כאילו רק עכשיו אני מבינה מה הם פאקינג עושים בשבילנו

ההורים שלנו.
הם סופגים את כל הכעס שלנו,הם משלמים עלינו כל כך הרבה , הם עושים הכל כדי שנהיה מאושרים , הם קונים לנו אוכל , הם דואגים, הם עוזרים, הם שומרים עלינו, הם מפנקים אותנו, הם מקשיבים לנו, הם עובדים בשביל כסף כדי לשלם עלינו , הם מכינים לנו אוכל,מצחיקים אותנו, הם לוקחים אותנו לטייל, הם רוצים שיהיה לנו טוב, הם משלמים לנו על בית ספר וחוגים, הם ידאגו לנו תמיד ותמיד נהיה הילדים שלהם כאילו זה נשמע מובן מאליו אבל זה ככ לא. אני כל כך אוהבת אותם ומעריכה אותם על מה שהם עושים בשבילנו אם הייתי יכולה להחזיר להם בכל דרך אפשרית לא הייתי חושבת פעמיים .
תקומו ותחבקו אותם ואם לא עכשיו אז מחר , תעריכו

אני כל כך מצטערת על העצבים שאני מוציאה עליהם ואני לא יודעת איך לעצור את זה , זה לא מגיע להם. יש למישהו רעיון או פתרון? זה בכלל לא מגיע להם ,אוף אני מרגישה ככ רעה
וגם הכי קשה לי לראות אותם בוכים , מישהו מזדהה?