גם ככה אף אחד לא יראה זה סתם פריקה

נעצתי כי אין לי ככ מה להגיב

שואל השאלה:
אין בן אדם כזה
ואני במצב הזה כבר כמה שנים וזה רק נהיה רע יותר מיום ליום
אני לא זוכרת בכלל שהיו לי תקופות טובות

וואו את מרגישה עבודה אין לך למי לפנות במצבים קשים אני כל כך מבינה אותה עכשיו אני רוצה לשתף אותך בדרכים שלי לכבל שקט נפשי מידי פעם שאני צריכה אז אוקי דבר ראשון אני נוסעת על הסקייטבור או אפשר על האופניים לטייל לראות מקומות נופים ודבר שני קחי אוזניות ותשימי לעצמך מדיתציה את מגיעה למקום השלב של מדמיינת שאת נמצאת על חוף הים או כל מקום שאת אוהבת ומרגישה בו בטוחה בקיצור יש הרבה מדיתציות בגוגל מפתיחה לך שזה יעזור בבקשה תנסי ודבר שלישי עם אין לך את ההורים לפנות עליהם את יכולה לפנות לסבתא סבא או מחנכת מי שאת מרגישה עליו פתוחה ותמיד שההורים שלי עוברים גבולות רבים בקול וכל זה אני אומרת שהתלונן לסבתא זה תמיד עובד אמא שלי ישר משתטקת ברור שאני לא עושה לה את זה תמיד רק עם הם עוברים גבולות

אל תוותרי, נסי להמשיך לגרום להם להבין אותך, נסי להעסיק את עצמך במשהו, תדברי עם מישהו, תפני לעמותת ערן או סהר, תעשי דברים שיעודדו אותך,יהיו לך תקופות טובות יום אחד, פשוט נסי כמה שאת יכולה , אני יודעת שזה קשה לך אבל את צריכה גם לספר לפסיכולוגית שלך מה שאת אמרת לנו וגם לנסות להשפיע על ההורים שלך שיבינו אותך, תערבי חברים או מורה או יועצת. תהיי תקיפה ואל תוותרי על עצמך ועל ערך שלך

שואל השאלה:
אני לא סומכת על אף אחד ואין לי חברים שאני מדברת איתם ככה
רק עכשיו הכרתי אותם והם יברחו כשהם יבינו ואני לא מרגישה בנוח לפנות אליהם בלי קשר
אני לא מרגישה בנוח לדבר על זה עם אף אחד וגם עכשיו לא סיפרתי לכם מה אני חושבת ומה רץ לי בראש 24/7
אני לא בקשר כזה שאני פתוחה ככה עם אף אחד וגם לא עם סבא וסבתא שלי ואני גם לא מרגישה בנוח ללכת לבד לשום מקום וגם אין מקום שקט בסביבה שלי ואין לי עם מי בכל מקרה

הם לא יברחו ,את צריכה לסמוך קצת על אנשים. שהם יבינו אותך הם לא יברחו . , אין לך ברירה אחרת, את צריכה לספר למישהו גם אם את לא מרגישה בנוח , גם אני לא מרגישה בנוח לספר לאנשים הכול אב אני עושה את זה, אז תפני לעמותת ערן או סהר , אולי תנסי לספר לנו מה באמת את מרגישה , מדוע לא תנסי ? יש לך סבא וסבתא וחברים, תנסי לפחות לפרוק ולהוציא את זה כי את סתם שומרת דברים בלב שלך וזה יכול להרוס אותך, לפחות תספר למטפלת שלך הכול. את חייבת ללמוד לסמוך לפחות , לא כולם רעים, תראי את סיפרת לנו והכול בסדר , נכון ? לא קרה שום דבר רע .

תקשיבי את לא במצב טוב נכון ? קשה לך ורע לך, אולי הגיע הזמן לנסות לעזור לעצמך, לי יש טיפול השבוע ולמרות שאני מפחדת ממש אני הולכת לעשות, כולנו צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהתחיל לעשות דברים שמפחידים אותנו קצת מדי פעם, יש לך את סבא וסבתא שלך , שיכולים לעזור לך, אל תשמרי דברים בלב שלך, תנסי לספר למישהו, כן זה קשה אבל תראי , את סוחבת מלא דברים בתוכך וגם שומרת אותם ואת לא כספת וכל כספת עתידה להיפרץ יום אחד מפורצים, מים שקט חודרים עמוק, את סובלת ומתענה על זה לשווא, את רק בת אדם, תקפצי למים ותנסי לחיות, הגיע הזמן שכולנו נעזור לעצמנו , גם אני לא במצב טוב ואני מנסה להתקדם, אין ממש ברירה , את חייבת לקחת את עצמך בידיים ולעשות את זה, עזבי נוח או לא, אם סבא וסבתא שלך אוהבים אותך, הם יעזרו לך וגם החברים שלך, עלינו לצאת מאזור הזה שבו הכול נוח לנו ולעשות משהו שאינו נוח ואיש לא אמר שזה יהיה קל אבל הגיע הזמן להפסיק להיות אלופי העולם ב להדחיק ולשקר וכל זה ולהיות אלופי העולם בדברים טובים. מדברת מי שגם היא קורבן בחיים האלה ועוזרת לאחרים לא להיות כאלה . ואני גם ברחתי מכל מה שקשה והעדפתי מה שקל בחיים אבל זה אתגר ולא קושי, ועלינו לעבור את זה גם אם זה לא יהיה פשוט

שואל השאלה:
דבר ראשון אתם לא מכירים אותי וזה אנונימי ואני לא אדבר איתכם יותר אחרי זה בגלל זה אני פורקת פה
דבר שני הם יעזבו בסוף. כולם עוזבים אותי.
דבר שלישי זה כבר הרס אותי
היה לזה כמה שנים וזה הצליח להרוס אותי
אני שבורה אין איך לתקן את זה
ואני מפחדת שאם אני אספר לפסיכולוגית את האמת לא רק שהיא שולחת אותי עכשיו לפסיכיאטר היא תשלח אותי גם לאשפוז

הם לא יעזבו בסוף לא כולם עוזבים, אז אל תתני לזה להרוס אותך. יש איך, היא יכולה לעזור לך, אם תעזרי לעצמך, היא לא תשלח אותך לאשפוז אם תנסי לעזור לעצמך וגם לעזור לה לעזור לך, אני מעתיקה לך משהו שכתבתי לנערה פה ששנאה את עצמה וגם לשנייה , זה ריגש אותן קצת ועשה להן קצת הרגשה טובה אולי זה ישפיע עליך קצת לטובה :" אולי הגיע הזמן שכולנו נעזור לעצמנו לא להיות תקועים עם כל המחשבות ונלמד איך לאהוב את עצמנו כי זה פשוט מעייף מדי לחשוב יותר מדי רע על עצמנו.^ אולי את צריכה לבדוק אם את אכלת ממתקים וזה אולי זה גורם לך לזה, או לטפח את עצמך.\ יהיה לך סיכוי להרזות נכון. יהיה לך חבר. ומשפחה. את לא לבד, את יכולה לעבוד על זה, את כן יכולה להיות טובה במשהו. הציונים שלך יכולים להשתפר. את כן תעבדי במשהו מכובד, ובכנות, לי עצמי נמאס להיות זו שתקועה בחיים במקום להתקדם, לפחות יש לי טיפול , כי אני לא יכולה יותר עם כל הרחמים העצמיים של עצמי עלי, הגיע הזמן שכולנו נשתדל ונעשה מאמץ להיות לא תקועים עם כל המחשבות האלה, ונכון זה לא פשוט, אבל אני לא סובלת להיות תקועה ונמאס לי להתבכיין ולשמוע את הרע יותר מדי וגם לבקר את עצמי, אני רוצה להשתפר ואני רוצה לא לשנוא את עצמי בכל פעם שלא הולך לי וכל זה.בכנות לי נמאס להתלונן ולבכות וכל זה, נמאס לי להיות גם הקורבן וגם אני כזו קצת , אני לא יודעת מה אני רוצה, אולי הגיע הזמן שנפסיק להיות כולנו אלופי העולם בלברוח ולהכחיש ולהדחיק מה שמפחיד אותנו, כבר רובנו קבלנו תארים ופרסים ותעודות על בריחה וכל זה, אני יודעת שזה קצת מאוד קשה אבל אולי הגיע הזמן שכולנו נתעורר על החיים שלנו באמת ונתחיל לעזור לעצמנו במקום להישאר תקועים כל הזמן כי להיות תקועה זה קללה נוראית, אני לא רוצה להיות תקועה ולא רוצה להישאר באותו מקום שעושה לי רע כבר. זה יותר מדי וכל המחשבות של ביקורת וכל זה משגעות אותי, בואו כולנו ביחד נשתפר ביחד, נמצא דרך לעזור לעצמנו להיות מאושרים וגם מאושרות, שירה אני חושבת שגם את צריכה להבין שאת שווה וחכמה וטובה , וגם אני צריכה וגם כל אחת ואחד צריך להבין את זה איכשהו,בואו נעבור את התהליך הזה ביחד . אין לי כוח להיות עם חוסר ביטחון עצמי ובלי שליטה ולהיות במכונית כזו שאין בה הגה או מעצורים וכל זה, אני מרגישה שאני לא נוהגת ולא עוצרת ואני מפחדת מנפילה והתרסקות שוב, כולנו במכונית הזו אבל כל אחד עוד ליפול לתהום אם לא נעצור את עצמנו לפני שכולנו ניפול ונתרסק, אני לא יודעת לאן אני הולכת או עושה, אבל באמת שצריך להפסיק את הקטע של דיבור שלילי רע ולהיות זו שסובלת, שירה ושואלת השאלה וגם אני וכל אחת פה כולנו צריכות להתחיל לחיות ולעשות לעצמנו משהו טוב, אני לא יודעת אם זה יעזור, אבל אני אספר קצת על עצמי, אין לי ביטחון עצמי, אני חסרת ביטחון שאני פונה לאנשים לבקשת עצות וכל זה בשביל לאשר את זה אם מה שאני עושה זה בסדר למרות שלא תמיד, אני חסרת ניסיון בלעזור לאנשים שזה יוצא לי לא תמיד טוב הרוב המקרים שרובם שונאים אותי או פגועים ממני, שאני לא הצלחתי לעזור לשלוש בנות בחוסר הצלחה. יש לי ביקורת עצמי בכישלונות האלה, רעיונות גרועים ומחשבות מעצבנות וכל זה וגם חרדה שנתתי לזה להשפיע עלי רע שאפילו לא יצאתי מהבית למשך זמן רב עד גיל 30 ואני לא יודעת אם אני מתקדמת או לא, אני עוד לא יצאתי מתקופה של להיות רדופה מזיכרונות של ניתוק קשר ממישהו וכל זה . ולפחות שהצלחתי לעשות דברים קטנים, חוץ מטעות אחת שהייתה מטופשת שרודפת אותי קצת מדי, ולפחות יש לי מפגשים או טיפול וכל זה, אני מקווה שאני אשתפר שם, אני פשוט גם סוג של הקורבן , בנות אל תעשו את זה לעצמכן, הביקורת העצמית הזו מתישה ממש , אני מכירה את הביקורות של עצמי יותר מדי וגם לפעמים שונאת את עצמי בכל כישלון וחוסר הצלחה. אבל באמת שלפעמים אני שונאת להיות תקועה, שונאת את זה ואת כל המחשבות שהטעו אותי, אני לא יודעת מה יהיה שם ואם אני אצליח ואני עדיין חרדה מפחדת וכל זה אבל אני יודעת משהו אחד, אני לא רוצה להיות יותר להיות תקועה על מישהו שעזב ולחשוב עליו , או לעשות טעויות, לפחות לנסות לשחרר וכי אני לא מצליחה, אני רוצה לדעת מה גורם לתת מודע שלי להכשיל אותי, נאמס לי מחוסר ביטחון עצמי *נמאס, נמאס לי מכל המחשבות של ביקורת ושפיטה ושנאה עצמית, נמאס לי לאכול ממתקים ולהשמין מזה ובכללי , אני לא רוצה כבר להיות תקועה ולהעיק על אנשים ולהתלונן עליהם ולבוא עם חדשות רעות, אני רוצה פעם אחת שקט מחשבתי וגם שלווה , לא להיות עם מחשבות כאלה וגם לא תקועה, כי אני שונאת להיות תקועה בחיים האלה, אני יודעת שזה יהיה לי קשה אבל שיהיה למרות הפחדים וחששות וחרדות שלי וכל הבעיות, לא רוצה יותר לשמוע את הביקורת עצמית וכל זה במוח שלי יותר, לא רוצה לעשות טעויות בגלל מחשבות כאלה ורעינוות גרועים או לא לשחרר יותר וכן רוצה לדעת איך לשחרר בלי להיתקע . אני רוצה לשחרר מישהו כבר לחופשי ממוח שלי וגם אנשים אחרים שתקועים שם כי אין לי כוח לזה, בנוסף לכל זה, אני חושבת שאני מוכנה לעבור את הטיפול הזה ומפגשים, אני סתם מקשה על עצמי יותר בגלל הפחדים אבל אני יודעת שדיי כבר עם כל זה . אני משתגעת ומשהו לא בסדר בתת מודע שלי כל זמן, אני אומרת זה גם לשתיכן, תנסו מהר לעזור לעצמכן, כי התקיעות הזו הורסת אתכן, ולהיות תקוע בחיים על דבירם כאלה זה סיוט אמתי, אני מקווה שאני אצליח לשתף פעולה ולהתגבר על זה בטיפול ולפחות לפגוש אנשים כמוני אם אני לא אפחד, אני עדיין מפחדת וחוששת וכל זה, ברור שזה לא יהיה קל גם לי, יש קטעים שאני רוצה פשוט לא ללכת ולהיות בבית וגם להישאר בבית שלי כל הזמן וחיים כי זה יותר נוח וקל , ברור כי האזור הנוחות יותר קל ונוח מדי בשביל לעזוב אותו, אבל אי אפשר ככה ואני בת 30 ואני רוצה להגיע ליותר בחיים האלה, להתנדב באמת או לגלות את עצמי. אני עדיין לא רוצה אבל אני חייבת לעצמי את זה, וכמו שאמרה אנה בפרוזן שתיים, אני עושה את הדבר הנכון הבא גם אם אני לא רוצה לאט לאט אני אולי אצליח כי הכול משתנה. מקווה שזה עזר . לא יודעת."

יש איך לתקן את זה ואת לא צריכה להישאר תקועה , מי כמוני יודעת איך זה להיות תקועה אני אמרתי להן את זה וזה חיזק אותן קצת " דבר ראשון אתם לא מכירים אותי וזה אנונימי ואני לא אדבר איתכם יותר אחרי זה בגלל זה אני פורקת פה
דבר שני הם יעזבו בסוף. כולם עוזבים אותי.
דבר שלישי זה כבר הרס אותי
היה לזה כמה שנים וזה הצליח להרוס אותי
אני שבורה אין איך לתקן את זה
ואני מפחדת שאם אני אספר לפסיכולוגית את האמת לא רק שהיא שולחת אותי עכשיו לפסיכיאטר היא תשלח אותי גם לאשפוז" אוקי דבר ראשון , אז מה אם לא מכירים אותך, בכל זאת כולנו פה עזרנו לך ומנסים לעזור לך אבל את לא מנסה לעזור לעצמך וכל זה, גם אם כן את עדיין רואה את הרע שבך , את כן צריכה לדבר אתנו אם את רוצה אבל בשביל זה את צריכה לתת לנו רשות לעזור לעצמך, הם לא יעזבו אותך, את טועה, לא כולם פוגעים ועוזבים אותך, יש אנשים שישארו אותך לעד ,אולי תפני לעמותת ערן או סהר , זה אנוונימי , דבר שני , אז אל תתני לזה להרוס, תדברי עם סבא וסבתא שלך, תעשי משהו שכן יעזור לך, תצאי מאזור נכות שלך, תצאי החוצה. את לא שבורה ואאפשר לתקן את זה, אני מכירה מישהי שהייתה בדיכאון והיא בסדר יחסית, יצא לי להכיר אנשים שעברו את זה פה והחלימו אם הצליחו לבדם או דרך טיפול פסיכולוגי , את לא צריכה לפחד. היא לא תשלח אותך לפסיכאטר, את יכולה לדבר אתה ולומר לה את זה, היא לא תעשה את זה אם תגידי לה שאת לא רוצה, אבל אם תתני לה לעזור לך זה ישתפר, בשביל זה יש אנשי מקצוע שמטפלים בזה, זה לא סתם קישוט, פסיכולוג כמו רופא שמטפל בגוף ופסיכולוג הוא רופא של נפש שיודע מה הנפש צריכה וחייבת . יהיה בסדר אם תספרי להם, דווקא את צריכה לספר להם ולפסיכולוגית שלך. הם יכולים לעזור לך, אני תקועה כבר זמן וכמו שאמרתי אני עדיין תקועה, האמת שזה מתחיל להיות מעייף, אל תהיי תקועה בזה יותר מדי, זה לא מגיע לך להישאר באזור הזה של כל המחשבות וכל הדברים הרעים, בואי נעזור לעצמנו ביחד ונעבוד ביחד, אנו לא חייבות להישאר במקום שרע לנו ושכל המחשבות שלנו הן פסימיות ורעות לא משנה מה מקרה ואם הוא שלך או שלי, אנו יותר מדי אלופות העולם ב להדחיק, לשקר ולהכחיש ולברוח מכל מה שמפחיד אותנו כמו שאמר חנן בן ארי, ועלינו לעשות את הדבר הנכון הבא, כמו שאנה בפרזון 2 אמרה שלמרות שאנו לא רוצות ואין לנו רצון וכוח עלינו לעשות את דבר גם לא יבוא לנו, אני לא אומרת שזה יהיה קל , אבל לי נמאס לתת לחרדות שלי ולכל מחשבות שלי להטעות אותי, אני גם טיפוס תקוע שתקועה על תקועים, כל החיים שלי נשארתי בבית ולא עשיתי שום דבר מועיל חוץ מפה , וגם לא נתתי למטפלת שלי ולקאוצר שלי לעזור לי כי שתקתי ופחדתי ונתתי לכל חרדות שלי לשכנע אותי לא לעשות שום דבר וגם לא הלכתי לעבודה או ללימודים כי העדפתי את מה שנוח לי ומה שאני חשבתי שיהיה לי טוב, העדפתי להישאר באזור הנוחות שלי יותר מדי זמן אבל בת 30 ודיי,נכון לעכשיו שאני מפחדת וחוששת ממה שיקרה , אבל אישית שיהיה , לא יודעת מה יקרה מחר , אבל צריך להבין שצריך לצאת מכל האזור נוחות הזו ולעשות מה שלא נוח . כי אין כזה דבר נוח, יש אתגרים ואנו צריכים להתחיל לחיות ולהעז בחיים שלנו במקום להישאר תקועים

שואל השאלה:
אז זהו שאני לא תקועה המצב פשוט מחמיר כל יום שעובר ואני לא מצליחה להיפתח עם אף אחד לגבי זהלא משנה כמה זה קשנ
אני יכולה לספוג הכל מאשר ללכת למישהו גם אם זה מישהו זר ובתשלום ולספר לו על כל הבעיות שלי
אני פשוט לא מרגישה בנוח לשתף
וגם אם דואגים לגביי אין לי איך לספר ולשתף
אני באמת מנסה אבל אני לא יכולה

את כן יכולה ופסיכולוגית שלך יכולה לעזור לך אל תקניטי את עצמך אף פעם, את צריכה להתחיל להעז קצת, לקפוץ למים במקום להישאר באותו מקום, יש בך פחד שעוצר אותך וחרדות וכל זה, אבל ככה לא חיים , אם תתני לכל זה להחמיר את סתם תסבלי. את צריכה לנסות להיפתח, ונכון שזה מפחיד אבל מאחורי הפחד יש תקווה ואומץ, נסי לבטא את עצמך , ללמוד איך להיפתח , המישהו זר יכול לעזור לך כי הוא למד על זה ויודע על מה שאת עוברת ואנשים אחרים, הוא מטפל באנשים אחרים שהם עוברים כאלה ואחרים, יש לו מומחיות יותר ממני ואני רק גולשת באתר הזה בלי שום מומחיות וידע בנושא נפש האדם, פסיכולוגיה, דיכאון קליני וכל מיני הפרעות נפשיות אבל איש מקצוע שלמד את זה ויודע להקשיב ולהבין ולעזור, יכול לדעת מה לעשות בשביל לעזור לך , יש לו רישיון , מומחיות וידע של למידה וטיפול והכשרה, הוא יודע על הפרעות נפשיות ודברים כאלה, הוא מטפל באנשים בזה, הוא יודע איך לומר ומה לומר ומה לא לעשות, הוא יכול להקשיב ולעזור ולהבין אותך, הוא יכול לתת לך דברים וכלים ולשאול אותך שאלות שאולי תביני וגם תשובות, הוא יכול להגיע אתך לדברים שלא הגעת אליהם בהתחלה או בכלל, הוא יכול לגרום לך לחשוב על דברים ולחקור אתך את מה שאת חושבת ולגרום לך להבין כמה דברים , לשאול את עצמך שאלות, לעשות שיעורים, גם לחקור את המחשבות שלך, לבדוק דברים ,בשביל זה יש אנשי מקצוע בדברים האלה זה כמו ללכת לרופא כלשהו שמטפל בגוף שלך, שרופא שיודע איך לרפא אותך אם יש לך שפעת, או צינון או כאב בטן או מחלה כזו , אפילו בימים של קורנוה , הוא יודע איך לרפא אותך, מטפל בגוף שלך אומר לך מה לקחת ומה לא , בודק אותך ומביא לך תרופה שמתאימה לך לריפוי הגוף, פסיכולוג זה כמעט אותו דבר, אבל הוא מטפל שלך רק בנפש וגם בגוף, הוא יודע מה הנפש שלך צריכה, ממה את סובלת, מה התסימנים ואיך לעשות וגם לבדוק דברים וגם לחקור וכל זה, הם למדו רפואה לנפש כמו שרופאים לומדים רפואה לגוף , גוף ונפש קשורים ביחד, הפסיכולוגית שלך יכולה לעזור לך אם תתני לה לעזור . עזבי את הנוחות, עשי מה שמפחיד אותך, תקפצי למים, ותחיי. יש אולי תכתבי שיר או משהו. את יכולה אם את תנסי להאמין בעצמך, אני מאמינה בך וגם בי שנצליח ביחד

שמעי אני חשבתי שאני יכולה לעשות את זה וכל זה לעזור לאנשים גם בלי פסיכולוג אבל בחיים צריך להודות שאנשי מקצוע טובים יותר ממני בלעזור בדברים האלה, הם מבינים בנפש האדם כמו שרופא מבין בגוף האדם ויודע איפה כואב ואיך לרפא וכל זה, גם מנתחים וכל מי שעובד בבית חולים, למי שיש לו הכשרה וידע בנושא הזה יודע יותר ממני איך לעזור לאנשים שצריכים ריפוי ,הרי בשביל מה יש רופאים בעולם הזה שלומדים איך לרפא אנשים ולהציל אותם ? ככה גם יש פסיכולוגים אם רופא מטפל לך בגוף, בודק אותך, ועושה מה שהוא יודע על מחלות וכל זה, אז סימן שהוא יודע מה שהוא עושה וגם עוזר לך, פסיכולוגים עובדים כמו רופאים אבל רק נפש, פסיכולוגים מטפלים באנשים שיש להם דיכאון, חרדות, בעיות כאלה ואחרות, הם למדו פסיכולוגיה, הכול על דיכאון וחרדות וכל זה, הם לומדים ולמדו איך לרפא אנשים , מה לומר להם ואיך לעשות וגם כל מיני דברים שפסיכולוגים מומחים יותר ממני יודעים, יש להם במקרה הטוב חיסיון וגם ניסיון וידע והכשרה ומומחיות לזה, הפסיכולוגית שלך למדה על זה ממש שהיא כנראה הלכה להיות מישהי שמטפלת בך ויודעת דברים כאלה, כמו שרופא שלומד על גוף אדם ומחלות וכל זה, יודע למה כואבת לך הבטן, מה אכלת ומה את צריכה לאכול ומה לא לאכול ומה לעשות או שרופא בבית חולים שמנתח יודע איך לעשות את זה ואיפה בלי לפגוע בך וגם כל מי שעובד בבתי חולים שמטפלים בחולים או פצועים או אנשים בבעיות פיזיות כמו חבלה , כאבים וכל זה, הם יודעים איך לטפל בזה, הם חושבים מה לעשות בשביל לרפא , נזהרים ועושים הטיפול הכי טוב, כמו כל רופא אפשרי, בין אם זה שיניים, גרון וכל זה רופא שמומחה לגוף אדם, פסיכולוגים פועלים כמעט ככה, הם יודעים מה קורה לנפש שלך, מה עובר עליך, איך לעזור לך, הם למדו על הנפש , על מחלות נפשיות כמו זה, הם יודעים דברים על זה וגם מטפלים בהרבה אנשים שבאים אליהם לטיפול, בהנחה שהם טובים וכן עוזרים, תוצאות הטיפול אם יהיה שיתוף פעולה יהיו טובות להפליא, אם את מספרת לה הכול , היא תוכל למצוא לך פתרון ולעזור לך בשלבים, היא מומחית בזה יותר ממני כי היא יודעת על דברים כאלה, היא למדה פסיכוכלוגיה ממש וקבלה תארים ולמדה על זה כל הזמן, ויש צברה ניסיון ועזרה לאנשים, פסיכולוג זה כמו רופא שמרפא לך את הנפש כמו שרופא רגיל שמרפא לך את הגוף, היא על בטוח יודעת מה את צריכה לעשות בשביל להתגבר על זה, אולי תיתן לך תרגילים ותגיד מה עושים וכל זה, אני הכי פחות יודעת , וכל מה שאני יכולה רק לכוון אותך, אבל היא תוכל לתת לך כל מיני כלים לעשות את זה וגם אולי תערב את ההורים שלך, אני גם הולכת לטיפול, ייתכן שגם שלי למד פסיכולוגיה וכל זה ו יודע איך לעזור לי בדברים שנאי עוברת, אני חושבת שאת צריכה לנסות לספר . גם אם זה מפחיד, ואני עשיתי דברים מפחידים יותר בחיים שלי בשנה הזו, אני דיברתי עם עובדת סוצלאלית לגבי מפגשים ורציתי להיפגש לפני הסגר או השבוע וגם איחרתי אותה בבית שלי וגם יצרתי אתה קשר וגם התנצלתי בפני המטפלים שלי שניסו לעזור לי ולא נתתי להם . כן היה מפחיד, וכן מה שיהיה לי השבוע בחמישי יהיה שיא הפחד ועדיין לי יהיו קטעים שאני אעדיף מה שנוח לי ואשתוק אבל כמו שאמרתי, אני צריכה גם לעזור לעצמי וגם את צריכה, אין לנו ברירה אחרת, ולי נמאס להיות עם חרדות ולהיות תקועה,גם לך צריך להיות נמאס מכל התקיעות הזו, בהצלחה לך אם תביני ותצליחי לעשות את מה שמאתגר אותך

הי יקרה
קראתי את כל מה שכתבת ואני יכולה להרגיש מדברייך באיזו מצוקה גדולה את נמצאת. היאוש, התסכול, וחוסר האונים כאילו מציפים את כולך בתקופה האחרונה.
קשיים משמעותיים כמו שאת מתארת- לתפקד, לאכול או לקום מהמיטה, יכולים להעיד לעתים על מצוקה גדולה הרבה יותר שנמצאת בתוך נפשך ונשמע שאת כבר מזהה אותה רק מחפשת דרך לסייע לעצמך איתה.
המצב הזה, להיות סגורים כל היום בבית, הציפיה מאיתנו להתרחק מכל שאר החיים, מהמשפחה, מהחברים ומהשגרה. להתמסר באופן מלא לשגרה החדשה, להנחיות הנוקשות ולריחוק החברתי היא כמעט בלתי אפשרי.
אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה נבגדת את מרגישה מההתנהלות בביתך, אולי חסרת אונים, אולי חסרת בטחון. האנשים שאולי ציפית שיהיו עבורך משענת קרובה ובטוחה, הורייך, וודאי מאכזבים אותך ופוגעים בך ללא הפסקה. החיפוש המתמיד אחרי מקום בטוח, מכבד, מכיל,וודאי מתיש כל כך. כרגע, בשעה שאין בית ספר, אני משערת שאת חווה את הקושי במלא עוצמתו וזה יכול להיות כה מייסר ובלתי נסבל.
אולי חסרה לך חברה, שיהיה לך אדם שיוכל להיות עבורך אוזן קשבת כשתזדקקי לכך. אולי הכל מרגיש לך חסר משמעות, החיים מרגישים נטולי עוגן. יכולה לתאר כמה מצב הרוח שלך מדוכדך , ואולי אין לך אף אדם שתוכלי לשתף אותו בכך.
על פי מילותייך אני משערת שהנפש שלך מבפנים זועקת, והגוף תשוש, חסר כל אנרגיה ובאפיסת כוחות. לעתים הגוף מרגיש כה כבד עד שכמעט בלתי אפשרי פיסית להרים את עצמך מהמיטה. אולי את מרגישה כמו מעין שקיעה בתוך מים, וכל מה שהגוף זקוק לו זה מעט אוויר אחרון להכניס לריאות. משב שיחייה אותך מחדש, שאולי יתן מעט מזור לכל הכאבים.
אולי אוכל להציע, כפי שאזרת אומץ לספר כאן את הדברים האישיים והקשים שעוברים עליך, לגייס את כוחותייך ולשתף את הפסיכולוגית שלך בכנות, אני מאמינה שאם תבין את מצבך כפי שהוא, היא תוכל לסייע לך לשנות את המצב, ואף להבין את הגורמים העמוקים יותר שלו. היא תוכל אולי לסייע לך להרגיש טוב יותר, וכמובן ללא כל שיפוטיות.
בנוסף לכך, אני מתנדבת בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, באתר שלנו תוכלי למצא מידע רב באשר להתמודדויות נפשיות וגורמי סיוע בקהילה. בנוסף, אני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך באתר שלנו: https://sahar.org.il/help
שלך, מכל הלב, מתנדבת סה"ר.