105 תשובות
האמתי שלא,
בסדר לא להתרגש או לבכות... אבל לצחוק? זה חוסר אמפתיה
אתה מוזר
די הגיוני
לרוב צוחקים כהמוח לא מסוגל להכיל את הכאב אבל זה לרוב במקרים של אבל וכשאתה נפגע ישירות.
אישית אני חושבת שצחקת כי הסיטואציה שמישהו נחשף בפניך ומרשה לעצמו להיות פגיע בפניך מביכה אותך כי אתה בעצמך לא מסוגל להגיע לרמה כזאת של פגיעות עם אנשים אחרים.
אנונימית
זה מוזר
(אבל נשמע ממש מגניב)
יש לנו לפעמים דחף כזה לצחוק בסיטואציות כאלה
מקווה שאתה מנסה שלא להראות את זה שאתה צוחק
וואי ממש לא תשלוט על עצמך אם הייתי רואה אותך צוחק מזה כבר לא היית פה זה פשוט לא מצחיק
גם אניי ככה
חשבתי שאני היחידהה
מילא טקס או צפירה אבל זה פשוט חוסר כבוד וזלזול, אם באמת היית מקשיב למישהי מספרת איך בחור אנס אןתה לא היית צוחק,
תתאפק יש לך שליטה עצמית.
בנות מספרות על אונס ועל טראומות ואתה צוחק?
שאלוהים ישלח לך ישועות אחי ומה זה בזריז.
אתה חלק מהקהילה של אנשים שצוחקים בסיטואציות רציניות
(אהמ אהמ גם אני)
זה ממה לא הגיוני
גם אם אתה מרגיש שבאלך לצחוק אתה צריך להתגבר על זה
האמת שכן זה די הגיוני, המון פעמים בני אדם מפרשים צחוק בתגובה לעצב וזו דרך התמודדות והכל בסדר , כל עוד זה בטאקט ולא פוגע באף אחד
שואל השאלה:
אני הקשבתי איך היא סיפרה על הכל מה שקרה לה איך זה הלך והכל
אנונימי
איך זה לא פוגע במישהי שהוא צוחק^
גם אם זה לא בכוונה ולא ממטרה של לצחוק עליה, זה נורא לא מכבד.
ככה אתה מגיב לדברים אין מה לעשות
האמת שזה נורמלי, המון פעמים במצבי לחץ או חרדה אנחנו מתחילים לצחוק כי המוח בוחר לפרש את זה כרגשות חיוביים ולכן גם אם אנחנו עצובים או מפחדים זה יתבטא לפעמים בצחוק

כן חשוב שתדע להסתיר את זה כי זה דבר שיכול לפגוע מאוד כשאדם פותח בפניך את הלב שלו ואתה צוחק על זה, גם אם זה בלתי נשלט
יש אנשים שצוחקים ברגעים קשים כדי להתמודד עם העצב שלהם... כמו שחלק בוכים, חלק צוחקים. האמת אני גם כזאת
במצב הספציפי הזה לא הייתי צוחקת אבל בכללי גם אני צוחקת ממצבים רציניים קשה לי להישאר רצינית אני לא מסוגלת
~I
זאת עוד דרך להתמודד עם הכאב, זה בסדר אבל לא כולם יבינו אותך, עדיף לא לצחוק
גם לי זה קורה מדי פעם. אבל זה די הגיוני
כן זה קורה לפעמים גם הרבה פעמים זה ממבוכה או סתם חוסר שליטה גם לי זה קורה
זה ממש נורא לצחוק במצבים כאלה זה חוסר טאקט,
וזה לא מכבד את אף אחד..
אין לי מושג למה , אבל בזמן הצפירה ביום הזיכרון לשואה וזה שכל הילדים/נערים עומדים בבית ספר כולם בשקט אני לעזאזל צוחקת , שלא נדבר על זה שאני שומעת ילדים צוחקים בשקט אז עוד יותר... ואני מכבדת אבל השקט הזה מצחיקק , אני אחת שצוחקת מכל דבר so...
