אף אחד, כמעט אף פעם לא שואל מה שלומי וכששואלים, רוב האנשים שואלים מנימוס ולא באמת אכפת להם

זה שובר אותי
אני דואגת לאנשים שבסביבה שלי כל הזמן. אני שואלת את חברות שלי איך הן מרגישות לפחות פעמיים בשבוע(כי באמת אכפת לי!) ואני תמיד מקשיבה להן שהן צריכות כתף לבכות עליה
אבל כשלי רע אני מרגישה שאין מישהו שבאמת רוצה להקשיב
אני ממש עצובה בגלל זה
והקטע הוא שאני די בסדר. אמנם קצת מתסוכלת או עצבנית לפעמים, אבל באמת די בסדר. עצם השאלה, עצם זה שלמישהו עדיין יהיה אכפת ממני יגרום לי להרגיש טוב יותר.
גם אתם מרגישים ככה?