אני שונאת את אמא שלי. ושום דבר שמישהו יגיד לא ישנה לי את ההרגשה הזו. אמא שלי היא מסוג האנשים שתיתן לילד שלה לגווע ברעב ימים ולא יהיה לה אכפת. ואין לי ממש עם מי לדבר על זה בלי שיחשבו שאני אזו ילדה משכונת מצוקה עם הורים מתעללים.

תעשי את בצורה של שאלה

שואל השאלה:
אני שונאת את אמא שלי. ושום דבר שמישהו יגיד לא ישנה לי את ההרגשה הזו. אמא שלי היא מסוג האנשים שתיתן לילד שלה לגווע ברעב ימים ולא יהיה לה אכפת. ואין לי ממש עם מי לדבר על זה בלי שיחשבו שאני אזו ילדה משכונת מצוקה עם הורים מתעללים. זה נראה לכם הגיוני?

זה טוב?

מצוין ודבר שני אם אמא שלך לא דואגת לך לאוכל אז תדאגי לעצמך
וזהו

שואל השאלה:
זה לא ברמה שהיא לא מכינה לאכול, ואני גם יודעת להכין בעצמי אבל לרוב ההורים שלי יוצאים לקניות פעם בשבוע-שבועיים אבל הם לא קונים מה שבאמת צריך (וההוצאות של הקניות שהם עושים באמת יקרות והם באמת קונות דברים) והכל מתחסל גג אחרי 5-4 ימים בייחוד כשההורים שלי קונים לרוב רק לשישבת... ונגיד עכשיו התקשרתי לאימא שלי (היא הייתה בעיר) וביקשתי ממנה שתקנה לי משהו לאכול והיא אמרה שכל החנויות סגורות וכל זה... ואצלנו - אני לא יודעת איך זה אצלכם - העיר סגור אולי במקרה הטוב אחרי 1 בלילה. ואני זוכרת שיום אחד היא חזרה מאיזו מסעדה עם אחי והיא לקחה טאקאווי ואכלתי לה נגיד מהאוכל והיא אמרה לי בטון כזה מגעיל "אכלת לי מהאוכל שלי?".
או נגיד שהיא ביקשה מאחותי תקנה רק לה לאכול באיזה שווארמה (כשאחותי צריכה את הכסף הזה כי היא עוד מעט מתגייסת ולא אכפת בכלל לאימא שלי) אחרי שהיא ידעה שלא אני ולא אבא שלי אכלנו. תמיד היה לי את השנאה הזאת כלפי אימא שלי, אבל עכשיו סופסוף הבנתי שזה יותר נקודתי. וזה לא שאין לנו אוכל בבית פשוט אין ממה להכין בדיוק משהו לאכול ואני לא כל כך יודעת לבשל משהו.
ולמען האמת לאימא שלי אכפת רק מאחי הגדול, ותמיד זה היה לא רק כשהוא פתאום הלך לצבא, היא בכלל אוהבת אותו מה שאני לא מרגישה מהצד שלה. היא תדאג לו תמיד ותמיד תפנק אותו ואיכשהו גם תקנה לו מעל ומעבר לכל דבר שיידרוש. היא טוענת שהיא מעולם לא עשתה אפילות בין אף אחד אבל לך תוכיח את זה פתאום כשהיא אומרת לך "אני לא עושה הפליות, אם הייתי עושה הייתי אוהבת יותר את אחשלך" ועוד צועקת עלי שאני משקרת ועוד הרבה.
אימא שלי גם לעולם לא תודה שהיא עשתה משהו שפתאום לדעתה זה נראה לא טוב והיא תתחיל להגיד שאני סתם ממציעה ושזה מעולם לא קרה.

אוקי, הבנתי
משתתף בצערך
תנתקי איתה אז כל קשר

שואל השאלה:
אני בת 15.5, במקרה הכי טוב אני אסע ל לאיזה בית שנטי עם ילדים מוכים ולא ממש בא לי,
אני מנסה כמה שפחות לדבר איתה כי באמת שאני לא יכולה לסבול אותה.
אני קטנה מכדי לעבור (ואני ניסיתי, תאמין לי) ואין לי אפשרות כלשהי לממן את עצמי אפילו על זה שאני גרה בבית של ההורים.