קורה לי הרבה שאני צוחקת מדברים עצובים...
כן יש אמשים שלא מעכלים סיטואציה עצובה והם צוחקים זה בסדר
כי קשה לך בסיצואציה אז את מתנהגת אחרת
אנונימית
גם אני ככה
תנסה לשלוט בעצמך
זה מצחיק אותך או שזה פשוט אוטומטי?
שואל השאלה:
לא היה קשה לי בסיטואציה בכלל פשוט צחקתי זה היה מוזר כל אחת מספרת איך נגעו בה וכל זה ומה עשו לה
כולם בוכים ומנחמים את הבנות שנפגעו
ורק אני יושב שם צוחק
אנונימי
רק אנשים טיפשים או משוגעים או עם בעיות צוחקים על דברים כאלה
אפשר להבין את הצחוק כי זאת תגובה נפוצה שמשחררת לחץ ומתחים פסיכולוגיים הבעיה היא שזה שזה מובן לא אומר שזה בסדר
קצת שליטה עצמית לכל הרוחות יכלת לצאת מהכיתה. זאת סיטואציה קשה בחורה מדברת על איך פגעו בה איך השחיטו אותה. קצת הפגנת כבוד קצת טאקט.
שומעים אין לכם מה לצאת עליו
אני בטוחה שאם הוא היה יכול הוא לא היה צוחק עובדה שהוא מכיר בבעיה
ולשאלתך כן, זה הגיוני אתה לא היחיד שזה קורה לו. יש אנשים שזה מביך אותם והם "לא יודעים מה לעשות עם עצמם" אז אז צוחקים, ממבוכה או חוסר ביטחון זה מתפרש אצל כל אחד אחרת על אותו ביסוס
הוא יתבגר וזה יעבור, הכל בסדר
חלק בוכים חלק צוחקים
שואל השאלה:
אני בן 18 ועדיין קורה שאומרים לי דברים כאלה זה תמיד מוזר
אנונימי
למה כולכם מעודדים אותו,
בואו כולנו נצחק כשאנשים יספרו על טראומות שעברו ועל האישה שנרצחה לפני שבוע, אה רגע, זה לא מכבד נכון?
אז תפסיקו לעודד אותו כאילו הכל בסדר, נכון זאת דרך התמודדות, אבל די קצת שליטה עצמית, יכןלת לצאת מהכיתה או לפחות להתנצל, מקווה שעשית את זה
מוזר...
אני כמוך וזה מביך אותי
אנונימית
הגיוני.
לפעמים צוחקים כי המוח לא יכול להכיל את הכאב, או שהסיטואציה מביכה אותך אז אתה צוחק..
זה קרה להרבה ילדים בשכבה שלי.
אבל קצת שליטה עצמית כי זה חסר טאקט, עדיף שהיית מבקש מהמורה לצאת לכמה זמן לבחוץ.
אני חושבת זה באמת נפלא שהרוב מקבלים בפתיחות ובהבנה את התגובה שלו אבל אנחנו גם בו זמנית נותנים לו להרגיש שזה בסדר ונותנים לגיטימציה לתופעה שמהצד השני של הבחורה כנראה היה מזעזע. אני יודעת שאני הייתי חווה את זה ככה. זה משפיל. אז נכון אני לא רוצה שאף אחד יצא עליו אבל להמשיך להגיד "אה שטויות זה קורה לכולם זה בסדר" רק כי אתם גיכחתם בהלוויה והמורה בכיתה ד אמרה שזה מותר זה לא בסדר. היה שם בן אדם מולך, שהיה חשוף ופגיע ולבד, הכי לבד בעולם לא משנה כמה אנשים היו סביבו. אז סבבה שאתה אינפנטיל ולא יכול לשלוט בעצמך זה לא בסדר בכלל כי פגעת בבן אדם אחר עם התגובה חסרת רגישות בעליל שלך פעם הבאה צא החוצה.
