הטוב לפעמים...
אבל זה למה אני חושבת שצריך להתמקד במה שעושה לך טוב, כדי שיהיה לך טוב...
(אני גם לא אוהבת הגדרות, בלבול מיני זה מה שחשבתי שהיה לי)

מה את רוצה שהם יעשו? חח
זה שאלה כל-כך לא מובנת כי מצד אחד את מודעת לזה שהחיים לא דבש אבל מצד שני לא מבינה למה אנשים סובלים מהחיים
את לא יכולה לשפוט. נקודה.
אני סובלת מהחיים שלי ואני ממש לא אכנס איתך לפרטי פרטים למה כי זה ממש לא עניינך אז סליחה שאני לא מקפצת מאושר כשבאלי למות ולסיים עם הסבל שלי
אבל את לא יכולה לשפוט אותי בגלל זה

קצת קשה לי לבטא במילים כבר תשובות למה שאת כותבת כי את מתווכחת עם כל דבר....
אבל אני בטוחה שיש עוד אנשים שמסכימים איתי שצורת החשיבה שלך שגויה ומבינים את הכוונה שלי.
את כל הזמן כותבת שאני לא מבינה כלום ומתווכחת עם מה שאני כותבת זה קצת מעצבן
בכללי קל לי להבין התנהגות של אנשים
אולי את פשוט לא מבינה את מה שאני כותבת

שואל השאלה:
איך לעזאזל הגעתם למצב שאני שופטת אתכם?
אני שאלתי למה אתם לא מנסים לפחות להסתכל על הטוב?
אתם מודעים למצב שלכם? אתם יודעים שרע לכם? אתם לא רוצים לעשות כלום לגבי זה?...
אם רע לכם ואתם יכולים לשנות את זה תשנו את זה...

זה נראה כאילו שאת מאשימה אנשים בזה שרע להם
ועם בעיות נפשיות זה לא פשוט להתמודד
את כל הזמן כותבת שטויות
זה נראה כאילו שאת חושבת שלא באמת רע לאנשים והכל טוב והם מדמיינים
זה מגעיל מצדך

שואל השאלה:
אני לא מאשימה אף אחד, לא אמרתי את זה אז אל תסיקי מסקנות כאלה מכלום.
את כותבת שטויות כי אני בעצמי מתמודדת עם בעיות נפשיות.
אני יודעת מה זה רוע אמיתי ומה זה רצון למות, אבל אני בעצמי מצאתי את הטוב בעולם, הפסקתי להתסכל על הרע ואני מרגישה יותר טוב...
ואל תקראי לי מגעילה, את לא מכירה אותי.
תשקלי את המילים שלך לפני שאת כותבת אותם.

ואת באמת לא יכולה לשפוט
הרי את טוענת שגם לך רע אז מה את מתלוננת שאנשים אחרים לא רואים את הטוב בהכל

תגידי את לא מבינה מה שאומרים לך? יש דברים שאי אפשר לשנות ובגלל זה רע לאנשים

אני מת על החיים שלי גבר, אנשים פשוט דמרטיים. "אוי לא ירד היום גשם איזה באסה עכשיו אני בדיכאון קליני" משפט אמיתי ששמעתי

קל להגיד את זה כשהחיים שלך דבש