אשמח לביקורות ודעות על הקטע שכתבתי(בתיאור)

זה יפה מאוד, לדעתי יש לך כישרון
מעניין אותי, זה משהו שקרה לך או שהמצאת?

שואל השאלה:
היי אנונימית, קודם כל תודה !
משהו שקרה לי :) אתמול החלטתי להוציא לדף ולפרוק..
אם יש דברים שצריכים תיקון אני יותר מאשמח שתכתבי לי :)

זה יצא ממש יפה, אני לא חושבת שצריך לתקן משהו!
באלך לדבר על זה בפרטי? את תמיד מוזמנת:)

אני לא יכולה לבקר את התוכן של הקטע עצמו מאחר שאלה די בבירור הרגשות שלך, ולבקר אותם זה כמו לבקר דף מיומן של מישהו. לכן לא הייתי אומרת שזה ממש קטע ספרותי - הוא פשוט לא כתוב ככה, וזה בסדר. בתור מה שהוא הוא בסדר גמור והוא עושה את מה שהוא צריך.
מה שכן הייתי מציעה בחום להקפיד על פיסוק. פסיקים, נקודות, נקודותיים ועוד. שימי לב שאחרי רוב סימני הפיסוק צריך לעשות רווח. כלומר:
לא ככה - "אבא,אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי ככה סתם,אבא טוב"
אלא ככה - "אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי ככה סתם, אבא טוב."
(שימי לב שהוספתי נקודה, זה מאחר שגם מרכאות זקוקות לנקודה בסוף משפט)

בנוסף , אין פה ממש פסקאות למרות שיש צורך בהן. אם את לא יודעת, פסקאות מורכבות כמה משפטים שמאוגדים תחת אותו נושא.מומלץ ללמוד את זה ואיך להשתמש בזה.

בהצלחה (:

שואל השאלה:
היי אנגי שין, קודם כל תודה רבה על ההערות ! אני רוצה יותר להשתפר בכתיבה ולהפוך אותה לספרותיות יותר, תיקנתי ואשמח שתבדקי.

יש שורה בשיר "אבא" של אביתר בנאי שהולכת ככה
"אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם, אבא טוב. "

ותמיד אני נזכרת בתמונות מהבת מצווה שלי שאמא שלי תלתה לו בבית ויש לי רק שאלה אחת,
האם הוא עדיין אוהב אותי ?
האם יש לו עדיין מקום פנוי בלב שלו בשבילי ?
האם הוא כבר הוציא את התמונות,
או שהשאיר שישאר מזכרת קטנה וטובה ?

אני לפעמים רוצה להיות דנידין,
ללכת אליו הביתה בשקט בשקט ולהסתכל,
אם התמונות שלי עדיין שם.

להיכנס לו לתוך הלב,
ולראות אם עדיין המקום שלי נמצא שם.
בלי שום סיבה
ככה סתם,
אולי הוא באמת אבא טוב.

הממ לפני שאבקר אני רוצה שניה להבין לאן את חותרת - זה שיר? ספוקן וורדס? פשוט קטע?

שואל השאלה:
קטע כתיבה ופריקה שמכוון להיות ספוקן וורדס

הבנתי. אני לא ממש מוכרת עם התחום של ספוקן וורדס אבל אנסה לתת כמה הערות כלליות^^ חייבת לומר שזה הרבה יותר הגיוני לקריאה עכשיו כשאני יודעת שזה ספוקן וורדסxd

אני אתמקד על פיסוק כי יצא לי נורא ארוך xd אוקיי, הנה מתחילים:

- בין פיסוק סוגר למרכאות אין צורך ברווח. כלומר, הפיסוק עובד ככה: "...אבא טוב." שימי לב שאין רווח^^
טעות שלי שלא הסברתי כמו שצריך, הקטע הוא שאם יש פיסוק בין שתי מילים שונות, בדרך כלל צריך להיות רווח אחרי סימן הפיסוק. כמו שאת רואה שאני כותבת לאורך הפסקה הזאת. יש כמה סוגי פיסוק ששוברים את החוק הזה אבל הרוב הגדול מצייתים לו.
כמה צורות פיסוק נבדלות תוכלי למצוא במרכאות פותחות, סוגריים פותחים ומקף. כולם לא דורשים רווח אחרי סימן הפיסוק.