אני גם צוחקת לפעמים ממקרים עצובים/כואבים/מפחידים וכל דבר כזה
זה... כמו שהתשובה השלישית אמרה, לפעמים צוחקים כשהמוח לא מסוגל להכיל את הכאב

אני לפעמים צוחקת במקום לבכות ו.. כי אני מעדיפה את זה
למרות שאני לא תמיד שולטת בזה
גם כשנגיד אומרים לי משהו פוגע ישירות אני ברוב המקרים פשוט צוחקת בעיקר אם אני יודעת שאותו בן אדם טועה והוא סתם מביך את עצמו עכשיו

אני הרגלתי את עצמי לצחוק כשקשה לי כי אני מעדיפה לקחת דברים בקלילות מאשר להיסגר בחדר ולהתחיל לבכות
למרות שאחרי איזו תקופה *קשה* שלא בכיתי אני מתחילה בפתאומיות לבכות מרוב שממש קשה לי ולא שמתי לב שהדחקתי את הקושי שלי כדי לא להראות שאני לא בסדר

אני חושבת שקצת סטיתי מהנושא (איך שלא כותבים את מילה הזאת) אז.. אונס זה לא משהו לצחוק עליו אבל אני חושבת שפשוט היית מובך אז יצא שצחקת אן שפשוט זה מי שאתה ואין מה לעשות עם זה כלכךכ
אני צחקתי שהחברה הכי טןבה שלי קיבלה כדור כוח לפרצוף
הכל טוב
אוי אני שונאת אנשים כאלה
אנונימית
זה לא בסדר אם אתה עושה את זה בפומבי, זה מעליב מאוד ולא משהן שמתגאים בזה.
אם אתה רוצה לצחוק שמספרים לך משהו עצוב לך לצד..
כנראה אתה לא מבין את המשקל של הדברים זה יבוא אם הזמן המודעות וההבנה אבל עד שזה יגיע תנסה לכבד טוב.
זה בסדר, זה קורה
זה פשוט מרושע
לא הגיוני בסדר לא לבכות אבל לצחוק? למה
אני כמוך
בסיטואציות של לחץ או שאני צריך משמעת בהן אני לא יכול לעצור את עצמי מלצחוק
פשוט תצבוט את עצמך חזק
לא זה ממש יעליב את הבן אדם שבסיטואציה את לא חייב להתרגש או לבכות אבל לצחוק זה די מעליב
זה ככ אני
פעם אחת הייתי בכיתה בשיעור חינוך פתאום הרכבת שכבה ופסיכולוגית נכנסו לכיתה ואז שאלתי את חברה שלי(בשקט) מי מת מסתבר שאבא של ילד מהכיתה שלי.. אחרי זה צחקתי במזל אפחד לא שמע
כן זה הגיוני זה לא מכבד אבל הגיוני אני בטוחה שזה לא באמת הצחיק אותך אבל כל פעם שאני עצובה אז כאילו אני צוחקת במקום לבכות בשביל שלא יראו אותי בוכה או משהו כזה לא יודעת למה
אנונימית
אני גם ככה ותאמינו לי שזה לא נובע מתוך זלזול. צחוק זו דרך של הגוף לשחרר מתח או מבוכה ולפעמים כשיש משהו שנורא מכביד על המוח, דברים רגישים, זה יוצא בצורה של צחוק דווקא. מרגישים מספיק רע עם כל המבטים שנועצים בך. אלא אם אתה באמת חושב שזה מצחיק ואז זו כבר בעיה אחרת...
תנסה לנשום עמוק ולצבוט את עצמך ואם באמת קשה לך להתאפק, אז תלך רגע לצד ותצחק כמה שאתה רוצה. (לנסות להתאפק יוצר פעולה הפוכה ובאמת עדיף לשחרר הכל ולחזור כשאתה רגוע).
לצחוק על אונס לא, לצחוק כי זה הצחיק אותך שהם בכו דיי בסדר אבל גם לא הכי תקין
זה בסדר לא לבכות, אבל לצחוק? איפה הטאקט? איפה הרגישות? זה פשוט דוחה.
