חולה בדיכאון ואני ברמת תפקוד נמוכה, איך להתגבר על זה??

אתה יכול לבוא לפרטי

עזרה חיצונית :(

אתה אומר שאתה ברמת תפקוד נמוכה, אז אולי זה חלק מהבעיה, אם אתה לא מתפקד אתה נשאר הרבה כנראה באזור הבטוח שבו אתה כלוא הרבה זמן רק עם עצמך.

יודע שזה דורש מוטיבציה שלא בהכרח יש לך אבל תנסה אולי לצאת מהבית, אולי תחפש עבודה, כנראה שתהיה חייב במקום כמו עבודה לעשות קצת אינטרקציה עם אנשים וזה יעזור לך להעביר קצת את הזמן ואולי קצת עם בדידות שאולי אתה חווה.

אם שום דבר לא עובד תשקול ללכת לפסיכיאטר ולבקש נוגדי דיכאון, הם לא תרופת פלא שתיתן לך רצון לחיות אבל הם יהפכו את היום שלך לאולי קצת יותר נסבל.

שואל השאלה:
הייתי אצל פסיכיאטר ואמר לי קח כדור נוגדי דיכאון ולא לקחתי, אין לי כוח לתפקד בכלל להתקלח בשבילי זה משימה קשה, אני מרוב מצב רוח רע פשוט יוצא מהבית בכוח רק שאתן לי כוח לתפקד בבית כמו לעשות כביסה או כל דבר אחר

לדעתי אין לך מה להפסיד מלנסות לקחת את הכדורים(רק לא פגי תוקף)..
גם אני עם דכאון אבל כנראה במצב טיפה טוב יותר ממך(גם לא לגמרי מתפקד אבל אני לפחות לא לגמרי סובל ביומיום) ויש מצב שזה עזר לי קצת.
אתה גם לא תצטרך לזכור לקחת אותם אם פשוט תשים שעון מעורר שיצלצל כל יום.
ואם אתה שואל בשביל מה ואיך זה יעזור? אז התשובה היא שתכלס זה פשוט מקל על המצב וגורם לך להרגיש קצת יותר טוב.

שואל השאלה:
אני לא רוצה להתעסק עם כדורים מפחד שזה ידפוק אותי עוד יותר.... צריך להתמיד לקחת אותה קבוע אחרת זה לא ישפיע עליי, קשה לי להתמיד בדברים אני אדם לא עקבי גם השעות שינה שלי לא מסודרות נכון ולא עקביות

תאמין לי שאני אותו הדבר, אני שם שעון מעורר ל3 בצהריים ועוד אחד ל4, גם אם אני קם ב1 בצהריים וגם אם ב2 וגם אם ב3 זה עדיין אפקטיבי בלעזור לי לא לשכוח לקחת כדור.

שואל השאלה:
אני רק לעיתים נדירות שם שעון מעורר ואני שם אותם כמעט בכל השעות כל שעון הפרש של חצי שעה בניהם

אה ולגבי הפחד מלהתעסק איתם, אני יכול להבין אותך, יצא שהפסקתי אחרי חודשיים והיה לי חתיכת ריבאונד של שבועיים שבו הרגשתי אפילו יותר גרוע ממקודם אבל זה עבר לי ואחרי זה לא הרגשתי שאני ממש צריך כדורים שוב, אבל המשפחה שלי די התעקשה אז התחלתי שוב.
אבל כאילו כשאתה לוקח את זה זה כן עוזר לך להרגיש קצת טוב יותר נראה לי, לפי ההורים שלי היה ניתן לראות שינוי לטובה כשהייתי תחת הכדורים..

שואל השאלה:
כדורים אני יכול לנסות לקחת אותם מתי שאני ארצה, מפחד מהעתיד שלי קשה לי להחזיק מקום עבודה ולתת בו את המאה אחוז שלי, היום רציתי ללכת לעשות כמה סידורים ובסוף לא עשיתי כי לא הצלחתי לזוז מהמיטה וגם הייתי צריך להתקלח שזה אתגר מפני עצמו... זה כיף לצאת מהבית רק המקלחת קשה והחרדות מעצבנות

אני יכול להבין את הפחד מהעתיד אבל אני חושב שאתה צריך להתעסק יותר בהווה.. קודם תצא מהבעיה הנוכחית ואז תנסה לתקן את הבעיות הפוטנציאליות העתידיות לדעתי..

שואל השאלה:
איך יש לך כוח להתקלח כל יום? אני מתקלח תמיד לפני שאני יוצא מהבית כדי לא להיות מסריח ולא לעשות לי פדיחות, ינסה להתמודד עם הבעיות שלי עכשיו

אהמ אני די כמוך, גם מתקלח לפני שאני יוצא לרוב, ואני יוצא לפעמים כל יום, ולפעמים אני מתקלח סתם כי אני מרגיש מלוכלך אבל לא נראה לי שזה מחייב שאני אתקלח כל יום.

שואל השאלה:
גם אני מתקלח לפעמים שאני מסריח אבל זה לא קורה הרבה, לרוב מתקלח רק שאני ממש חייב, קשה לי לסדר את החדר שלי כמו לשטוף אותו, אני לא תמיד יוצא כל יום מהבית

חחח אנחנו די דומים אז. רק שאני פחות בקטע של לצאת מהבית, יותר מכריחים/לוחצים עליי בטענה שזה לטובתי, כמובן שאני מעריך את הדאגה שלהם אבל אני עדיין לא מעוניין לרוב.

שואל השאלה:
לי עושה טוב לעשות סיבוב עם עצמי לבד ולראות סתם אנשים עוברים ברחוב כמו והולכי רגל או סתם מכוניות נוסעות, תנסה את זה כיף מאשר לשבת ב4 קירות בבית, כן אנחנו ממש דומים חח חח

חח, הסיבה שיש לי דכאון היא בין היתר כי אני לא מסתדר עם מערכת העיכול שלי, אני יותר לא מתפקד בגלל הבעיה הרפואית/פסיכולוגית הזו(תסמונת מעי רגיז) מאשר בגלל הדכאון עצמו, אז לשבת בבית זה המצב המושלם בשבילי ולצאת מהבית זה מאוד מפחיד, כאילו אני יכול לצאת לסיבובים בחוץ אם אני מתכונן לזה נפשית קצת לפני אבל אם הייתה לי ברירה הייתי נשאר בבית.

כאילו החלק של הלא מתפקד בא אליי לפני שבא אליי הדכאון.

שואל השאלה:
אתה חולה קרוהן? אתה סובל מחרדות שאתה מחוץ לבית? איך אתה רואה את עצמך מגשים את עצמך עם הדיכאון? אני גם שואל את עצמי איך אני אגשים את עצמי בעולם הזה

לא אין לי קרוהן, מעי רגיז זה כאילו הברירת מחדל שאתה מקבל כשיש לך בעיה עם הבטן אבל בכל בדיקה רפואית של היום אתה יוצא בריא כמו שור.

וכן החרדה שלי מלצאת לבחוץ די חזקה, זה נהיה לי הרבה יותר גרוע בצבא והייתי שם שנה אז צברתי הרבה זכרונות רעים בשנה הזו בצה"ל(לא קרה לי משהו מביך מדי או משהו, פשוט יותר מדי זכרונות של סבל מההתמודדות עם זה שפשוט גורמות לי לא לרצות לצאת לבחוץ אלא אם אני חייב).

אני לא רואה את עצמי מגשים את עצמי ובגלל זה יש לי דכאון בין היתר, אני לא ממש רואה סיבה לחיות כרגע מעבר לאי רצון להרוס להורים שלי את החיים מעבר לשיבוש שאני עושה עכשיו, כאילו, ניסיתי להתחיל תואר פעמיים(פעם לפני צבא בעתודה ופעם אחרי, כשהבעיה בבטן נהייתה עוד יותר קשה) ובפעם השנייה לא ראיתי טעם בלהמשיך, כי לא יכולתי להקשיב בשיעורים וחצי מהשיעורים ביליתי בשירותים ולא חשבתי שאני אצליח לשרוד ככה בלימודים.