-בנימה זו, אין רווח לפני רוב סימני הפיסוק. לכן: "...הוא עדיין אוהב אותי ?" לא נכון. זה אמור להיראות ככה: "...אוהב אותי?"
מה שכן, כמה מסימני הפיסוק שצריך רווח לפני שמשתמשים בהם: סוגריים פותחים, מרכאות פותחות, וקו מפריד.
לידיעה כללית קו מפריד נראה ככה - ונסי שלא להתבלבל בינו לבין מקף. מה שכן את לא חייבת להתחיל להשתמש בו עכשיו אם את לא בטוחה לגביו, רק לידע כללי.

- שמתי לב שיש כמה מקומות שיכלו להרוויח מנקודותיים (אני מדברת על הרבה סימני פיסוק אז שלא תתבלבלי, אני מדברת על הסימן הזה [:]).
למשל אחרי "הולכת ככה" נקודותיים יכלו להיות מאוד טובות. בנוסף, "ויש לי רק שאלה אחת" - גם יכל להרוויח מנקודותיים. נסי שלא לפחד להשתמש בנקודותיים. כל עוד אנחנו לא מגזימים בנקודתיים זה בסדר גמור להשתמש בהן וזה לא הופך את מה שאת כותבת לפחות ספרותי (זה פחד שלהרבה אנשים יש. נכון גם לסוגריים, אגב).

- הערה על סגירת מרכאות. יש שני סוגים של פיסוק שעובדים עם מרכאות, עכשיו שאני יודעת שאת כותבת ספוקן וורדס זה קצת שונה מקטע רגיל. את תוכלי להשתמש בזה, אז הנה הרצה מהירה:
מרכאות ספרותיות - אלה מרכאות בהן אנחנו משתמשים כחלק מטקסטים סיפוריים. במרכאות כאלו הניקוד הסוגר עובד בתוך המרכאות.
במרכאות כאלו כל מה שנמצא בתוך המרכאות עצמן הוא משפט, וכל מה שנמצא בינן הוא משפט גם כן - לכן הכל צריך פיסוק סוגר כלשהו.
למשל:
"שלום," אמרה טיפאני. "אני שמחה לפגוש אותך."
חייכתי אליה בחזרה. "שלום."
^שימי לב שלכל אחד מהחלקים היה פיסוק סוגר כלשהו. זה כי כל אחד מהם עומד בתור משפט. אין מצב שאנחנו עוזבים חלק כלשהו ללא פיסוק סוגר.
לעומת זאת, יש מרכאות עיתונאיות - מרכאות בהן משתמשים בעיקר בכתיבה עיתונאית, אבל לא בהכרח. הן מאוד נפוצות בספוקן וורדס. הסיבה היא שהמרכאות האלו הן בדרך כלל חלק ממשפט גדול יותר, מה שממש טוב לזרימה של כתיבה עיתונאית וגם ספוקן וורדס.
למשל:
טיפאני אמרה "שלום, אני שמחה לפגוש אותך".
חייכתי אליה בחזרה והחזרתי "שלום" גם כן.
יש שינוי מאוד משמעותי בין השניים.

חשוב לי לציין שבשני סוגי המרכאות מומלץ לעבור שורה כל פעם שהדובר מתחלף.

לסיכום של פיסוק: זה תהליך, יקח לך זמן להתרגל לזה אבל את תקלטי את זה ככל שתמשיכי להתאמן. אני לא רוצה שתרגישי חייבת לקחת וישר ליישם את כל מה שאני כותבת פה, אם את מרגישה בנוח אז בטח, אם את מרגישה שאת הולכת לאיבוד נסי לקחת את זה צעד אחד בכל פעם ואין לחץ xd

תרגישי חופשייה לשאול אם משהו היה לא ברור, ניסיתי להיות ברורה אבל xd

וואו זה יצא מפלצתי

^כן בהחלט יצא ארוך חחח

שואל השאלה:
תודה ענקית לכם! עזרתם לי מאוד :)