^ הוא לא שולט בזה... תפסיקו לצאת עליו
אנונימית
וואו אנשים צחוק לא תמיד נובע מחוסר רגישות.
אם אתם באמת רוצים לעזור תנו פתרון.
להתאפק זה לא פתרון. פעם ניסיתם להתאפק ולא לצחוק? זה כמו להתאפק ולעצור את הנשימה.
יש לי חברה שהיא בול כמוך אל תדאג זה ממש נורמלי והכל בסדר
אנונימית
זה נורמטיבי, גם אני ככה בחלק מהסיטואציות.
יש כאלה שזה קורה להם. לי אף פעם לא קרה
חחח ... וואו... אתה מזכיר לי את הג'וקר... אתה ממש מיוחד
מגניב רצח חחח
אנונימי
אתה צריך טיפול פסיכולוגי:)
אנונימית
היית צריך לראות אותי צוחקת בהלוויה של סבתא שלי
אני לא פסיכולוג או משהו אבל זה נשמע כמו מנגנון הגנה כזה .. זה הדרך שלך להתמודד עם סיטואציות קשות/מורכבות/עצובות אני לא שופט אותך לכולנו יש מנגנוני הגנה ואם תרצה דרך להתמודד עם זה תפנה אליי לול
גם אני ככה, אני צוחקת נראה לי כדי לא להראות חולשה
אני באמת לא יודעת
אבל בעיניי זה בסדר, כל אחד מתמודד עם דברים בדרך שלו
גם לי זה קורה אבל זה לא כי אני שמח זה כי אני לא יודע איך להגיב לסיטואציות (אני לא צוחק אני פשוט מחייך אולי)
גם אני ככה לול
ואונס זה לא מצחיק
מקווה שהתנצלת בפני כל אחת מהן
יש אנשים שצוחקים בסיטואציות קשות כי הם לא יודעים איך להתמודד עם זה.

כמו בטקסים של חללי צהל בבית ספר תמיד יש מישהו שצוחק , לרוב ניסיון להכחיש עצב כזה ולהדחיק את זה בין אם במודע או לא, כל עוד אתה לא חושב שהסיטואציה מצחיקה זה בסדר רק אל תראה את זה.
אנונימי
גם אני צוחקת במצבים רציניים וזה מעצבן ברמות
שמחה שזה מצחיק אותך המקום שלך בגיהנום מובטח
חחח פעם אחת ילדה מהכיתה שלי סיפרה על זה שאח שלה מת מסרטן ופשוט צחקתי לה בפנים זה היה כזה מצחיק איך שהיא בכתה חחחחחחח
שואל השאלה:
אבל שום דבר בסיטואציה לא כאב לי זה לא שהכחשתי את הכאב לא כאב פשוט צחקתי
אנונימי
גם אני אבל אני בחיים לא אצחק על מישהי שעברה אונס או הטרדה

ידידה שלי סיפרה לי שהיא עברה משהו כזה לא בכיתי אבל זה רדף אחריי כמה ימים וגרם לי להרגיש ממש רע בשבילה
זה בסדר כל עוד אתה לא פוגע בהן,
זו דרך של הגוף להתמודד עם העצב
יכול להיות שזה הדרך שלך להתמודד עם הסיטואציה
לצחוק על אונס..? מה לא בסדר איתך.
איכ איפה חינכו אותך מה זה לצחוק על אונס????!!!!
אבל בסיטואציות אחרות זה בסדר אני מסכימה לך.
אתה ממש מוזר וזה ממש לא מכבד לצחוק על אונס והטרדות מיניות. מזעזע..
לא יפה
אחי אתה מוזר
same.
