המשפחה שלי אמרה שאני לא אהיה חלק מהמשפחה

ברה וואי שיט

אין לי שמץ דברי עם איגי או משהו בסגנון הם יותר יעילים מאתר נוער.

כן מבין אותך .. אחד אל תצאי מהארון עד שאת גרה בבית משלך ולא תלויה בהם כלכלית
שניים תתעלמי חסרי השכלה שכמוהם

תאמרי להם כי את לא יכולה להסתיר לתמיד והם כנראה מגזימים, ואם אחד האחים צוחק עלייך תאמרי עשיתי את אמא שלך שיגעיל אותם בהרבה רמות

וואי מהה

מרגישה כמוך זה בול אבל בול אותו דבר אצלי:(

אנונימית יקרה,

אני שומעת בדברייך את הבדידות שוודאי את חשה... מתארת לעצמי את תחושת הצער אל מול אותן תגובות חסרות הרגישות המופנות כלפייך... כמה כוחות ודאי נדרשים ממך להתמודד מול המשפחה שאמורה להיות לך לכתף תומכת ולתחושת שייכות... ובמקום זאת את נאלצת להתמודד עם תגובות שיפוטיות שמשאירות אותך פגועה וכעוסה...

יקרה, אולי לשתף בהתמודדות יאפשר להרגיש קצת יותר מוכלת... אני רוצה להציע לך לפנות ל'איגי' -ארגון המלווה ומסייע לנערים ונערות להטבי"ם, שם יוכלו לסייע ולתת לך מענה לתחושות וללבטים לנוכח ההתמודדות שאת מתארת.

https://igy.org.il/

יחד עם זאת אספר שאני מתנדבת בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצאט אנונימי, שם נוכל להמשיך להקשיב ולתמוך עוד ואולי אף להקל על העומס שאת נושאת...