4 תשובות
אני מסכימה איתך, הם מצפים מאיתנו שנסתדר בצורת לימוד הזאת ולא מתחשבים או מנסים להבין אותנו.
אין ברירה אלא ללמד בזום, את זה אני מבינה. אבל אני לא מבינה למה כשאני נכנסת בשתי דקות איחור בגלל בעיות באינטרנט, המורים עם ראש בקיר וכותבים חיסור, כנל לעבודות.
אצלי המורים ממש מקדישים זמן לכל אחד ואחד אם אני צריכה עזרה אני כותבת הודעה למורה והיא עוזרת לי
וואי מבינה אותך אני הייתי במקום שלך גם עד שהבנתי שאם אני לא דואגת לעצמי אף אחד לא יעשה את זה בשבילי בחיים אסור לוותר זה תקופות גם זה יעבור ואת עוד תצחקי על זה זה תהליך עם עצמך ואת תעברי את התהליך הזה ויבוא אחד חדש אין מה לצפות טוב על הזמן הכי טוב לצפות לגרוע מכל ולהתאכזב פחות מאשר לצפות לטוב ולהתאכזב יותר
כולנו באותה הסירה :(.
התקופה הזו קשה לכולנו (לפחות לחלק) אבל תאמיני לי שזה יישתלם.
אחרי הכל, אנחנו נעבור את זה. בזום, קשה. אני יודע. אבל תנסי להבין שאין עוד אופציות. זה או ללמוד רגיל או זום. אי אפשר רגיל עקב הקורונה. לכן נצטרך ללמוד בזום. מבין את הקושי שסוחף אותך, אין בידינו מה לעשות מלבד להיות בזום, לשים מסכות ולהיות ביחד. (לא פיזי) אפשר גם לא ללמד, אך זו בעיה שעלולה להוביל לפער גדול בלימודים.
תנסי להיות בזום, לתקשב ולהקשיב. לעשות כל מה שהמורה אומרת. תנסי להיכנס כמה שיותר, המורים וההורים יעריכו אותך. המצב קשה לכולנו, נצטרך להיות ביחד ולתמוך בכל אחד. (שוב, לא פיזי) בכל מקרה, תנסי להיות קשובה ורצינית. מצטער שאת עוברת את זה, כולנו. אין מה לעשות כל-כך מלבד לזרוק את הצרות שלנו לאלוקים.
בכל אופן, לא אחפור לך יותר מדי כדי שיהיה לך כוח, אבל תנסי לתמוך ולהיות ביחד עם כולם. כל דבר שקשה לך, דברי עם אלוקים. זה עוזר, מניסיון.