16 תשובות
המקור של הדיכאון שלך נובע מחוסר בחברים או מהמשקל שלך?/ תמצאי את השורש לבעיה ותגדעי אותה
זה לא פשוט קרה סתם ככה.. את נתת לזה לקרות. אין טעם לחפש אשמים אבל קחי אחריות, ותבטיחי לעצמך שאת לא ממשיכה ככה.
צאי מהבית כל יום בלי רצון, אפילו רק לחמש דקות.
אם את רוצה להרזות תאכלי מה שבאלך אבל בכמויות, תשמרי על גרעון קלורי של בערך 200 קלוריות.
תזכרי, את חזקה.
תעקבי אחרי talya_kaplan_nutrition באינסטגרם היא מלכה והיא עזרה לי כ"כ
צאי מהבית כל יום בלי רצון, אפילו רק לחמש דקות.
אם את רוצה להרזות תאכלי מה שבאלך אבל בכמויות, תשמרי על גרעון קלורי של בערך 200 קלוריות.
תזכרי, את חזקה.
תעקבי אחרי talya_kaplan_nutrition באינסטגרם היא מלכה והיא עזרה לי כ"כ
שואל השאלה:
הכל , אני גם שמנה , גם אין לי חברים , גם אני לא יפה וגם אף אחד לא רואה אותי ואני פשוט שקופה .
הכל , אני גם שמנה , גם אין לי חברים , גם אני לא יפה וגם אף אחד לא רואה אותי ואני פשוט שקופה .
אנונימית
מציע לך לשנות קצת את אורח החיים, את תיהי שמחה הרבה יותר סמכי עלי.
לגבי הקטע של השמנה? זה לא משנה ולא אתייחס לזה. אין לך מה להיות בדיכאון בגלל זה.
אם את רוצה לקבל כוח רצון לקום מהמיטה, תקראי משפטי השראה ומוטיבציה, תעשי צילומי מסך ושימי לך כרקע בטלפון. זה יעזור
מקווה שתתאוששי מהדיכאון מהר:)
לגבי הקטע של השמנה? זה לא משנה ולא אתייחס לזה. אין לך מה להיות בדיכאון בגלל זה.
אם את רוצה לקבל כוח רצון לקום מהמיטה, תקראי משפטי השראה ומוטיבציה, תעשי צילומי מסך ושימי לך כרקע בטלפון. זה יעזור
מקווה שתתאוששי מהדיכאון מהר:)
אנונימי
ותשני את הגישה שלך דחוף, תתעוררי על עצמך. אני בטוחה שאת מהממת אבל אל תרחמי על עצמך ככה כי אם תמשיכי ככה זה רק יתדרדר ותהיי תקועה בבור עמוק של חרא ושנאה עצמית
שואל השאלה:
ומה לעשות בעניין החברים? איך אני יכולה להכיר אנשים שלא דיברתי עם מישהו מעל שנה
ומה לעשות בעניין החברים? איך אני יכולה להכיר אנשים שלא דיברתי עם מישהו מעל שנה
אנונימית
האנשים אצלך בכיתה נחמדים? אני אישית בהסגר הראשון הכרתי הרבה מחבריי לכיתה בהאוספארטי, זה היה פשוט כזה קטע בכיתה שלנו ועכשיו אנחנו מדברים שם כל יום, בכיתה שלך במקרה יש כזה קטע?
או שנגיד את יכולה להתחבר לאנשים דרך תחביבים משותפים
מוזמנת לשלוח הודעה אכיר אותך בכיף!:)
שואל השאלה:
הילדים בכיתה שלי מגעילים ברמות אבל אני לא יכולה לעבור כיתה כי אני לא מכירה אף אחד ואז פתאום לעבור כיתה ועוד ביוחד שסגר זה פשוט מוזר
הילדים בכיתה שלי מגעילים ברמות אבל אני לא יכולה לעבור כיתה כי אני לא מכירה אף אחד ואז פתאום לעבור כיתה ועוד ביוחד שסגר זה פשוט מוזר
אנונימית
יש משהו שלמדתי על ביטחון עצמי שראיתי בטיק טוק וזה באמת עזר לדעתי כדאי לך לנסות.
