3 תשובות
בצהל כולם נדפקים...
בחיים לא שמעתי על זה
me.tzalach אתה בן 16^
אני לא מזלזלת בך או בגיל שלך, אבל בבקשה אל תענה תשובות על פי דברים שאתה רק שומע.
אני הייתי חיילת טובה.
ברור שהיו מקרים שנדפקתי, אבל קיבלתי גם המון כבוד, הטבות והקלות בזכות זה שראו שאני מתאמצת.
צריך לקחת בחשבון שהצבא היא מסגרת מאוד גדולה שכל הזמן צריכה לקום על הרגליים, ולתפקד. אין באמת מקום למשמעת לקויה, אבל אנחנו צבא עם והמצב הביטחוני לא באמת מאפשר צבא מקצועי עם חיילים שמתגייסים נטו מתוך רצון.
זה יוצר מצב שיש המון חיילים שקשה להם לשרת כמוני וכמוך- כאלה עם קשיים כלכליים, כאלה שצריכים לסייע למשפחה מבחינה פיזית או נפשית, כאלה שבאים מרקע סומיואקונומי נמוך, כאלה שלא תמיד קיבלו דגש על ערכים כמו מסירות והתמדה למרות קושי, כאלה בלי עורף משפחתי תומך, וגם כאלה שפשוט אין להם מוטיבציה לשרת.
בתור משקית תש לשעבר- ראיתי שיש לצבא דרך לסייע, אבל הסיוע מוגבל ולכן לא תמיד מצליח לעזור לחייל להמשיך את השירות שלו בצורה תקינה, במיוחד לא כשהמשכורת גם ככה נמוכה...
דווקא כן ראיתי שהמפקדים יודעים להעמיד במקום את אותם החיילים ולא מוותרים להם על עבודות או משפטים, אבל אין מה לעשות- יש שלב מסויים שעדיף לשחרר מהחייל במקום להתעסק בחוסר רצון שלו לעשות או לא לעשות משימה כלשהי. זה סתם מעכב את המפקדים וכל ההתעסקות בקקה הזאת מונעת מהם לתפקד כרגיל ולעמוד ביעדים ובמשימות... אז נוצר מצב שבו הם מרפים מאלו שעושים להם את המוות, ואז יש עיכובים וחוסר- שאותם החיילים הטובים לצערי משלימים הרבה פעמים.
אני לא בעד זה, אבל אני לא חושבת שבאמת יש פיתרון, ובתור חייל טוב צריך לדעת לעמוד על שלך ולא לתת להם לנצל אותך.. אבל לפעמים צריך גם להגיד אמן ולהבין שהמפקדים בעצמם חסרי אונים
אני לא מזלזלת בך או בגיל שלך, אבל בבקשה אל תענה תשובות על פי דברים שאתה רק שומע.
אני הייתי חיילת טובה.
ברור שהיו מקרים שנדפקתי, אבל קיבלתי גם המון כבוד, הטבות והקלות בזכות זה שראו שאני מתאמצת.
צריך לקחת בחשבון שהצבא היא מסגרת מאוד גדולה שכל הזמן צריכה לקום על הרגליים, ולתפקד. אין באמת מקום למשמעת לקויה, אבל אנחנו צבא עם והמצב הביטחוני לא באמת מאפשר צבא מקצועי עם חיילים שמתגייסים נטו מתוך רצון.
זה יוצר מצב שיש המון חיילים שקשה להם לשרת כמוני וכמוך- כאלה עם קשיים כלכליים, כאלה שצריכים לסייע למשפחה מבחינה פיזית או נפשית, כאלה שבאים מרקע סומיואקונומי נמוך, כאלה שלא תמיד קיבלו דגש על ערכים כמו מסירות והתמדה למרות קושי, כאלה בלי עורף משפחתי תומך, וגם כאלה שפשוט אין להם מוטיבציה לשרת.
בתור משקית תש לשעבר- ראיתי שיש לצבא דרך לסייע, אבל הסיוע מוגבל ולכן לא תמיד מצליח לעזור לחייל להמשיך את השירות שלו בצורה תקינה, במיוחד לא כשהמשכורת גם ככה נמוכה...
דווקא כן ראיתי שהמפקדים יודעים להעמיד במקום את אותם החיילים ולא מוותרים להם על עבודות או משפטים, אבל אין מה לעשות- יש שלב מסויים שעדיף לשחרר מהחייל במקום להתעסק בחוסר רצון שלו לעשות או לא לעשות משימה כלשהי. זה סתם מעכב את המפקדים וכל ההתעסקות בקקה הזאת מונעת מהם לתפקד כרגיל ולעמוד ביעדים ובמשימות... אז נוצר מצב שבו הם מרפים מאלו שעושים להם את המוות, ואז יש עיכובים וחוסר- שאותם החיילים הטובים לצערי משלימים הרבה פעמים.
אני לא בעד זה, אבל אני לא חושבת שבאמת יש פיתרון, ובתור חייל טוב צריך לדעת לעמוד על שלך ולא לתת להם לנצל אותך.. אבל לפעמים צריך גם להגיד אמן ולהבין שהמפקדים בעצמם חסרי אונים
באותו הנושא: