7 תשובות
שואל השאלה:
תודה רבה
האמת שאת כל הסיפורים שלי אני לוקחת מאוד ברצינות, אז אני לא יודעת אם באמת לא היה וויתור מסוים. בכל מקרה, אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות עכשיו.
תודה רבה
האמת שאת כל הסיפורים שלי אני לוקחת מאוד ברצינות, אז אני לא יודעת אם באמת לא היה וויתור מסוים. בכל מקרה, אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות עכשיו.
אנונימית
אני מאמין שזה בסדר. רוב האנשים בוואטפד לא יעתיקו סיפור של מישהו אחר, זו קהילה שסך הכל מכבדת את הכותבים ואת הסיפורים שלהם, אל תדאגי. גם אם תחליטי מחר שאת רוצה להמשיך ברצינות את אחד הסיפורים שהתחלת בוואטפד זה בסדר.
שואל השאלה:
ממש הרגעת אותי עכשיו. תודה רבה.
לילה טוב :)
ממש הרגעת אותי עכשיו. תודה רבה.
לילה טוב :)
אנונימית
בכיף!!! לילה טוב (: תמיד מוזמנת לפנות, אשמח לעזור.
לא אני לא חושב שזה גרוע בכלל, להיפך. אני חושב שזה טוב שהתנסית בבסיס של כתיבת סיפור. הכוונה שלי הייתה לא לפרסם חומר אישי של סיפור או עלילה שהמצאת של ספר שאת לוקחת ברצינות ומתכוונת להוציא לאור. כל עוד זה בגדר התנסות, זה מעולה שהתנסית בוואטפד בפרסום סיפור.
לגבי המחסום היצירתי שדיברת עליו, זה משהו שאני מכיר מאוד מקרוב. העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך אם את מרגישה שאין לך רעיון - מוזיקה. אני מקשיב בדרך כלל לפסקולים של סרטים, בלי מילים, רק מוזיקה שמעבירה כל מיני רגשות ותחושות. זה ממלא אותי במוטיבציה, יעוזר לי לדמיין המון סצינות בסיפורים, ונותן לי הרבה השראה. תצאי לסיבוב בחוץ ותשמעי מוזיקה. לפעמים הרעיון יכה בך בלי שתהיי מוכנה בכלל, סתם ככה באמצע החיים, יש לי בפתקים בטלפון אינסוף רעיונות שכתבתי מכל מיני רגעים בחיים שעלו לי בהם רעיונות.
כתיבת שיר בבסיס היא דומה לסיפור. גם שיר מנסה להעביר סיפור כלשהו. בכתיבת שירה את צריכה לשים יתר תשומת לב לפרטים כמו המילים שאת בוחרת להשתמש, חריזה, ואמצעים נוספים. כתיבת שיר הרבה יותר קצרה אמנם מכתיבה של סיפור, אבל היא דורשת תחכום ודיוק שאין בהרבה ספרים. תחשבי טוב מה את מנסה להעביר. אני לא יודע אם את מתעניינת גם במוזיקה או רק בכתיבה של השיר, אבל גם כאן הייתי ממליץ לך ללמוד מהאהובים עלייך. לכי לזמר או ללהקה שאת הכי אוהבת. תקראי את המילים לשירים שלהם. תבדקי מה הופך אותם לכל כך טובים בעינייך, ותיישמי את העקרונות הללו בכתיבה שלך.
מוזיקה היא מקור מצויין להשראה, גם לכתיבת סיפור וגם לשירה. תנסי להתחבר לדברים שקרו לך בחיים האמיתיים, לזכרונות כואבים, אהבה נכזבת, חברות שנהרסה, או דברים קצת פחות דכאוניים כמו זכרון שמח שיש לך.
בהצלחה, אני בטוח שיש לך את זה בענק
לגבי המחסום היצירתי שדיברת עליו, זה משהו שאני מכיר מאוד מקרוב. העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך אם את מרגישה שאין לך רעיון - מוזיקה. אני מקשיב בדרך כלל לפסקולים של סרטים, בלי מילים, רק מוזיקה שמעבירה כל מיני רגשות ותחושות. זה ממלא אותי במוטיבציה, יעוזר לי לדמיין המון סצינות בסיפורים, ונותן לי הרבה השראה. תצאי לסיבוב בחוץ ותשמעי מוזיקה. לפעמים הרעיון יכה בך בלי שתהיי מוכנה בכלל, סתם ככה באמצע החיים, יש לי בפתקים בטלפון אינסוף רעיונות שכתבתי מכל מיני רגעים בחיים שעלו לי בהם רעיונות.
כתיבת שיר בבסיס היא דומה לסיפור. גם שיר מנסה להעביר סיפור כלשהו. בכתיבת שירה את צריכה לשים יתר תשומת לב לפרטים כמו המילים שאת בוחרת להשתמש, חריזה, ואמצעים נוספים. כתיבת שיר הרבה יותר קצרה אמנם מכתיבה של סיפור, אבל היא דורשת תחכום ודיוק שאין בהרבה ספרים. תחשבי טוב מה את מנסה להעביר. אני לא יודע אם את מתעניינת גם במוזיקה או רק בכתיבה של השיר, אבל גם כאן הייתי ממליץ לך ללמוד מהאהובים עלייך. לכי לזמר או ללהקה שאת הכי אוהבת. תקראי את המילים לשירים שלהם. תבדקי מה הופך אותם לכל כך טובים בעינייך, ותיישמי את העקרונות הללו בכתיבה שלך.
מוזיקה היא מקור מצויין להשראה, גם לכתיבת סיפור וגם לשירה. תנסי להתחבר לדברים שקרו לך בחיים האמיתיים, לזכרונות כואבים, אהבה נכזבת, חברות שנהרסה, או דברים קצת פחות דכאוניים כמו זכרון שמח שיש לך.
בהצלחה, אני בטוח שיש לך את זה בענק
שואל השאלה:
תודה רבה
כבר כתבתי סיפור ופרסמתי אותו בוואטפד. זה ממש גרוע לדעתך? כנראה שאת הסיפורים הבאים שלי לא אפרסם שם אחרי מה שכתבת פה.
האמת שבזמן האחרון ממש קשה לי לכתוב סיפורים, אני תמיד נתקעת באמצע. יש לך עצות איך להפוך את התהליך לפחות מסובך? אני גם חושבת שאני מעדיפה יותר להתמקד בכתיבת שירים כי זה משהו שאני מתחברת אליו הרבה יותר.
תודה רבה
כבר כתבתי סיפור ופרסמתי אותו בוואטפד. זה ממש גרוע לדעתך? כנראה שאת הסיפורים הבאים שלי לא אפרסם שם אחרי מה שכתבת פה.
האמת שבזמן האחרון ממש קשה לי לכתוב סיפורים, אני תמיד נתקעת באמצע. יש לך עצות איך להפוך את התהליך לפחות מסובך? אני גם חושבת שאני מעדיפה יותר להתמקד בכתיבת שירים כי זה משהו שאני מתחברת אליו הרבה יותר.
אנונימית
בתור כותב בעצמי, אני חושב שוואטפד זה מאוד נחמד לאנשים שמבחינתם זה בגדר תחביב ולא מעבר, אבל אם את באמת מעוניינת לעשות עם זה משהו אמיתי, הייתי ממליץ לך לקחת על עצמך חתיכת פרוייקט ולכתוב ספר, מהתו הראשון עד הנקודה האחרונה. כן זה לוקח זמן, כן זה דורש השקעה והתמדה, אבל אם את באמת אוהבת את זה, זה ישתלם. תעשי המון שכתובים, תקחי את הדברים לאט, תבני את כל העלילה לפני הכתיבה, זה יאפשר לך להוסיף הרבה דברים ועומק לסיפור.
*לא להפיץ את הסיפור בשום מקום באינטרנט!!!*
ברגע שהסיפור נמצא במקום כלשהו אונליין, אין לך שליטה עליו, ואיבדת את הזכות הבלעדית שלך עליו. אם ג'יי קיי רולינג הייתה מתחילה לפרסם את הארי פוטר בבלוגים באינטרנט, כולם כבר היו גונבים את הרעיון וסביר להניח שאפילו מוציאים ספר על זה לפניה. לא לפרסם בשום אופן באינטרנט, רק לתת לחברים קרובים, משפחה, ואם את רוצה דעה מאוד אובייקטיבית, אפשר אפילו מורה, או חבר של חבר, אבל אנשים שאפשר לסמוך עליהם.