תגידי לעצמך כל יום שאת יפה גם אם את חושבת שאת לא ( אני בטוחה שאת כן). פשוט כל הזמן תגידי לעצמך שאת יפה ולאט לאט זה פשוט יכנס לך למוח ויגרום לך באמת לדעת שאת יפה. (לי זה עזר)
תגידי לעצמך כל יום שאת יפה גם אם את חושבת שאת לא ( אני בטוחה שאת כן). פשוט כל הזמן תגידי לעצמך שאת יפה ולאט לאט זה פשוט יכנס לך למוח ויגרום לך באמת לדעת שאת יפה. (לי זה עזר)
איזה כיתה את? את בסוף החטיבה/יסודי/ תיכון במקרה? כי אם כן אז מזל כי תוכלי להכיר אנשים חדשים שנה הבאה, בעזרת יותר פלטפורמוצ, אם את לא בסוף כל אלה את עדיין יכולה להכיר חברים!! תנסי למצוא אנשים מהעיר שלך (שאת מזהה שהם מהערי שלך) ומוצאים חן בעינייך באינסטגרם ולהגיב להם על סטורים, להתחיל שיחות, להגיב בשאלות או בדברים שקל להגיב עליהם
שואל השאלה:
ט אבל בכיתה י אנחנו באותו בית ספר
ט אבל בכיתה י אנחנו באותו בית ספר
אנונימית
תנסי את מה שאמרתי בהמשך התגובה ותגידי איך הולךל
כדי ליהיות שמחה יותר אז את יכולה עכשיו בימים שעוד יש טיפה שמש בצהריים לצאת לחצר/ מרפסת או מה שיש לך וליהיות שם בשמש זה יכול להרגיע וזה. וטיפ שני תמצאי איזה סוג מוזיקה שאת אוהבת עם מילים יפות שיכולות להעלות לך את הביטחון, למשל אני ממש אוהבת לשמוע וואן דיירקשן, אבל כל אחד והטעם שלו, תמצאי את מה הסוג שאת ממש אוהבת ותשמעו כשאת עצובה ( תנסי שלא יהיה שירים דכאונים אפילו שאולי השירים הדיכאוניים זה מה שאת מרגישה כרגע, תנסי דברים שמחים).
הי אנונימית..
כמה ייאוש ועצב עולים מהמילים שלך.. נשמע שהתקופה האחרונה, הקורונה, ובמיוחד הסגר הבידוד שהיא הביאה איתה, השפיע עליך מאוד.. אני לא יודעת איך ומה היית וחווית לפני אבל נדמה שהיא הגבירה או הדגישה בך את הבדידות והגבירה בתוכך את המחשבות בפנים.. על עצמך, על איך שאת נראית, על המצב שלך לימודים ועם החברים..
יקרה, נדמה שהכל עכשיו מציף אותך.. משערת לעצמי כמה זה יכול לגרום לך להרגיש חסרת אונים וחסרת כוחות.. ואני רוצה רוצה להזמין אותך לדבר, לפרוק ולשתף אותנו במה שעובר עליך.. בשיחה אישית ואנונימית, כמה שתרצי ובקצב שלך.. נקשיב לך וננסה לעזור ולהקל..
מוזמנת עכשיו או מתי שתרגישי
שלך,
מתנדבת סה"ר
כמה ייאוש ועצב עולים מהמילים שלך.. נשמע שהתקופה האחרונה, הקורונה, ובמיוחד הסגר הבידוד שהיא הביאה איתה, השפיע עליך מאוד.. אני לא יודעת איך ומה היית וחווית לפני אבל נדמה שהיא הגבירה או הדגישה בך את הבדידות והגבירה בתוכך את המחשבות בפנים.. על עצמך, על איך שאת נראית, על המצב שלך לימודים ועם החברים..
יקרה, נדמה שהכל עכשיו מציף אותך.. משערת לעצמי כמה זה יכול לגרום לך להרגיש חסרת אונים וחסרת כוחות.. ואני רוצה רוצה להזמין אותך לדבר, לפרוק ולשתף אותנו במה שעובר עליך.. בשיחה אישית ואנונימית, כמה שתרצי ובקצב שלך.. נקשיב לך וננסה לעזור ולהקל..
מוזמנת עכשיו או מתי שתרגישי
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: