למה אנחנו לא מדינה מאוחדת?

כי מנסים לפלג אותנו מכל כיוון
גם השמאל וגם הימין

שמאל וימין

כי יש שסעים במדינה שסע לאומי שסע דתי ככה זה עוד מלפניי שהמדינה קמה..

שואל השאלה:
תוכלו לפרט?

הדתיים רוצים שהנישואין והגירושין בישראל יהיו על פי ההלכה היהודית וחוקי התורה תוך
המשך עיגונם בחוק בתי דין רבניים. לעומתם, החילוניים רואים בחוק בתי הדין הרבניים
המאפשר נישואין וגירושין בבית הדין הרבני בלבד, כפייה של הדת, ופגיעה מרכזית בזכויות
אדם בסיסיות, כמו חופש מדת, הזכות לחירות וכדומה.
2 )הוויכוח על צביון
השבת במרחב
הדתיים מקפידים לשמור על השבת כהלכתה ואילו החילוניים רואים ביום זה, יום חופש
ומנוחה המנוצל לפנאי ולבידור. בין הדתיים ללא דתיים ישנו ויכוח על אופי השבת בחיים
הציבוריים הכוללים. למשל בנושאים כמו תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת בתי קולנוע
ומקומות בידור ובילוי אחרים.
3 )הוויכוח על הכרה
בזרמים בישראל
)כולל הוויכוח על
הגיור(
הזרם הדתי האורתודוכסי מתנגדים לקונסרבטיבים ולרפורמים. ואילו הקונסרבטיבים
והרפורמים, דורשים קיום פלורליזם דתי ושוויון בין הזרמים. בעיה נוספת קשורה לנושא
הגיור: בישראל תהליך הגיור נעשה רק על פי האורתודכסים ובהתאם להלכה, וחלק
מהחילוניים כמו גם הקונסרבטיבים והרפורמים טוענים כי יש להכיר בגיור הנעשה על ידי
זרמים אחרים ביהדות.
4 )הוויכוח על חקיקה
דתית
הדתיים רוצים חוקים דתיים המבוססים על המשפט העברי בחיים הציבוריים בישראל
)לדוגמא חוק בתי דין רבניים, חוק חג המצות וחוק חזיר(. לעומתם החילוניים רואים בחקיקה
דתית כפייה של הדת, ופגיעה בזכויות אדם בסיסיות כמו חופש מדת, הזכות לחירות וכדומה.
5 )הוויכוח על גיוס
בחורי ישיבות
חרדים רבים לא מתגייסים לצבא מתוך התפיסה 'תורתם אומנותם'. החילוניים והדתיים
הלאומיים רואים באי שירות בצה"ל השתמטות ובריחה מחובות של אזרחי המדינה, ואילו
החרדים רואים בניסיון לגייסם פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערך העליון מבחינתם והוא לימוד
תורה.
אתגר החיים המשותפים:
1 )הסדרים מקומיים כל עיר מתקינה חוקי עזר המאפשרים לתושביה לחיות בדרך הנוחה להם, מעבירים סמכויות
להחלטה לרשויות המקומיות וכך כל רשות נוהגת בהתאם לציבור החי בתחום שיפוטה.
לדוגמא, היתר פתיחת בתי עסק, בידור ומקומות בילוי בשבת, או סגירת כביש )זכויות
קבוצה( ייקבע על פי הרכב האוכלוסייה בעיר.
2 )אוטונומיה חינוכית לציבור הדתי מערכת חינוך נפרדת ואוטונומית. הדתיים הם אלו שקובעים את תכני הלימוד
בעצמם בצורה עצמאית )=זכויות קבוצה(.
3 )אמנות והתארגנויות
חברתיות
התארגנויות חברתיות הנעשות באופן לא ממוסד שמטרתן היכרות הדדית, פעולות חברתיות
משותפות, לימוד משותף של תרבות יהודית. מטרת פעולות אלה היא חיזוק המכנה המשותף
וצמצום המתח בין חילונים לדתיים.
אמנות )הסדרים(. ניהול משא ומתן והגעה להסכמות משותפות בענייני דת ומדינה בין
דתיים וחילונים. שימוש במנגנון הסטאטוס קוו כדי להגיע לפשרה ולהימנע מהחלטות חד צדידים