היום אני בתיכון ובמבט לאחור וודפאק!?

איך אפשר להאמין בגברים? אחרי שאבא שלי מתנהג ככה
תעזרו לי אנשים טובים!

אבא שלי בתכלס בן אדם טוב.
אבל כמו לכול אדם יש שריטה מסויימת או משהו פחות טוב.

הוא בן אדם מאוד ציני ומצחיק אבל לפעמים הוא נסחף בקטעים לא מתאימים עכשיו אני בתיכון אבל מאז שאני כבר בכיתה ו הוא מדבר ככה. מאז שההורים שלי התגרשו תמיד היינו הולכים איתו אני ואחים הקטנים שלי לאילת וטיולים וכזה.. הוא כול הזמן היה מבלה איתנו ואני הייתי הבן אדם הכי גדול שהיה איתו באותו בילוי ותמיד הוא היה מרגיש איתי פתוח כאילו אני חבר שלו שהוא יכול להגיד לי סתם דוגמה הייתי בכיתה ו אז. וראיתי כלב חמוד כזה התלהבתי ואז אמרתי לו אני יכולה לשאול אם אפשר ללטף אותו (כאילו את הכלב) ואז הוא עונה לי "תשאלי אם אפשר ללטף את האישה?" כאילו הבעלים של הכלב משהו בסגנון הזה וזה היה תקופה שהוא היה במשבר גיל ה40 וחושב שהוא בן 16 והיה לו מלא חברים בני 20+ למרות שהוא בן 40+ והוא היה יושב איתם והיה לוקח אותנו את הילדים גם והם היו מביאים בנות ועושים לס.ד (סיבוב דוואין) מנצלים שם בנות שיכורים רצח יושבים בחוף של מוש נגיד שיכורים חבורה של בני 20 אבל שלי(בן 40+) ושלושה ילדים אני בת12(אז) אחותי בת 9 ואח שלי בן 8 וודפאק כאילו הבנתם כזה מסוג הפלייר ואני הייתי רואה מהצד

איך אפשר לסמוך על גברים אחרי ילדות כזו אה? תסבירו לי..