אני נאחז בעוד דבר קטן כרגע, וזה שאני קצת בקטע של לתכנת משחקים, אז אני מבלה את חלק מהזמן שלי בזה וחלק בתחביבים אחרים, אבל אין לי ממש תקווה לעתיד כלשהו.

שואל השאלה:
אני חולה קרוהן יש לי בעיה במעיין.... בן כמה אתה בכלל? אני בן 21 וחצי

אתה כן יוצא מהבית בשביל לעשות סידורים בסיסיים נכון? גם לי יש חרדות שאני בחוץ אבל אני פשוט סובל בשקט ואיך שהוא שורד את זה

אהמ רק לרופאים וכאלו לרוב ולעיתים נדירות לדברים אחרים, אני מתקרב ל23..
נראה לי שהיה לי חבר שהיה לו קרוהן אבל איכשהו זה עבר לו, אבל אני לא בטוח לגבי זה.

שואל השאלה:
יפה אתה קרוב עליי בגיל, איך אתה מסתדר בפעולות בבית כמו כביסה והכנת אוכל? הדיכאון משפיע עלייך גם על זה? כי לי זה משפיע מאוד ואין לי חשק ליישם את הפעולות האלה הרבה פעמים דוחה אותם, אני צריך לעשות בדיקות ומעקבים לקרוהן שלי אני דוחה אותם ובקושי הולך לבידקות האלה

חח אני עלוקה שגר עם ההורים. אני שוטף כלים לפעמים אבל כביסה מישהו אחר עושה לרוב.. את שלי אני נותן כשאני מרגיש שזה מלוכך ובבת אחת כדי שלא יצטרכו להתעסק בדברים שלי יותר מפעם אחת/פעמיים בשבוע כזה.

אני מקווה שהמצב שלך יהיה יותר טוב אחי, אני צריך לזוז לישון כבר, לילה טוב אחי, אני מקווה שתצא מזה! :)

שואל השאלה:
אה סבבה עברתי לגור לבד לפני חודש וקצת וזה לא השפיע עליי בצורה שונה מאז שגרתי אצל ההורים כי אני רגיל להיות לבד, הדיכאון נשאר אותו דיכאון שהיה לי בבית של ההורים

ממה הדכאון שלך נובע?

שואל השאלה:
אני מרגיש חוסר שליטה בחיים שלי, קשה לי להיות עצמאי במציאות, כל דבר הכי קטן נראה לי סרט בראש, לא אוהב את עצמי מרגיש פגום לעומת אחרים

למה אתה מרגיש בחוסר שליטה?
ובאיזה מובן קשה לך להיות עצמאי?

שואל השאלה:
אני בחור תפרן אין לי הרבה כסף, חיי מקצבת נכות, אני לא יכול להשכיר עורך דין בשעת הצורך כי זה עולה 20 אלף שקל, ואני גם לא יודע איך משכירים עורך דין, קשה לי להיות עצמאי ולהחליט לטוס לחול כי אני לא יודע איך, לא יודע איך קונים אוטו ועושם ביטוח, אני כן יודע ללכת לבד לבנק שלי, אבל שאר הדברים אני תלותי בההורים, אפילו הדירה הזאת שאני משכיר זה רק בזכות אבא שלי

הדבר היפה בבני אדם זה שאנחנו יכולים ללמוד מאחרים, למה לגשש באפלה כשאתה יכול להתייעץ עם ההורים שלך על לעשות את הדברים האלו? וגם אם לא ההורים יש המון מדריכים באינטרנט, זו המאה ה21 והכל, וגם אם היית חי אחרי המצאת הדפוס עדיין היית יכול לברר בספריה על דברים כאלו. או להעזר באנשים אחרים. אתה יכול לשאול בסטיפס או באסק פיפל.

אנשים עושים קצת יותר מדי ביג דיל מלהיות עצמאי. בני אדם בחיים לא היו באמת עצמאים. אנחנו לומדים הכל מההורים שלנו והסביבה שלנו. וגם אז אנחנו כמעט מוכרחים להיות בקבוצה כדי להרגיש טוב.

לגבי הכסף אין לי ממש איך לעזור לך כי אני גם לא ממש מתפקד. אני לא יודע איזו נכות יש לך(אלא אם זה הקרוהן), אבל יש לך קצבת נכות לפחות אז זה כבר משהו אני חושב..

שואל השאלה:
אני יכול לקבל עזרה ממשפחה שלי, אני מוכר לשירותיי הרווחה, למה אין לך קצבת נכות? הייתי רוצה קצבה?

אהמ לא יודע, אני בינתיים סוג של עובד מרחוק אבל זה לא משהו שישרוד להרבה זמן כנראה כי אין לי מוטיבציה לעבוד בזה. (אבא שלי מלווה אותי ומנסה ללמד אותי מקצוע תוך כדי שאני עובד תחת מכרה שלו שהיא בעלת משרד - הוא שכיר במשרד אחר)

הקצבת נכות שלך זה בגלל הקרוהן?

שואל השאלה:
אה יפה אז יש לך סדר יום מסויים לי אין סדר יום אני מובטל בלי תעסוקה, הקצבה שלי זה בגלל קרוהן ובעיות נפשיות

לא ממש, זה יותר פרילנסינג כזה, לפעמים יש לה עבודות בשבילי, זה לא סדר יום כל כך..ואני גם לא ממש אוהב את זה, זה יותר טרחה בשבילי.

אהמ הבנתי, תנסה למצוא תחביבים לדעתי, כמו שאמרתי הדבר היחיד שנותן לי אור בחיים זה לעבוד על לתכנת משחקים, אולי תמצא גם אתה משהו שאתה תאהב ויתן לך סיבה לקום בבוקר?

יש לך את כל הזמן שבעולם לחפש תחומי עניין ותחביבים ויש לך קורת גג וכסף לא להיות רעב, אתה לדעתי במקום אופטימלי להתפתח במשהו שתאהב.

שואל השאלה:
קשה לי למצוא תחביבים ולעסוק בהם, לא יודע מה אני אוהב ומה יכול לספק אותי, בזמן האחרון אני רוצה ללמוד אנגלית ממש טוב לדבר לקרוא ולכתוב, כל פעם אנסה ללמוד קצת כמה שאוכל לתת מעצמי, אקנה מחברת ועט ואתאמן על הכתב שלי, שקלתי ללכת למורה פרטי לאנגלית, אעשה צעדים להגשמת עצמית לאט לאט עד כמה אוכל לצעוד כי אין לי הרבה כוח רצון

זה בסדר, תעשה קצת קצת עד שתצליח, יש לך את כל הזמן שבעולם ואולי באיזשהו שלב תרגיש שהשקעת יותר מדי ולא תרצה כבר לוותר בקלות על מה שהתחלת. פשוט אתה חייב לנסות להשקיע בזה כמה שיותר ולא לתת ללהבה לדעוך. זה מאוד קשה אבל אפשרי.

טוב אחי אני צריך לישון, אם תכתוב עוד משהו כנראה אראה רק מחר אז אני מצטער מראש..

שואל השאלה:
סבבה כן אני יעשה צעדים כמה שאוכל גם הרווחה עוזרת לי בשיקום, לילה טוב אני אולי אדבר איתך מחר תודה על הכל :)

תעשן וויד
(זה לא סם ובטח שלא כמו הכדורים שנתנו לך)

שואל השאלה:
מה טוב לעשן את זה?

זה מרגיע זה נותן לך נקודת מבט שונה על החיים זה מוכח כעוזר בהרבה מחלות נפש זה יתן לך את השחרור שהדיכאון מונע ממך זה ישחרר לך לחצים וזה לא מזיק לגוף