אחרי שסיימת לכתוב, ואת בטוחה במה שיצא, ועשית המון שכתובים, וקראת כל פרק בקפידה, זה הזמן לכתוב תקציר ולשלוח להוצאה לאור. הם יחליטו אם הסיפור שלך שווה את זה. לרוב הם יקראו את הכמה פרקים הראשונים כדי לקבל רושם ראשוני של הדברים. לא להתייאש גם אם הם לא מעוניינים, זה לא אומר כלום.
בתור כותבת, כיום אין הרבה אופציות אם את לוקחת את זה באופן רציני. ניתן לפרסם ספרים דיגיטליים(קצת פחות פופולארי), אנשים יותר אוהבים לקרוא ספר פיזי. אם את באמת אוהבת כתיבה, ובאמת מוכנה להשקיע, לכי על זה בכל הכוח, ותשלחי להוצאה לאור. אין לך מה להפסיד. במקרה הכי נורא, לא יקנו אותו הרבה אנשים. אז מה? הוצאת פאקינג ספר שאת גאה בו!!!! תעשי את זה כי את אוהבת את זה, לא למטרות רווח, לא למטרות פרסום, ולא לבוא עם ציפיות לא ריאליסטיות. לכל אחד יש סיכוי להצליח ובענק, אבל הכל בסדר גם אם לא. לומדים מטעויות ומשתפרים לספרים הבאים. גם בהארי פוטר הספרים השתפרו ככל שהסדרה המשיכה. צריך ללמוד כל פעם מהטעויות של עצמך ולהשתפר. בהצלחה ;)
*לא להפיץ את הסיפור בשום מקום באינטרנט!!!*
ברגע שהסיפור נמצא במקום כלשהו אונליין, אין לך שליטה עליו, ואיבדת את הזכות הבלעדית שלך עליו. אם ג'יי קיי רולינג הייתה מתחילה לפרסם את הארי פוטר בבלוגים באינטרנט, כולם כבר היו גונבים את הרעיון וסביר להניח שאפילו מוציאים ספר על זה לפניה. לא לפרסם בשום אופן באינטרנט, רק לתת לחברים קרובים, משפחה, ואם את רוצה דעה מאוד אובייקטיבית, אפשר אפילו מורה, או חבר של חבר, אבל אנשים שאפשר לסמוך עליהם.
אחרי שסיימת לכתוב, ואת בטוחה במה שיצא, ועשית המון שכתובים, וקראת כל פרק בקפידה, זה הזמן לכתוב תקציר ולשלוח להוצאה לאור. הם יחליטו אם הסיפור שלך שווה את זה. לרוב הם יקראו את הכמה פרקים הראשונים כדי לקבל רושם ראשוני של הדברים. לא להתייאש גם אם הם לא מעוניינים, זה לא אומר כלום.
בתור כותבת, כיום אין הרבה אופציות אם את לוקחת את זה באופן רציני. ניתן לפרסם ספרים דיגיטליים(קצת פחות פופולארי), אנשים יותר אוהבים לקרוא ספר פיזי. אם את באמת אוהבת כתיבה, ובאמת מוכנה להשקיע, לכי על זה בכל הכוח, ותשלחי להוצאה לאור. אין לך מה להפסיד. במקרה הכי נורא, לא יקנו אותו הרבה אנשים. אז מה? הוצאת פאקינג ספר שאת גאה בו!!!! תעשי את זה כי את אוהבת את זה, לא למטרות רווח, לא למטרות פרסום, ולא לבוא עם ציפיות לא ריאליסטיות. לכל אחד יש סיכוי להצליח ובענק, אבל הכל בסדר גם אם לא. לומדים מטעויות ומשתפרים לספרים הבאים. גם בהארי פוטר הספרים השתפרו ככל שהסדרה המשיכה. צריך ללמוד כל פעם מהטעויות של עצמך ולהשתפר. בהצלחה ;)