בת 17, נכנסתי להריון ואני ממש צריכה עזרה.

מאיפה את?

קודם כל לפני לחברה טובה שאת סומכת עלייה , או לאיזה מורה שם בפנימייה שאת סומכת עליו/עליה.. ועדי לך לעשות הפלה כי את רק בת 17.. אבל גם להשאיר את התינוק זו אופציה אבל זה יהיה קשה לטפל ועוד בגיל כזה..

מצטערת שאת עוברת את זה
אין לך אופציה לגדל את הילד אז הפלה בדלת פתוחה תעשי בחודשים ראשונים וזה לא נקרא רצח.
או שאת תעשי אימוץ..

יש אין ספור אגודות. פשוט תרשמי בגוגל ארגונים לבני נוער בהריון. בהצלחה לך

היי יקרה שלי,
אני מבינה אותך ובאמת מצטערת לשמוע.
הרגשות אשם רודפות אחריך והמצפון מציק,
זה בטח לא נעים וכמובן גם לא פשוט.
את מתמודדת כרגע עם דבר לא קל, אני חושבת שאת צריכה לחפש חברה טובה ולדבר איתה על מה שאת מרגישה, לשתף אותה, לפרוק. את צריכה את התמיכה הזאת, אני פשוט יודעת שאת זקוקה לכל כך הרבה תמיכה. וזה כל מה שאת צריכה, רק אוזן קשבת ותמיכה. אני כאן תמיד אם את צריכה משהו :)
אני יודעת שזה לא פשוט אבל עד כמה שזה נשמע נורא את חייבת להמשיך הלאה ולא לתת למצפון להרוג אותך כי זה לא יתרום בשום דבר.
עשית טעות, קורה הכל בסדר.
בפעם הבאה תשתמשי באמצעי מניעה או משהו, זה טיפה לא היה אחראי אבל כולנו בני אדם ואנושי לטעות, פשוט תלמיד להבא.
אני מצטערת, באמת מצטערת.
אני מבטיחה שעם הזמן זה יעבור ואת תוכלי להמשיך הלאה ולהשתקם, מבטיחה. זה עיניין של זמן..

שואל השאלה:
אימוץ? אם אני מחליטה להביא את הילד ולשלוח אותו לאימוץ זה יהרוס אותו, לא מסוגלת להביא את הילד שלי לאחריות של מישהו אחר, הוא אמור להיות הכי קרוב אליי..

אני לא צריכה עזרה של שירותי הרווחה כי אני עדיין לא סגורה על ההחלטה שלי... שהיא כנראה להפיל אבל בכל מקרה

תגדלי אותו

שואל השאלה:
אין לי חברה שמסוגלת להכיל אותי, אני די מתמודדת לבד..
ואני בן אדם אחראי, אמצעי מניעה זה ברור לי.
אבל הוא אנס אותי, ככה שלא הייתה לי שליטה על המצב..

מי זה הבן *** הוא איתך בפנמיה

תקשיבי, ענו לך פה וכיוונו אותך אבל אני רק רוצה להוסיף
זה שאת מפילה לא הופך אותך לבן אדם רע, בטח שלא רוצחת.
זה שזה יכול להתפתח לעובר, ככה גם כל ביצית שלא מופרית כשאת מקבלת מחזור.
אין טעם וזה לא ייתן לך כלום אם תחשבי "אבל אם אני אתן לזה זמן זה יתפתח לעובר"
אבל את לא רוצה שזה יתפתח לעובר, לא? תראי כמה זה מדאיג אותך. הריון ולידה זה לא מה בכך, זה טראומה לגוף ולנפש, במיוחד כשאת לא רוצה בזה.
וההחלמה מהלידה היא לא פשוטה. שלא לדבר שאת לא רוצה למסור לאימוץ כי זה יהרוס אותו (ובצדק כי מערכת הרווחה שלנו על הפנים)
אז תפילי, הכל בסדר. מותר לך להחליט שאת לא מוכנה לעבור הריון ולידה ולגדל ילד וזה הכי הגיוני שבעולם שאת לא מוכנה.

אני חושבת שכדאי לך להפיל בגלל שזה מאונס, כי במקרה הזה יש יותר סיכוי שתסבלי מדיכאון בהיריון ו/ או אחרי לידה. חוץ מזה אני לא חושבת שהילד יאהב את זה שהוא נולד בגלל אונס.
יש את דלת פתוחה שעושים הפלות בלי צורך לערב הורים.
חוץ מזה יש את מרכז הסיוע להפגנות הטרדה ותקיפה מינית (לחייג 1202).
אם את רוצה לדבר או עזרה אני פה.
(אני ממש מקווה שאין פה טעויות של התיקון האוטומטי כי לפעמים אני כותבת משהו וזה מתקן לי להפך)

שואל השאלה:
כן מן הסתם שהוא לא יאהב את זה, אבל עם הסבר זה לא רלוונטי זה שהוא לא יאהב. זה לא שאני אתייחס אליו כטעות אם אני מחליטה להביא אותו.
וכן חלק מההתלבטות שלי זה הסיכון לכך שלא אוכל יותר להיכנס להריון..
ולשלוח לאימוץ זה לא פתרון..

אנונימי - לטובתה האישית זה להפיל, היא לא צריכה לעבור הריון ולידה. זה טראומה וזה מזעזע והשיקום לוקח שבועות. אף אחת לא צריכה לעבור דבר כזה אם היא לא רוצה יש נשים שאף פעם לא הביאו ילדים בדיוק מהסיבה הזאת שהן לא רוצות לעבור את הדבר הזה. הריון ולידה זה לא לכל אחת ובצדק. והיא אמרה שהיא לא רוצה למסור לאימוץ.
למה שהיא תהפוך לאמא בגיל 17?
לשואלת ברור שאנחנו לא יכולים להגיד לך מה לעשות, אבל לדעתי תפילי וההפלות ממש לא יגרמו לך להיות עקרה! יש סיכון בכל דבר אבל בימינו ההפלות הן מאוד מתקדמות וככל שההריון יותר מוקדם ככה הסיכון יותר קטן.
בבקשה תלכי לדלת פתוחה ותתייעצי איתם הם לא עמותה שעושים רק הפלות ותו לא הם מספקים ייעוץ לבנות כמוך ויעזרו לך להגיע להחלטה.

שלום אנונימית, אני קוראת את המילים שאת כותבת והבלבול שאת נמצאת בו. זהו מצב לא קל, ואת מרגישה אבודה. זאת החלטה לא פשוטה. כמה זמן עבר משגילית שאת בהריון? קשה שאין עם מי לדבר, וחשוב שלא תישארי לבד בסיטואציה הזו. אני מתנדבת בעמותת עלם, והייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על המצב הנוכחי, כדי שביחד נוכל לחשוב למה את זקוקה, אם תרצי נוכל לפנות יחד לדלת פתוחה, מצרפת לך פה את הלינק שלהם,https://www.opendoor.org.il אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו nayedet.digita. מחכה לך, תמר.