כן זה דרך התמודדת אני בטעות צחקתי על מישהי שסיפרה שיש למישהי סרטן וכשחברה שלי אמרה לי שסבתא שלה מתה ובכתה יצא לי פשוט צחוק ואז גם היא צחקה איתי
וכשסבא שלי זל נפטר גם זה היה בכי מהול בצחוק אולי זה לא במקום אבל ככה אני ועוד מלא אנשים
אצלי אני צוחק גם בסיטואציות עצובות וגם שמישהו מתעלף xd
גם לי זה קורה
שסיפרו לי שילדה מהשכבה שלי נפטרה קצת צחקתי בהתחלה ואחרי כמה שעות לא הפסקתי לבכות
אין לי מושג למה זה ככה אבל גם לי זה קורה וזה מוזר לגמרי ולא בסדר אבל מה אני יכולה לעשות
אנונימית
הגיוני אני אגיד לך למה, בלי להיות מרושע חלק מהדברים שקורים לבנות זה מצחיק
וואו תרגעו עם ההתקפות וההשמצות שלכם! זאת תגובה פסיכולוגית ידועה שנחקרה על ידי מדענים בכל העולם. כשלמוח קשה לעבד רגשות או סיטואציות מסובכות אז בגלל זה אנשים צוחקים לפעמים גם בסיטואציה עצובה. לי אישית יצא לצחוק בלוויה של מישהו, כי נזכרתי בבדיחה פנימית שלנו, למרות שהייתי עצובה מאוד וגם בכיתי אחרי זה. יש משפט שאומר "לעצב פנים רבות" ויש מלא דרכים להביע רגשות. זה לא אומר כלום על חוסר כבוד או זלזול.
אנונימית
חחח גם אני
סטורי אוף מיי לייף
מוזר מאוד
לא בסדר , אנחנו לא נחנך אותך אבל אני חושבת שאתה מספיק בוגר כדי להבין מתי זה לא הזמן לצחוקים ולקחת דברים ברצינות
חבר שלך יבוא יגיד אבא שלי נדרס אתמול אז מה אתה תצחק לו בפנים ? לא נעים
לא מוזר בכלל.
המצב היה לך מביך מאוד ואנשים נוטים לצחוק במצבים כאלה *באופן אוטומטי* בשביל לקרב בין האנשים ולהפחית מהמבוכה. ברור שהמוח לא ידע להחליט מתי מתאים באמת להפר את השקט עם צחוק או לא.

אל תאשימו אותו, זאת תגובה טבעית, גם אני בכיתי חצי מהימי זיכרון ובחצי השני צחקתי. זה לא בשליטה

הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לנסות להסיח עצמך את הדעת/ לבקש להתפנות לכמה דקות
אנונימית
בפעם המאה, זה לא קשור לבגרות או לרגישות.
רק אנונימית מבינה .
לא הגיוני.
^ בטח שקשור
אם אתה מספיק בוגר כדי להבין מתי לצחוק ומתי לא אז כן זה קשור
למה שתצחק ממשהו עצוב ונורא שקרה כאילו מה לעזאזל איך זה נשמע לכם הגיוני ?
כי זו תגובה למצבי לחץ ומבוכה. זה כמו שבצפירה ביום זכרון יש את הילד שצוחק. האם באמת משהו מצחיק אותו, לא? פשוט הסיטואציה נורא מתוחה.
אני לא אומרת שצריך לצחוק בפנים אבל תפסיקו כבר להגיד שאנשים כאלה הם לא רגישים ולא בוגרים.
לא יודעת עם זה קשור אבל ראיתי באיזה שהוא מקום שזה מראה על גידול במוח
צחוק זה מנגנון הגנה, אם אתה תתבדח על הנושא יהיה יותר קל ופחות כבד לדבר עליו
יש גם בכי כמנגנון הגנה אבל אצל אנשים מסוימים(אני ואתה למשל) המנגנון שלנו גורם לנו לצחוק
זה הגיוני כי
את המפחד מהרגע שזה יקרה לך או לאנשים שאכפת לך מהם אז אתה צוחק מזה בגלל שזה האושר שך ומשמח אותך
אמאלה נודרת אני בול כמוך מצאתי את התאומה שלי חברים
אמאלה נודרת אני בול כמוך מצאתי את התאומה שלי חברים
לא
גו'קר
באותו הנושא: