ישלי הרגשה שאמא שלי שונאת אותי

אין לי בעיה עם זה אבל נמאס לי מהמשחקים האלה. מתי שטוב לה ונחמד (קורה רק בפעמים נדירות) היא אומרת לי אני אוהבת אותך, את חשובה לי ודברים כאלה..
אבל 99% מהזמן היא רק רעה אליי. צועקת עליי וקוראת לי מטומטמת וטיפשה.. (אבל היא לא מרביצה לי או משהו אל תתקשרו למשטרה) ולאחיות שלי היא נותת יחס שונה. היא נחמדה אליהן ורק אליי היא רעה. כשאני טועה במשהו או עושה משהו לא בסדר היא תתחרפן ותשתגע, אבל כשאחיות שלי יעשו משהו לא בסדר היא תסלח להן. כשאני חולה אמא שלי מאשימה אותי שאני לא מתלבשת טוב וזה באשמתי. וכשאחיות שלי חולות היא דואגת להן ונותת להן לנוח.. אז אתם לא יכולים לומר שהיא אוהבת אותי. היא משקרת לי בפנים וזה מרתיח אותי. אני רק רוצה לשמוע אותה אומרת לי בפנים: אני שונאת אותך. אני מעדיפה לשמוע את זה במקום את השקרים האלה.
ואיכשהו למרות שהיא שונאת אותי עדיין אכפת לה ממני.. אבל היא מוציאה את זה בשנאה וזה לא התנהגות. זה למה אין לי מושג אם היא אוהבת אותי או לא
(סליחה על החפירה הנה הפואנטה בשאלה)
אני רוצה לגרום לה לומר את מה שהיא באמת חושבת עליי. לא אכפת לי אם זה טוב או רע. לשאול אותה לגבי זה? או שזה מטומטם..?