אפשר לפרוק ושאנשים באמת יוכלו לייעץ לי? אני אבודה פשוט.. לא מפסיקה לבכות

אני מתחננת שתקראו אין לי אף אחד חוץ מסטיפס
החברה הכי טובה שלי נכנסה לסוג של בור.. החברה היחידה שיכלתי לפרוק לה והיא באמת תמכה בי והיא גם הייתה פורקת והייתי תומכת בה.. עכשיו לפני חודשיים בערך גילו לה חיידק בבטן וזה הוביל לזה שהיא לא הייתה בלימודים חודשיים ועכשיו היא חוזרת לעניינים והיא גם לדעתי נשאבה לדיכאון וכל הזמן זה פריקות שלה.. וגם כשאני פורקת (זה בדרך כלל על הלימודים על הקושי והלחץ) היא אומרת כן גם לי והיא מתחילה לדבר על הקושי שלה.. עכשיו ויתרתי והפסקתי לפרוק לה ואני לא נופלת עליה עם הצרות שלי יותר ורק היא פורקת לי הבעיה שלא מצליחים לעזור לה.. היא לא רוצה לדבר עם היועצת ולא רוצה פסיכולוגית ובנוסף לצרות שלי עכשיו גם היא ואני רוצה גם לעזור לה אז אני לא אוותר על הקטע שהיא פורקת לי וגם אני לא נכנסת לשיעורים רצוף ולוקחת מלא חופשים כי עמוס לי עם הלימודים וזה מקשה עליי ומכניס אותי לדאון.. וגם עכשיו יש לי עומס ולחץ והלחץ הופך להיות נפשי ואין לי עם מי לדבר ואין לי למי לפרוק כמו אז (זה די התחיל לפני שבוע כשהיא התחילה לחזור ללימודים אז המצב הנפשי שלה התדרדר והיא לא קולטת את זה שהיא חייבת עזרה).. בכל מקרה אני גם לא יכולה להיכנס לדאון כי גם ככה כל הזמן מחברים בנינו ויחשבו שאני ככה בגלל שהיא ככה אז אני חייבת לשחק את עצמי שהכל בסדר (למרות שעם חברות שלי אני די מאושרת) אבל אין לי עם מי לדבר אני לא יכולה לדבר עם המחנכת כי היא תחשוב שאני סתם צומיסטית וככה בגלל שחברה שלי ככה..
איך אני מתקדמת מפה? ומחר יש לי שיעורים עם המחנכת ואני לא רוצה שיראו שאני בדאון.. איך להצליח להראות שמחה? איך בכלל אני מתמודדת מעכשיו? איך מתמודדים בלי מישהו לפרוק לו?
אני מהאלה שחייבים לפרוק ולשתף כי אני לא מצליחה לשמור הכל אצלי וקשה לי לפרוק לאנשים זרים כי הם לא באמת איתי.. הם לא באמת יכולים לדעת מה הלוז..