אני מרגישה שלאף אחד מהמשפחה שלי לא אכפת ממני ואני ממש צריכה לפרוק למישהו

יש לי הפרעת קשב וריכוז ממש קשה, במיוחד בסרטים ואני וההורים שלי קבענו ביום רביעי שנראה סרט אתמול אבל לא אכפת להם אז הם הזמינו את סבא שלי (שוב) ואז אבא שלי נרדם כשהוא הלך (ב8) ואמרו שאפשר היום אז אני תכננתי את הסרט וכיביתי את האורות והכל וכולנו התיישבנו ואמרתי מראש שמי שלא מעוניין לראות שילך כדי לא להפריע ואחים שלי רצו יותר לדבר בלי הפסקה ולשחק בטלפון באמצע הסרט מול הפרצוף שלי במקום לצפות וביקשתי מהם ללכת והתחננתי ובכיתי וביקשתי עזרה מההורים שלי, אמא שלי ביקשה מהם בעדינות מדיי תוך כדי שהיא משתפת איתם פעולה ומעודדת אותם ואבא שלי פשוט נמנם נראלי והתעלם מהסיטואציה אז עצרתי את הסרט וחיכיתי שמישהו יעשה משהו והם אמרו שאם לא טוב לי אני יכולה ללכת והם יודעים את זה שבלי קשר לסרט הם מתפרעים לי על האוזן וקשה לי ממש קשה לי אז סגרתי את הטלוויזיה והלכתי לחדר ובכיתי הרבה ואז שמעתי את הטלוויזיה והבנתי שהם פשוט כולם ישבו וראו את האנימה של אחי הקטן אחריי שהם שמו עליי ז*ן בכיף שלהם ואני ממש התעצבנתי ויצאתי מהחדר בעצבים ולקחתי להם את הכבל ואבא שלי רב איתי כמו ילד בן 9 עד המילה האחרונה, אז צרחתי אליו וחתכתי את התחכום שלו כלפי מה שאני אמרתי ולא הסכמתי לשמוע עוד בולשיט שיוצא להם מהפה והלכתי והחבאתי את הכבל בחדר שלי ואני בוכה את הנשמה עכשיו לבד בחושך.